תאונת עבודה כאבים עזים בגב תוך הרמת משטחים

תפקיד זה דורש מהתובע להרים כל יום ארגזים מלאים ורבים, משטחים כבדים במשקלים עצומים ולעבוד בכפיפה תוך העמסה, סידור, הפצה, פירוק והחזרת הסחורה.

בתצהירי התובע בתצהיר התובע נרשם, כי ביום 8.10.2015 הוא הגיע לסניף של רמי לוי ובעוד שחברו פרק את הסחורה במחסן בסופר התובע סידר את הסחורה בתוך ארגז המשאית וכאשר בא להרים את אחד הארגזים חש כאב עז בגב ולא יכול להתיישר.

התובע נישאל לגבי כאבי גב שהיו לו לפני הארוע ולגבי תאונת עבודה קודמת שבה נתפס לו הגב והסביר שמדובר בתפיסת שריר ולא בפריצת דיסק.

...

באשר לטענה, כי התובע שמע את הקליק בעת שהתכופף ולא בעת שהרים את הארגז, הרי שאנו מקבלים את גרסת התובע, אשר גם צוינה בעת עדותו בפני חוקר המל"ל, כי הקליק ארע תוך כדי הרמת קרטון של 12 ליטר חלב ולא בעת ההתכופפות.

מכל המפורט לעיל – אנו מקבלים את גרסת התובע לעניין האירוע התאונתי ומורים על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו לעניין הקשר הרפואי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע.

סוף דבר החלטה לענין מינוי מומחה רפואי תשלח לצדדים בדואר.

ביום 7.10.17 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טען שביום 7.8.17 הוא הרגיש כאבים חזקים בגב בזמן עבודתו וקיבל טפול רפואי לראשונה ביום 8.8.17, וכי מר אלון בן דוד היה עד לתאונה.

תביעת התובע נדחתה בנימוק שלא הוכח ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו ולא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו שהביאו לכאבי גב התחתון מהם הוא סובל.

מכלול הראיות מצביע, אפוא, על כך שתנאי עבודתו של התובע כללו פעולות שונות, וגם אם ניתן לבודד מתוכן את הפעולה של התכופפות למשטח לצורך הרמת ארגז משקאות ונשיאתו למדף או למחסן והנחתו שם, הרי שבהעדר אפשרות לאמץ את גרסת התובע לגבי תדירות הספקת הסחורה, כמו גם את גירסתו לפיה הוא לבדו ביצע את העבודה האמורה - ובשים לב לעדות מר אלון שהיה מחסנאי נוסף וכן עובד אחר במשמרות שהיה "בררת המחדל" לבצוע עבודה זו – יש לקבוע שתנאי עבודתו של התובע לא כללו ביצוע תנועות חוזרות ונישנות ברציפות הנדרשת להקמת תשתית עובדתית מיקרוטראומטית.

...

סוף דבר התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

נסיבות התאונה: ביחס לנסיבות התאונה, התובע ציין בסעיף 7 לתצהירו את הדברים הבאים: "הנני מצהיר כי ביום 21.3.2012, בזמן ותוך כדי עבודתי, כאשר הרמתי בלטת ו/או משטח שיש כבד לשם הרכבתו והתקנתו באתר העבודה, חשתי כאבים עזים בגב ובע"ש גבי ומותני, כאבים המקרינים לרגליים והפסקתי את עבודתי באופן מיידי. (להלן: "התאונה")"

מעיון במסמכים שהוצגו לפרופ' סודרי במהלך החקירה של ב"כ התובע(צורפו לתצהיר התובע) ניתן ללמוד כי ביום 31.1.13 אכן כפי שקבע פרופ' סודרי קיימת המשכיות בתלונות מאז תאונת העבודה, וכך נרשם בתעוד מאותו יום, מבי"ח אסף הרופא: "לדבריו היה מעורב בתאונת עבודה ב- 21.3.2012 אז הרים משקל כבד בעבודה ומייד אחריו הופיעו כאבי גב. מאז אינו עובד. מתלונן כעת על על כאבים בגב תחתון מקרינים לאספקט האחורי של ירך שמאל ושוק שמאל וכן לחלק הפלנטרי של כף הרגל, בנוסף חולשה ברגל שמאל. הדבר שהכי מפריע לו היא החולשה ברגל." לגבי צניחת כף הרגל המומחה הסביר בחקירה הנגדית כי ארוע התאונה יכול לגרום ללחץ על השורש וגורם לצניחת כף הרגל.

...

עבור פיצוי בגין אי כושר לפי נספח 166 בפוליסות השניה והשלישית ( פוליסות מספר 15122781 וכן 16840928) תשלם הנתבעת לתובע סך של 18,104 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

נוסף לכל הסכומים לעיל, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ כולל וכן 5,000 ₪ החזר השכ"ט ששילם התובע לפרופ' סודרי עבור חלקו בשכ"ט עבור חוות הדעת וכן מתן העדות בבית המשפט.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע החזר כן אגרה חלקי בסך של 2,000 ₪.

עוד מוסיף התובע כי מזה מספר שנים לאחר שהחל לעבוד בבית הדפוס, החל לחוש כאבים עזים בגב התחתון תוך שנידרש מפעם לפעם לקבל זריקות וטיפולים, אשר לא הביאו להטבה במצבו.

עוד טוען התובע כי הפעולה המרכזית שנידרש לבצע הייתה הרמת חבילות נייר וספרים במשקלים שנעו בין 15-20 ק"ג בממוצע תוך כיפוף חוזר ונשנה של הגב, וכי נכון יהיה לבודד פעולה זו מיתר הפעולות הנילוות להן נידרש התובע בעבודתו.

הנתבע בסיכומיו טוען כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת, כללה מספר תנועות ופעולות שונות בתנאים ומאמצים שונים, וחלקן אף בלי מאמץ כלל, כגון כיוון מכונה אוטומאטית בלחיצת כפתור, הסעת משטחים והרמות באמצעות מלגזה חשמלית, הרמת חבילות נייר במשקלים שונים וסידורם, פקוח על פועלים, ועוד.

עיון בפרוטוקול הדיון בתביעה הראשונה מיום 20.1.19 (ר' נספח 4 לתצהיר התובע) מעלה כי ההסכמה בין הצדדים הייתה כי "ככל שתדחה תביעתו יוכל להגיש תביעה לבית הדין הן בגין מקרוטראומה והן בגין אירוע ובילבד שיעשה כן בתוך 60 יום מקבלת מכתב הדחיה (שאז לא יטען הנתבע היתיישנות בגין האירוע)". מכך עולה, כי טענת ההתיישנות הייתה רלוואנטית במידה שהתובע היה מגיש תביעה נוספת להכרה בארוע מיום 29.1.17 כתאונת עבודה, אלא שכאמור – לא כך הדבר והעילה היחידה העומדת בבסיס הליך זה הנה עילת המקרוטראומה/מחלת מיקצוע.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת המארג הראייתי שהונח בפנינו בתיק, סברנו כי התובע לא הניח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לפגימה הנטענת בגבו.

לסיכום, גרסת התובע בכל הנוגע לפעולות שביצע במהלך עבודתו לא הייתה אחידה, ועלה ממנה כי עסק בעבודה מגוונת וכי נעזר באמצעי עזר חשמלי לצורך ביצוע פעולת הרמת המשאות.

סוף דבר משלא הוכחה תשתית עובדתית מספקת להחלת תורת המיקרוטראומה או כי יש להכיר במחלתו של התובע כמחלת מקצוע, יש להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה. כמקובל בהליכים מעין אלו, איננו עושים צו להוצאות.

התובע מרים 60-80 שקים במשמרת, כאשר משקל כל שק הוא 25 ק"ג. הרמת השקים הנה מגובה מותן (לגובה זה המלגזן מרים את השקים עבור המפעיל) ועד לגובה 190 ס"מ. ביום 10.8.22 תוך כדי הרמת מרבית השקים במשטח האריזה חש התובע כאב חזק בגבו.

המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות: מהו הליקוי של התובע בגב כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ? האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין הארוע בעבודה מיום 10.8.22, כמתואר בעובדות המקרה? עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן: ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל.

...

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן: האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.