מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה שבר מרוסק תוך פרקי של עצם כף יד ימין

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הפגיעות אצל התובע שהוכרו כתוצאה מהתאונה הן: שבר מרוסק תוך פרקי בחלק המרוחק של עצמות שוק ימין; שבר בעצם הסירה בשורש כף יד ימין; שבר בחלק המרוחק בעצם הרדיוס הימני; חבלת ראש עם שבר בבסיס הגולגולת מימין, בעצמות הלסת מימין וקונטוזיה באזור עין ימין.
] כך צוין בהערכה תפקודית לנפגע עבודה ע"י מעריכת סיעוד מיום 15.3.2019, בקטגוריית "היתרשמות כללית מהנפגע": "מבנה גופו בינוני לבוש חליפת טרניג נקיה גופו נקי ומסודר מגולח מסורק. יד ימין עם תומך שורש כף היד, הגבלה בתנועות אצבעות ביד ימין ומשמשות לעזר, רגל ימין עם קיצור רגל ולבוש בנעל מותאמת עם הגבהה וסד AFO קצר למניעת צניחת כף הרגל, מתגורר בבית קרקע ללא מדרגות מקלחת ושירותים מותאמים, מתהלך עם קב קנדתית ביד שמאל.
...
לסיכום - לא השתכנעתי שהתובע זקוק בקביעות להסעות שלא בתחבורה ציבורית, בהתאם לתקנה 10(ג) לתקנות, אלא לכל היותר במידה רבה וגם זה מוטל בספק.
מכלל האמור הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

אצל התובע אובחן שבר מרוסק במסרק 5 וגליל פרוקסימלי תוך פרקי עם דפורמאציה בכף יד שמאל.
כמו כן נמצאה צלקת ניתוחית באורך 5.5 ס"מ אורכית מעל עצם המסרק החמישית.
בעת הנפת הבטונדה והורדתה התובע אחז בשרשרת המנוף ביד שמאל ושלט על עבודת המנוף באמצעות השלט ביד ימין.
הוצאות עסקינן בתאונת עבודה, ועל כן התובע זכאי להחזר מלוא הוצאותיו הרפואיות מהמל"ל. לא הוכחו בפניי הוצאות נוספות, שהוציא התובע ועל כן, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין ראש נזק זה. נכויים: מכל פיצוי שייפסק לתובע, יש לנכות את תגמולי המל"ל אשר שולמו לתובע בסך של 93,573 ₪ משוערך להיום.
...
אשר על כן, הנני קובעת כי התובע נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
סיכום אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 68,698₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ד"ר אגסי העריך את נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בשיעור של 9.75% בגין תיסמונת CTS והגבלת תנועות בשורש כף היד הימנית לפי סעיפים 31 (4) א I ו- 41 (10) ה' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשל"ה – 1975 (להלן: "תקנות המוסד לביטוח לאומי").
ממקום התאונה פונה התובע על ידי העובד הנוסף שעבד במקום לבית חולים וולפסון, שם נבדק ואובחן כסובל משבר ריסוק תוך פרקי בשורש הרדיוס התחתון של כף היד.
המומחה בדק את התובע ועיין במסמכים הרפואיים השונים, לרבות צלום הרנטגן שבוצע ביום 9.7.12 כחודש טרם בדיקתו אשר מלמד לדברי המומחה על "איחוי גרמי מלא של עצמות הרדיוס בעמדה טובה; חוסר איחוי עצמות השבר בסטילואיד האולנה". המומחה העריך את נכותו התפקודית המשוקללת של התובע בשיעור של 9.75% בגין תיסמונת CTS והגבלת תנועות בשורש כף היד הימנית לפי סעיפים 31 (4) א I ו- 41 (10) ה' לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
...
יצוין בנוסף, כי אף המומחה מטעם בית המשפט מצא את תקופת אי הכושר הזו כסבירה לאחר התאונה.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובע פיצויים כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר - 29,200 ₪; אבדן כושר השתכרות - 120,000 ₪; הפסדי פנסיה - 14,400 ₪; עזרת הזולת - 8,000 ₪; הוצאות רפואיות ונסיעות - 2,000 ₪; נזק לא ממוני - 47,000 ₪; סה"כ נזק 220,600 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אכן, ניסיונו של התובע לעצור את היתדרדרות הרכב בגופו, עשוי להיראות, בבחינה שכלתנית בדיעבד, מתוך אולם בית המשפט, פעולה בלתי הגיונית, אולם ניתן להעלות על הדעת אפשרות שאדם, המבחין שרכבו מתחיל להיתדרדר, ועליו לקבל החלטה בדבר דרך הפעולה שלו תוך שבריר שניה, יבחר לנסות לעצור את הרכב בגופו, בפרט כאשר יש לו מידה של אמון ביכולת הפיזית שלו לעצור את הרכב, כפי שהעיד התובע.
עדותו זו מהימנה בעיני ואף נתמכת בתעודת המיון בה צוין כי בבדיקת כף יד ימין "עוות צורה הגבלה קשה בתנועות נפיחות.." ובצילום התגלה שבר מרוסק עם תזוזה.
בתאונה השנייה, ממקום התאונה הועבר התובע לבית החולים גליל מערבי בנהריה, ובמיון אובחן כלוקה בשבר מרוסק של עצם הרדיוס בחלקה הרחיקני.
איני מקבלת את טענת הנתבעת 2, לפיה ההשלכה התפקודית של הפגיעה בתאונה השנייה, גבוהה יותר, משום שלתובע, כמי שמועסק בעבודה פיזית, מיגבלות קלות בע"ש ובברך, בשיעור של 12.1% מהוות מיגבלה תפקודית, שאינה פחותה מזו שנגרמה לו בעקבות הפגיעה בכף היד.
הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה התאונה הראשונה היתה תאונת עבודה, והוצאות הריפוי של מי שניפגע בתאונת עבודה מכוסות על ידי המוסד לביטוח הלאומי (פרק ה' סימן ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
...
לטענת הנתבעת, מאחר שעדותו הינה עדות יחידה של בעל דין, לא הרים התובע את נטל השכנוע המוטל עליו, ודין התביעה להידחות.
איני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה העובדה שהתובע לא הוכיח כי נגרם נזק לרכב, מעידה על חוסר מהימנות.
על כן, איני מקבלת את טענת התובע כי חלה ירידה בשכרו לאחר התאונה.
בהתחשב במכלול הנתונים, אני מעמידה את הפיצוי לתובע בראש נזק זה על סך 320,000 ₪ ואני קובעת כי יש לייחס לכל אחת מהתאונות מחצית מהנזק, בגין הפסד ההשתכרות בעתיד, כלומר על כל אחת מהנתבעות לפצות את התובע בגין ראש נזק זה, בסכום של 160,000 ₪.
סיכום הנתבעות ישלמו לתובע את הסכומים שלהלן: הנתבעת 1 תשלם לתובע 216,379 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 32,911 ש"ח והוצאות האגרה ששולמה עם הגשת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

כבר בטופס טראומה של מרכז אלשיפאא, שאמבולנס השייך לו פינה את התובע לטפול בבית חולים אנגלי בנצרת, צוין כי התובע "נפל מגובה" וב"מקום הארוע" נרשם "בית ספר א', טורעאן" (צורף כנספח א' לתצהיר התובע), ובתעודה הרפואית של המחלקה לרפואה דחופה של בית חולים נצרת מאותו יום נרשם כי "לדבריו ביום קבלתו ובזמן עבודה נפל מגובה 4 מטר ונחבל ביד ובכתף משמאל וברגל מימין ובמותן ימין" ובעמוד השני של התעודה האמורה נרשם: "לדבריו זמן קצר טרם קבלתו בזמן עבודה נפל מסולם ונחבל בשורש כף יד שמאל" (נספח ב' לתצהיר התובע).
התובע הוסיף להתלונן על כאבים והגבלה בתנועות כף יד שמאל, בוצעו לו צילומים חדשים, בדיקת מפוי עצמות ובדיקת סריקה טומוגרפית ממוחשבת שהראו שבר מרוסק בשורש כף היד.
ד"ר כליף מצא כי "בעקבות השבר והפריקה שארעו בשורש כף יד שמאל, נותר עוות מבני המערב הן את הפרק הרדיו-קרפאלי והן את הפרק הרדיו-אולנארי הרחקני, המתבטא בהגבלה וכאב בתנועות שורש כף היד, והפרעה בתיפקוד היד השמאלית" (סעיף א' בפרק "סיכום ומסקנות" שבחווה"ד).
התובע ביקש להעמיד את נכותו התפקודית על שיעור של 25% לעומת נכותו הרפואית העומדת על שיעור של- 15% כאמור לעיל, תוך שהוא מדגיש כי לאחר התאונה הוא לא חזר לעבוד בתחום המזגנים, עבודה שדורשת הפעלה תקינה של שתי הידיים (סעיף 67 לסיכומי התובע).
לפיכך, כעקרון, אין לפסוק לניזוק שפגיעתו נגרמה בתאונת עבודה פיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות [ראו: דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף (2003), כרך ב', בעמ' 705; ע"א 2300/92 דן רחמים ואח' נ' דר ליביס גנדלר (23/05/1995), פסקה 18; ע"א 2801/96 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' אלברט יפרח, פ"ד נה(1) 817, בעמ' 825 – 826].
...
בנוסף, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של – 38,000 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 6,000 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 2 ו- 3, ביחד ולחוד, לשלם למל"ל את הסך של- 25,030 ₪, המהווה מחצית סכום תקבולי המל"ל המשוערך.
עוד אני מחייב את הנתבעות 2 ו- 3, ביחד ולחוד, לשלם למל"ל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו