מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה במפעל נפגע בגב תוך כדי הרמת משא כבד

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 11.3.19 הרים המערער משא כבד תוך כדי עבודתו ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.
" ביום 27.2.23 היתכנסה הועדה וקבעה כדלקמן: "מדובר בגבר בן 48 במועד התאונה אשר הפגע בתאונת עבודה תוך הרמת משקל ב 11/03/19. בתוך שבוע עבר ניתוח לקיבוע 3 חוליות מ L4-5 עד S1 על תלונות של כאבי גב וקרינה לרגל שמאל, זה סוף המעשה אך אי אפשר להיתעלם מתולדות עברו. כבר בשנת 2003 קיימים רישומים על כאבי גב, גם ב 2005, 2006 ו-2007 עם רישומים על הגבלה בתנועות, קרינה לרגל שמאל, ביצוע CT עם בלטי דיסק מ L3-4-5 עד S1, אותם הממצאים שנמצאו ב 2019 ובגינם נותח. אם ניקח בחשבון את תלונותיו על כאבי גב, כולל כאבי גב עזים עם הגבלה בתנועות, קרינה לרגל שמאל וממצאי ה-CT, אם היה נבדק באותה תקופה טרם התאונה, היו קובעים נכות לפחות של 15% על הגבלה קלה-בינונית בתנועות הגב התחתון. לא ניתן לטעון כי כאבי הגב עפ"י הרישומים היו מיזעריים ולתקופה קצרה, אלא שנמשכו על פני מספר שנים. חישובים אלו מתאימים להילכת מרגוליס בבואנו לידון בנכות הסופית. הטענה כי לאחר מכן המשיך בעבודתו במשך שנים ברגע שהכאב החריף חלף, אינה דבר יוצא דופן. אנשים ממשיכים בחייהם גם אם יש להם ממצאים דימותיים של בלטי דיסק ועל זה קיימות עבודות רבות אשר מוכיחות כי קיימים בלטי דיסק ופריצות דיסק גם לאנשים אסימפטומטיים. לציין, כי הבדיקה הקלינית של הועדה העלתה הגבלה קלה בתנועות ע"ש כ 4 סמ לפי מבחן שובר. בעיון בחוו"ד ד"ר אלון בורג, 26/07/20, אין כל איזכור לתולדות עברו של כל השנים עם הגבלה בתנועות וקרינה לרגל שמאל וממצאי CT. מבחינה רפואית, מעט חריג לבצע ניתוח של קיבוע חוליות (3 חוליות) שבוע לאחר הרמת משקל וזאת כאשר אין כל תעוד לנזק נורולוגי משמעותי הדורש היתערבות דחופה. הגבהים בהם נותח עם קיבוע החוליות, הם אותם הגבהים שנמצאו ב CT בשנת 2006. לא רק זאת , ביום 09/03/19, יומיים טרם התאונה, מתאר שבועיים של כאבי ירך ועכוז שמאל, אשר בהחלט יכולים להתאים לקרינה לאורך רגל שמאל, הידועה מעברו, ואשר המשיך להתלונן לגביה גם לאחר הארוע." לסיכום, קבעה הועדה: "לאור כל האמור לעיל, הועדה סבורה מבחינה רפואית, ואינה מתייחסת לפן המשפטי, כי הניתוח הנ"ל לא ניתן לקשור אותו ישירות לארוע התאונתי. גם טווח התנועות של העורר לאחר מכן תואם הגבלה קלה בתנועות הגב. אך הועדה החליטה להשתמש בהילכת מרגוליס בסיכום הכללי, כאשר מ 30% שנקבעו לאחר הניתוח, יש לנכות מצב קודם בשיעור של 15%, המותיר נכות של 15% בתחום האורטופדי. לפיכך הועדה דוחה את הערר." על החלטת הועדה הוגש העירעור דנן.
טענות הצדדים לטענת המערער, שגתה הועדה משלא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר מכוחו היתכנסה והחלטתה נוגדת שתי הילכות משפטיות מנחות: האחת, הילכת מרגוליס המחייבת קיומם של ממצאים מוכחים קודמים המצדיקים ניכוי מצב קודם, שאינם מתקיימים בעניינינו; לו המערער היה נבדק עובר למועד התאונה בפני הועדה, סביר להניח כי לא היתה נקבעת לו כל נכות רפואית, בשים לב לכך שהמערער סבל מכאבי גב 12 שנים עובר לתאונה, כאשר בכל התקופה הזו המערער המשיך לעבוד בעבודה פיזית מאומצת, כמסגר במפעל "שנפ", 9 עד 12 שעות ביום, ללא כל הגבלה.
...
בהקשר זה עוד נפסק בבר"ע (ארצי) 1475/04 נורדיה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.05, אליו הפנה המשיב בסע' 9 לכתב התשובה, כדלקמן: "2.2 לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על פסק הדין קמא. אכן, על וועדה רפואית לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם רק אם הנפגע סבל מנכות עובר לתאונה. דא - עקא, שברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ועל הוועדה לקבוע, בהסתמך על התיעוד הרפואי ועל הנסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני וועדה לפני קרות האירוע היתה נקבעת לו נכות. במקרה זה, כפי שקבע בית הדין קמא, עמד בפני הוועדה תיעוד רפואי רב בו עיינה והיא אף נמקה מסקנתה כי ליקוייו של המבקש בעבר מצאו ביטויים בהגבלה בתנועות. משכך, בדין לא מצא בית הדין מקום להתערב בהחלטת הוועדה." גם בעניין אלחרר אליו הפנה המשיב (סע' 10 לכתב התשובה), כך קבע בית הדין הארצי לעבודה: "10. עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי הוועדה אכן פירטה מדוע יש מקום לניכוי מצב קודם, וכפי שהטעים בית הדין האזורי, ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה הוועדה למסקנתה, ובכך פעלה הוועדה כפי שהורה לה בית הדין האזורי בפסק הדין הקודם, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
עוד הפנתה הוועדה למסמך רפואי מיום 9.3.19, יומיים בלבד עובר לקרות התאונה המוכרת, המתאר "שבועיים של כאבי ירך ועכוז שמאל, אשר בהחלט יכולים להתאים לקרינה לאורך רגל שמאל, הידועה מעברו, ואשר המשיך להתלונן לגביה גם לאחר האירוע". על יסוד כל האמור, הגיעה הוועדה למסקנה כי הניתוח שהמערער נזקק לו לאחר האירוע התאונתי אינו קשור במישרין לאותו האירוע.
סוף דבר אשר על כן – הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת תצהירו של התובע תיאר התובע את ארוע התאונה כך: "ביום 26.3.2017 בשעות הצהריים תוך כדי עבודתי, כאשר נהגתי את המלגזה, הרמתי משקל כבד של מכולה כבדה, ובשל יתר כובד, המלגזה היתרוממה מאחור וכאשר המטען השתחרר המלגזה קפצה וכתוצאה מכך קבלתי מכה ישרה בגב תחתון ועליון (עמוד שדרה צוארי ועמוד שדרה מותני)" (להלן: התאונה).
כך למשל, בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע נרשם כי האיבר שניפגע הוא "גב". גם בתעודה ראשונה לנפגע עבודה נכתב בתאור התאונה "חבלה בגב", וגם בביקור רפואי ראשון לאחר התאונה נכתב כי "לדבריו טרם פנייתו נפל בזמן העבודה ונחבל בגב תחתון – חבלה לא ישירה", ובעקבות כך נשלח התובע לעבור צלום בעמוד שידרה מותני ועמוד שדרה תחתון בלבד, ללא עמוד שדרה צוארי.
כאשר נישאל התובע בדיון ההוכחות על סתירה זו השיב כי "זה טעות בכתיבה אני חושב" (עמוד 5 שוררות 1-4) וכי כנראה היתה אי הבנה "... כל המפעל יודע שזה במלגזה ואנשים ראו, מהיכן המציאו שנפלתי? לא רוצה לומר המציאו, היתה אי הבנה. נרשמו דברים באי הבנה, לא רוצה לפגוע באף אחד, שהמציאו דבר כזה" (עמוד 5 שורות 18-21).
...
" ובבדיקה הגופנית נרשם "רגישות מקומית למישוש מעל עמ"ש מותני תחתון. רגישות מקומית למישוש מעל עמ"ש צווארי חגורת כתף שמאלי, הגבלה בתנועות ללא חוסר נוירווסקולארי". לטעמנו, העובדה כי התובע לא התלונן על פגיעה ישירה בצוואר או על כאבים בצוואר במועד התאונה או בסמוך אליה, אינה שוללת את האפשרות כי כחלק ממנגנון הפגיעה, נפגע גם הצוואר.
טענה זו מקובלת עלינו, משום שתיאור התאונה על ידי התובע כלל התרוממות ונפילה של המלגזה כך שייחוס פעולת הנפילה לתובע ולא למלגזה, בשל אי הבנה, מתקבל על הדעת.
סוף דבר ממכלול הראיות עולה כי התובע קיבל מכה בגבו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בשנים 2003 עד 2007 - לטענתו, עבד במחסן ייצור מזגנים במפעל הייצור כאשר במהלך משמרת של 8 שעות עבד כ 4 שעות על מלגזה חשמלית וב-4 השעות הנותרות עבד בפרוק משטחים המכילים חומר גלם כגון נחושת ופלסטיקה במשקלים שנעו בין 5-15 ק"ג והעמיסם למשטחים ריקים לשם העברתם להליך ייצור.
כמו כן הפנה התובע לספרות מקצועית לעניין הרמת משאות כבדים תוך כדי הרמות חוזרות.
כך נפסק: בעיניין רמת ההוכחה – נידרשת רמת הוכחה מוגברת, במקרים בהם הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המקרוטראומה, נפסק כך : "...לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נידרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מיקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית". (עב"ל 744/08 המוסד לביטוח לאומי - משה עזרן, [פורסם בנבו] מיום 27.01.2011 והאזכורים שם).
התובע טוען כי עבד בתקופה זו, כ- 4 שעות בעבודה משרדית וביתרת הזמן בליקוט חומרי גלם ופיזורם לייצור, עבודה שארכה כ- 4 שעות ביום, תוך ביצוע פעולות של כיפוף הגב לשם ליקוט הזמנות והעמסת הזמנות לצורך פיזורן לייצור, תוך הפעלת לחץ בשל נשיאת משקלים כבדים.
...
מה היית עושה? זה יכול לקחת לי 5 דקות שאני מקבל מייל במחשב.
מכאן, לאחר שבחנו את מכלול העדויות והראיות שהונחו לפנינו, התרשמנו כי פעולות ליקוט חומרי הגלם ופיזורם, ככלל, כללה פעולות שונות, נשיאת משקלים משתנים, בתדירות משתנה שלא נבדקה ובכפוף להיקף ההזמנות ומהות ההזמנות שבוצעו במפעל.
לסיכום   אנו קובעים קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה כמפורט בסע' 19 לעיל, אשר בהתבסס עליה ימונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה, כמשמעותה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), על פי תורת המקרוטראומה נדחתה.
עובד למעלה מ-25 שנה כמתקין ויטרינות ותריסים חשמליים במפעל אלומיניום.
בעבר, הועלה חשד כי פקטורים תעסוקתיים גורמים להאצה בשינויים הניוניים בעמוד השידרה, כגון: הרמה של משקלים כבדים, כיפוף, סיבוב תוך כדי הרמת משקל, ישיבה ממושכת או לא נוחות וגם נהיגה.
למרות שינוי הנחיות הדוקות יותר לגבי נשיאת משקלים בעבר והגבלות משקל לאורך השנים, כמות התביעות להכרה בהרמת משקל מתאונות וקשר בין כאבי גב לבעיה תעסוקתית לא ירדה לאורך השנים, למרות כל הניסיונות של הרופאים התעסוקתיים להגביל את הפקטורים לעיל.
...
לאחר שבחנתי את חוות הדעת לרבות התשובה לשאלת ההבהרה, דין התביעה להידחות.
טענות התובע כי מדובר במחלת מקצוע דינן להידחות ולו מן הטעם שהתובע לא טען וממילא לא הוכיח כי מחלתו מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954 וכי הוא עובד בעבודה, מקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה.
משכך, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בתי הדין גם קבעו בנוגע לפגיעות בגב כי "ניסיון החיים לימד את בית הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השידרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה ארע משהו שבגינו 'נתפש' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גירסתו של התובע" (דב"ע (ארצי) נא/0-218 המוסד לביטוח לאומי – דרור, פד"ע כד 545, מיום 17.8.1992), וכן - "על מנת להכיר בכאבי גב כתאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהיה מאמץ בלתי רגיל או ארוע פיזי מיוחד בעבודה שניתן לקשור להופעתם; כדוגמת הרמה משא כבד ממה שהמבוטח רגיל להרים או הרמת משא תוך תנועה סיבובית לא נכונה" (עב"ל 338/96 המוסד - עובדיה, מיום 13.11.2000).
] [2: נספח ד' לכתב התביעה] ביחס לארוע בו ניפצע לטענתו, הסביר התובע בשאלון כי ביום 25.6.19 "העמסתי מוצרים מפס השינוע לעגלה, וכשהעגלה הייתה מלאה ניסיתי לדחוף אותה בהוראת מנהל העבודה לקונטיינר... בעת שניסיתי לדחות את העגלה לקונטיינר לאחר שהעמסתי עליה את כל המוצרים ובהוראת מנהל העבודה, חשתי לרגע כאב גב חד בגב תחתון", ולטענתו "העגלה הספציפית שבגינה נפגעתי הייתה כבדה באופן חריג".[footnoteRef:3] על דברים דומים חזר בחקירתו במל"ל, עם זאת ציין כי אינו זוכר את מועד התאונה: "אני לא זוכר את התאריך שזה קרה אני חושב שזה היה יום שישי. עבדתי בתל בר בעפולה בעגלות כמו שהסברתי לך, התפקיד שלי היה למשוך ולהעמיס את העגלות. מדובר בעגלות מלבניות. לא יודע להעריך משקל ולא מידות. כל העגלות אותו דבר בתל בר. הכל היה רגיל, התחלתי לעבוד בשעה 7:00 עבדתי רגיל ודחפתי עגלות. לקראת אמצע היום כזה אני לא יודע שעה הייתה עגלה כבדה ממש לא זוכר מה היה בה בדיוק, הייתה עמוסה ממש, לא זוכר באיזה טקסטיל, משכתי עגלה מאמצע המפעל לכיוון הקונטיינר בצורה כזו שאני החזקתי את העגלה מהסורגים שלה בשתי הידיים ומשכתי אותה לכיוון שלי, בזמן שאני משכתי אותה הרגשתי דקירה חזקה בגב, באמצע בגב התחתון. וכאילו השתתקתי לרגע. ניסיתי לדחוף אותה קדימה וראיתי שאני ממש סובל מכאבים ולא יכולתי לזוז וקראתי לחבר... האחראי עלינו על התפ"י שמו אוהד הוא ממגדל העמק הוא בא לשם וראה אותי ושאל אותי למה אני יושב ולא עובד אמרתי לו שאני משכתי עגלה כבדה ממש וכואב לי הגב ואני רוצה ללכת לבית. הוא ענה לי בתגובה "אתה איש צעיר וחזק ותמשיך לעבוד הכל בסדר" כאילו לקח את זוכר שבאותו היום שזה קרה הלכתי לרופא מישפחה בקופ"ח כללית.
...
] סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, לא נתנו אמון בעדותו של התובע.
לפיכך, לא שוכנענו כי ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק, והתביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו