בעיניין הדרכות העיד הנתבע, כי התובע עבר הדרכה, כולל תירגום לשפתו של התובע (התובע הוא מאריתריאה) "דאגנו שהוא יבין. אנחנו עושים הדרכה שנתית לכל העובדים בנוכחותי...אנו עושים תדריך בעל פה למכונה. אני גם מחויב על ידי הערייה לעשות את זה. המתדרך מתדרך באופן כללי על כל הכלים ולא על מכונה מסוימת. התובע רק היה צריך להניע את המכונה, זה לא מסובך" (עמוד 21 ש' 20-25 )
בעיניין אספקת כפפות לעובדים, העיד הנתבע, כי יש כאלו המבצעים עבודה עם כפפות, יש כאלו שלא "כל אחד והנוחות שלו. כפפות יש. יש כאלה נוח להם ויש שלא". הכפפות הם מבד צד אחד וצד שני "יותר גומי", אך לא כפפות קשיחות (עמוד 22 ש' 5 וש' 7 ).
לא עלה כי התובע ניפצע בארוע אחר מזה שהוא טוען לו.
בתעודת חדר מיון מיום האירוע: 6.4.17 מצויין כי התובע ניחבל ביד שמאל "במהלך עבודתו". בשלב זה לא היה כל הליך משפטי, כך שלנכתב בבית החולים יש תמיכה לטענת התובע על עצם קרות הארוע.
וכבר נקבע, כי לא בנקל יוטל אשם תורם על עובד:
"מגמה, שהשתרשה בהילכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט הזה, היא, כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דוקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הנו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו" (ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' מרציאנו פ"ד לו(2) 592, 603-604 (1982).
לאחר הורדת הסד, הוא טופל בפיזיוטרפיה והמשיך לסבול מכאבים ביד שמאל וירידה בתחושה באצבע 4 ביד שמאל.
...
מעת שהוצג תלוש משכורת שקיבל התובע שמצויין בו כי קיבל את כספו במזומן, ומעת שהסכומים המצטברים של תלוש 7/17 תואם את הסכומים של מסמך נ/1, אני קובע כי יש לקבל את עדות הנתבע (עמוד 21 ש' 1 ), שהתובע קיבל את כל תלושי המשכורת לכל החודשים.
לסיכום: סך הפסד ההשתכרות לעבר של התובע הינו: 3,408 ₪, ובמעוגל 3,410 ₪.
בשים לב, לנתונים אלו, ולאחר שעיינתי בכל החומר הרלבנטי שנמצא בתיק, מצאתי להעריך ראש נזק זה בסך של 15,000 ₪.
