מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה בעקבות הרמת משא כבד

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

טעות נוספת של בית הדין מקורה בקביעתו שהמבקש המשיך לעבוד בעבודות פיזיות מזדמנות לאחר פרישתו מצה"ל ונפגע בתאונות עבודה נוספות במהלך תקופה זו, שכן לאור קביעתו של פקיד התביעות שהמבקש עמד בתנאי הסף בתביעתו לצרוף נכויות, (צימצום של 50% בהשתכרותו), וכי "כתוצאה מנכויותיו, איבד המבקש את מקצועו כמפעיל ציוד מכאני כבד וחלה ירידה של למעלה מ- 50% בהכנסתו ולפיכך אין רלוואנטיות לעובדה שהמשיך לעבוד בעבודה אחרת אף אם נפגע בתאונת עבודה נוספת ואף אם היא אירעה עקב הרמת משא כבד". למעלה מן הצורך מציין המבקש כי לא טען שהוא מבצע עבודות פיזיות אלא עבודות מזדמנות, "והעובדה שניפגע בתאונת עבודה, כתוצאה מהרמת משא כבד, אינה מלמדת על כך שהוא מבצע עבודות פיזיות". הכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת מכלול החומר שבתיק, אני סבור שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האיזורי ושדין הבקשה להדחות אף ללא קבלת מענה מהמשיב, וזאת מהטעמים הבאים: העובדה שהמבקש המשיך לעבוד שנתיים ויותר מפגיעתו האחרונה ועד לפרישתו, מבססת את קביעת הוועדה שמדובר בתקופת עבודה ממושכת ממועד הפגיעה שדי בה לשלול את הבסיס לצרוף נכויות.
...
לסיכום הועדה קובעת כי אין מקום לצירוף נכויות" פסק דינו של בית הדין האזורי בית הדין קמא דחה כאמור את ערעורו של המבקש וזאת מהנימוקים הבאים: החלטת הועדה מפורטת ומנומקת, מאפשרת את הבנת הלוך מחשבתה ומעוגנת בחומר שהיה בפניה.
טעות נוספת של בית הדין מקורה בקביעתו שהמבקש המשיך לעבוד בעבודות פיזיות מזדמנות לאחר פרישתו מצה"ל ונפגע בתאונות עבודה נוספות במהלך תקופה זו, שכן לאור קביעתו של פקיד התביעות שהמבקש עמד בתנאי הסף בתביעתו לצירוף נכויות, (צמצום של 50% בהשתכרותו), וכי "כתוצאה מנכויותיו, איבד המבקש את מקצועו כמפעיל ציוד מכני כבד וחלה ירידה של למעלה מ- 50% בהכנסתו ולפיכך אין רלוונטיות לעובדה שהמשיך לעבוד בעבודה אחרת אף אם נפגע בתאונת עבודה נוספת ואף אם היא ארעה עקב הרמת משא כבד". למעלה מן הצורך מציין המבקש כי לא טען שהוא מבצע עבודות פיזיות אלא עבודות מזדמנות, "והעובדה שנפגע בתאונת עבודה, כתוצאה מהרמת משא כבד, אינה מלמדת על כך שהוא מבצע עבודות פיזיות". הכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת מכלול החומר שבתיק, אני סבור שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי ושדין הבקשה להידחות אף ללא קבלת מענה מהמשיב, וזאת מהטעמים הבאים: העובדה שהמבקש המשיך לעבוד שנתיים ויותר מפגיעתו האחרונה ועד לפרישתו, מבססת את קביעת הועדה שמדובר בתקופת עבודה ממושכת ממועד הפגיעה שדי בה לשלול את הבסיס לצירוף נכויות.
לא זו אף זו, העובדה שפרש עובר לגיל 62, בתנאי פרישה של גיל 67, רק מחזקת את המסקנה שתנאי הפרישה המשופרים שקיבל הם הסיבה לפרישתו ושאין קשר בין מצבו הרפואי של המבקש לפרישתו.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההליך שלפנינו: התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בקרע ברצועה בכף יד ימין וכתף שמאל כפגיעה בעבודה עקב הרמת משאים כבדים.
ביום 07.10.2021 נשלחו שאלות הבהרה למומחה: שאלה ראשונה: כיצד מתיישבת מסקנת המומחה כי התובע סבל משינויים שחיקתיים במפרק שורש כף יד ימין על רקע כרוני כאשר מסקנת ד"ר פלדברין בחוות דעתו מיום 15.11.2019 הנה די ברורה וחד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים: "לפי תאור העבודה מדובר בהרמה חוזרת ונשנית של משקלים כבדים, בחלק מהמקרים מעל גובה השכמות, החל לסבול בתחילת 2016 מכאבים בשורש יד הימנית הכאבים החלו בעת העבודה. עבר בירור ונמצאו שינויים ניכרים בשורש היד הימנית אובחן קרע של רצועות ואי יציבות. עבר בשל כך ניתוח של סקפואידקטומיה וקיבוע של 4 פינות. למרות הניתוח לא חלה הטבה ניכרת והוא ממשיך לסבול מכאבים בשורש היד" (ע' 3 לחוות הדעת) וכן, "בתיק של הרופא התעסוקתי נרשם "ככל הנראה מדובר במיקרו טראומה מתמשכת בכפות הידיים אשר גרמה לקרע המדובר בכך (צ"ל בכף ס.א) היד והביאה בסופו של דבר לניתוח המדובר. יש מקום לשקול הכרה כמחלת מיקצוע במקרה זה. "בנקודת זמן זו, אינו כשיר לשום עבודה הדורשת הרמת משאות ובצוע פעולות חוזרניות של כף היד." (ע' 4 לחוות הדעת, ההדגשה אינה במקור).
...
לסיכום השיב המומחה על מלוא השאלות שבית הדין הפנה אליו, לרבות שאלות ההבהרה.
חוות דעת המומחה מנומקת כדבעי ולא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית לחרוג ממנה.
בהעדר קשר סיבתי בין הפגיעה בכף ידו הימנית של התובע לבין עבודתו, אנו דוחים את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ב- 12.10.15 פוטר מעבודתו בשל מגבלותיו.
התובע אישר שניפגע בתאונת עבודה נוספת בעקבות כך שהרים משא כבד ב- 26.4.18 והוא מטופל עד היום.
...
סכום הפיצוי בגין תאונת העבודה הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפסד שכר לעבר 50,000 ₪.
אינני נעתר לבקשה לפסוק שכ"ט בגין הצורך לייצג את התובע בהליכי המל"ל. על הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 141,227 ₪ בתוספת אגרת המשפט ובנוסף להם שכר טרחת עו"ד בסך 33,047 ₪.
סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפסד שכר לעבר 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

התובע, שעבד אצל הנתבעת 2 ("ספיד") בין השנים 2008 – 2014 נפגע, לטענתו, בשתי תאונות עבודה עקב הרמת משא כבד: האחת – ביום 29.7.08, והשניה – ביום 11.10.11.
...
מהנתונים שהוצגו לא ניתן להבין מה עלה בגורל התביעה, אולם אין מחלוקת שבסופו של דבר לא קיבל התובע כל תשלום עבור תקופת הנכויות הזמניות.
סיכום: נזקיו של התובע בגין התאונה הראשונה - 3,534 ₪ נזקיו של התובע בגין התאונה השניה: הפסד שכר לעבר - 523,982 ₪ אובדן כושר השתכרות לעתיד - 753,158 ₪ פנסיה ותנאים סוציאליים לעבר ולעתיד - 159,642 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד - 10,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - 36,000 ₪ כאב וסבל - 110,000 ₪ _____________________ סיכום ביניים - 1,592,782 ₪ ניכויים - (94,247) ₪ _____________________ סה"כ נזקים בגין התאונה השניה - 1,498,535 ₪ סוף דבר: התביעה מתקבלת.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם עבר תאונת עבודה ביום 11.2.2014 עקב הרמת משא כבד במסגרת עבודתו כנגר.
...
השלב השלישי: מיום 10.7.2012שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבורתיקון מס' 113 אין במקרה דנן שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 (ה"ח 241) התוצאה לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום 14.11.2019 לא יעבור הנאשם כל עבירה על דיני התכנון והבניה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו