ביום 11.3.19 הרים המערער משא כבד תוך כדי עבודתו ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.
"
ביום 27.2.23 היתכנסה הועדה וקבעה כדלקמן:
"מדובר בגבר בן 48 במועד התאונה אשר הפגע בתאונת עבודה תוך הרמת משקל ב 11/03/19. בתוך שבוע עבר ניתוח לקיבוע 3 חוליות מ L4-5 עד S1 על תלונות של כאבי גב וקרינה לרגל שמאל, זה סוף המעשה אך אי אפשר להיתעלם מתולדות עברו. כבר בשנת 2003 קיימים רישומים על כאבי גב, גם ב 2005, 2006 ו-2007 עם רישומים על הגבלה בתנועות, קרינה לרגל שמאל, ביצוע CT עם בלטי דיסק מ L3-4-5 עד S1, אותם הממצאים שנמצאו ב 2019 ובגינם נותח. אם ניקח בחשבון את תלונותיו על כאבי גב, כולל כאבי גב עזים עם הגבלה בתנועות, קרינה לרגל שמאל וממצאי ה-CT, אם היה נבדק באותה תקופה טרם התאונה, היו קובעים נכות לפחות של 15% על הגבלה קלה-בינונית בתנועות הגב התחתון. לא ניתן לטעון כי כאבי הגב עפ"י הרישומים היו מיזעריים ולתקופה קצרה, אלא שנמשכו על פני מספר שנים. חישובים אלו מתאימים להילכת מרגוליס בבואנו לידון בנכות הסופית. הטענה כי לאחר מכן המשיך בעבודתו במשך שנים ברגע שהכאב החריף חלף, אינה דבר יוצא דופן. אנשים ממשיכים בחייהם גם אם יש להם ממצאים דימותיים של בלטי דיסק ועל זה קיימות עבודות רבות אשר מוכיחות כי קיימים בלטי דיסק ופריצות דיסק גם לאנשים אסימפטומטיים. לציין, כי הבדיקה הקלינית של הועדה העלתה הגבלה קלה בתנועות ע"ש כ 4 סמ לפי מבחן שובר. בעיון בחוו"ד ד"ר אלון בורג, 26/07/20, אין כל איזכור לתולדות עברו של כל השנים עם הגבלה בתנועות וקרינה לרגל שמאל וממצאי CT. מבחינה רפואית, מעט חריג לבצע ניתוח של קיבוע חוליות (3 חוליות) שבוע לאחר הרמת משקל וזאת כאשר אין כל תעוד לנזק נורולוגי משמעותי הדורש היתערבות דחופה. הגבהים בהם נותח עם קיבוע החוליות, הם אותם הגבהים שנמצאו ב CT בשנת 2006. לא רק זאת , ביום 09/03/19, יומיים טרם התאונה, מתאר שבועיים של כאבי ירך ועכוז שמאל, אשר בהחלט יכולים להתאים לקרינה לאורך רגל שמאל, הידועה מעברו, ואשר המשיך להתלונן לגביה גם לאחר הארוע."
לסיכום, קבעה הועדה:
"לאור כל האמור לעיל, הועדה סבורה מבחינה רפואית, ואינה מתייחסת לפן המשפטי, כי הניתוח הנ"ל לא ניתן לקשור אותו ישירות לארוע התאונתי. גם טווח התנועות של העורר לאחר מכן תואם הגבלה קלה בתנועות הגב. אך הועדה החליטה להשתמש בהילכת מרגוליס בסיכום הכללי, כאשר מ 30% שנקבעו לאחר הניתוח, יש לנכות מצב קודם בשיעור של 15%, המותיר נכות של 15% בתחום האורטופדי. לפיכך הועדה דוחה את הערר."
על החלטת הועדה הוגש העירעור דנן.
טענות הצדדים
לטענת המערער, שגתה הועדה משלא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר מכוחו היתכנסה והחלטתה נוגדת שתי הילכות משפטיות מנחות: האחת, הילכת מרגוליס המחייבת קיומם של ממצאים מוכחים קודמים המצדיקים ניכוי מצב קודם, שאינם מתקיימים בעניינינו; לו המערער היה נבדק עובר למועד התאונה בפני הועדה, סביר להניח כי לא היתה נקבעת לו כל נכות רפואית, בשים לב לכך שהמערער סבל מכאבי גב 12 שנים עובר לתאונה, כאשר בכל התקופה הזו המערער המשיך לעבוד בעבודה פיזית מאומצת, כמסגר במפעל "שנפ", 9 עד 12 שעות ביום, ללא כל הגבלה.
...
בהקשר זה עוד נפסק בבר"ע (ארצי) 1475/04 נורדיה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.05, אליו הפנה המשיב בסע' 9 לכתב התשובה, כדלקמן:
"2.2 לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על פסק הדין קמא. אכן, על וועדה רפואית לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם רק אם הנפגע סבל מנכות עובר לתאונה. דא - עקא, שברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ועל הוועדה לקבוע, בהסתמך על התיעוד הרפואי ועל הנסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני וועדה לפני קרות האירוע היתה נקבעת לו נכות. במקרה זה, כפי שקבע בית הדין קמא, עמד בפני הוועדה תיעוד רפואי רב בו עיינה והיא אף נמקה מסקנתה כי ליקוייו של המבקש בעבר מצאו ביטויים בהגבלה בתנועות. משכך, בדין לא מצא בית הדין מקום להתערב בהחלטת הוועדה."
גם בעניין אלחרר אליו הפנה המשיב (סע' 10 לכתב התשובה), כך קבע בית הדין הארצי לעבודה:
"10. עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי הוועדה אכן פירטה מדוע יש מקום לניכוי מצב קודם, וכפי שהטעים בית הדין האזורי, ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה הוועדה למסקנתה, ובכך פעלה הוועדה כפי שהורה לה בית הדין האזורי בפסק הדין הקודם, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
עוד הפנתה הוועדה למסמך רפואי מיום 9.3.19, יומיים בלבד עובר לקרות התאונה המוכרת, המתאר "שבועיים של כאבי ירך ועכוז שמאל, אשר בהחלט יכולים להתאים לקרינה לאורך רגל שמאל, הידועה מעברו, ואשר המשיך להתלונן לגביה גם לאחר האירוע".
על יסוד כל האמור, הגיעה הוועדה למסקנה כי הניתוח שהמערער נזקק לו לאחר האירוע התאונתי אינו קשור במישרין לאותו האירוע.
סוף דבר
אשר על כן – הערעור נדחה.
