כך נאמר בתצהיר התובע:
"2. בתאריך 20/08/2012 התחלתי את עבודתי בשעה 3:30 לפנות בוקר בנסיעה ליבנה לחברת "לימון שיסל", בשעה 5:45 הגיע מעסיקי מר יאיר ומסר לי: "שתסיים את הנסיעה לרמלה בסביבות 11:00 עד 12:00 בצהרים, משם תיסע לחברת טרה תל אביב ותעמיס מוצרי חלב לנתיבות..."
מאחר ונסיעה זו לוקחת כ 7 עד 8 שעות כולל פריקת הסחורה, הודעתי לו שמספיק שבוע שעבר סיימתי לעבוד בסביבות 21:00 בערב, וזאת למרות שהתחלתי את עבודתי בשעה מוקדמת.
תשובה: ב 20-08-2012 יצאתי מהבית ב-03:03 לפנותך בוקר הייתי אמור להיות ב 04:45 במפעל ליימן שיסל ביבנה עם הסימיטריילר הגעתי לשם והתחילו להעמיס לי את המשאית בשעה 05:30 הגיע האבא של המעסיק שלי ואמר לי אתה גומר את הנסיעה הזו אתה נוסע לטרה ת"א ביגאל אלון ומעמיס מוצרי חלב לנתיבות נסיעה כזו זה 7 שעות בערך.
בתאריך 20/08/2012 בשעה 5:00 נכחתי במקום העבודה בזמן שמר חכים שמואל נהג סמיטריילר היה ברמפה להעמסת סחורה להובלה לחברת החשמל ברמלה.
העובדה שפונה לבית החולים על ידי המעסיק ובכל זאת לא נרשם "תאונת עבודה" אלא "מחלה", מעידה אף היא על בלבול מצד התובע או על חוסר תשומת לב מצד בית החולים.
...
כמו כן מסרתי למעסיקי כי הוא הבטיח לרעייתי, שיותר לא אעבוד יותר מ 12 שעות ביממה, ואם כן רעייתי מסרה לו שלא אעבוד יותר שם.
חילופי הדברים ביני לבין מעסיקי, נאמרו בטונים גבוהים כולל צעקות וקללות שבסופו של דבר מסרתי לו שאסיים את הנסיעה אני מתפטר מעבודתי, וזאת לאור העובדה שכל יום אני עובד מעל המותר בחוק.
לאור האמור, שוכנענו כי ביום 20.8.12, בשעה חמש או חמש וחצי בבוקר, כאשר התובע הגיע לעבודה, התנהל ויכוח חריג בינו לבין אביו של המעסיק, אודות שעות העבודה הארוכות הנדרשות מהתובע.