מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה במהלך סיבוב צוואר

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה להכיר בפגיעה בכתף שמאל ובצואר כתוצאה של תאונת עבודה על דרך המקרוטראומה.
אפתח ואציין כי מקובלת עלי טענת התובע שעבודתו על בובקאט חייבה סיבובי צואר לאחור במהלך זמן העבודה על כלי רכב זה, זאת הן בשים לב להעדר הכחשה מצד הנתבע והן לנוכח אופיו של כלי הרכב, שהוא רכב קטן ופתוח, אשר נועד לעבוד בשטחים קטנים יחסית ולכן נידרש לתמרונים רבים.
...
אין בפני אפוא ראיה שתתמוך בעדות התובע לעבודה בהיקף משמעותי בשנים אלו ולפיכך אין בידי לקבל את טענתו כי עבודתו באותן שנים אופיינה בתנועות חוזרות ונשנות בהיקף משמעותי של צווארו.
משכך, הטענה לתנועות חוזרות ונשנות של הצוואר במהלך תקופת עבודתו זו נדחית אף היא.
לאור האמור לעיל – התביעה להכיר בפגיעה בצוואר כתוצאה של תנועות חוזרות ונשנות בעבודת התובע בשנים האמורות – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.5.19 (להלן – הועדה) אשר היתכנסה לאחר פסק דין וחזרה על הקביעה, כי נכותה של המערערת בגין תאונת עבודה מיום 23.2.16 היא בשיעור 5% בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).
עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי ב"כ המערערת טענה כי : "מפנה לתעוד רפואי המעיד על כאבים ומיגבלות בתנועות הצואר והשכמות מאז התאונה.... מאז התאונה תעוד על כאבים ומיגבלות בעמ"ש צוארי משפיע על כושר הפעולה . נאלצה לקחת עובדת במקומה. מפנה לסעיף 35 1 ב". הועדה סיכמה את מסקנותיה כך: "... בדיקתה הגופנית בעיניין עמ"ש צוארי, עמ"ש מותני, תנועות כתפיים ופרקי הירכיים הייתה תקינה לחלוטין ללא כל הגבלה כלשהי בתנועה אשר מעניקה אחוזי נכות. על כן הועדה מקבלת את הקש"ס בין כאבי הצואר, כאבי הגב, כאבי הכתפיים ופרקי הירכיים לתאונה הנדונה, אך קובעת כי לא נותרה נכות צמיתה בגין תלונות אלו". המערערת מפנה לעובדה כי הועדה בישיבתה מיום 12.8.18 טרם פסק הדין ערכה בדיקה של הצואר וציינה כך: "ללא הגבלות בתנועות הצואר בתנועות סיבוביות בכיפוף או ביישור. לדבריה בעת תנועה סיבובית של הצואר לימין מרגישה קרינה של כאב מעצם השכם לכיוון הכתף והזרוע". עוד ציינה הועדה באותו הדיון, כי ברשום בתיק הרפואי מיום 31.10.16 אובחנה "רגישות בשרירי העורף והשכמות". לטעמי, הואיל והועדה מצאה לנכון לשנות מקביעתה בנוגע לקשר הסיבתי, וקבעה כי היא מכירה בקשר הסיבתי בין הכאבים באיברים שצוינו לבין התאונה, היה עליה לשקול גם את שאלת קביעת הנכות בהתאם לתלונות הקיימות לגבי האיברים שהוכרו, ומשכך נדרשה להתייחס לטענותיה של המערערת לפניה בעיניין זה. בטיעוני המערערת לפני הועדה קיימת הפניה מפורשת לתקנה 35 (1)(ב) לתקנות המתייחסת למצב של "השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות". בעיניין ברע (ארצי) 49520-02-15‏ ‏ אל באש עומר נ' המוסד לביטוח לאומי (12.5.15) נקבע כי: "אשר לכאבים מהם סובל המבקש יצוין כי הועדה קבעה כי המבקש סובל מ"צואר כאבים בסיבוב לצדדים מעבר ל-°80". משנמנעה הועדה להתייחס לשאלה אם יש בכאבים מהם סובל המבקש כדי להשפיע על כושר הפעולה הכללי שלו, ראוי שתיעשה כן (עב"ל (ארצי) 9947-09-12 המוסד לביטוח לאומי - עמאד חביס (20.12.12))".
...
מנגד טען המשיב, כי דין הערעור להידחות מהטעמים הבאים: הערעור אינו מעלה שאלה משפטית.
לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל.
בסיכום החלטת הוועדה צוין במפורש, כי "הוועדה הרפואית החליטה לדחות את הערעור על דרגת נכות". מסקנה זו נכונה שכן בנקודה האמורה הערר נדחה.
סוף דבר הערעור מתקבל .

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לקיומה של תשתית עובדתית לעניין הפגיעה בעמוד השידרה הצוארי קבע בית הדין האיזורי כך: נתקבלה גירסתו של המערער שעבודתו על בובקאט חייבה סיבובי צואר לאחור במהלך זמן העבודה, הן בשים לב להעדר הכחשה מצד המוסד והן לנוכח אופיו של כלי הרכב, שהוא רכב קטן ופתוח, אשר נועד לעבודה בשטחים קטנים יחסית ולכן נידרש לתמרונים רבים.
יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המיקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות)[footnoteRef:2].
...
בהתייחס לטענותיו של המוסד נוסיף: אין בידינו לקבל את את טענת המוסד כי "הפניית שאלה באשר לליקוי הנטען בעמוד שדרה צווארי ללא שהוכחה תשתית עובדתית המבססת את התנאי הראשון בבחינת תביעות על פי תורת המיקרוטראומה, דהיינו תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, יהא בכך כדי לשמוט את הבסיס תחת תורת המיקרוטראומה ופריצת גבולותיה באופן בלתי מסויג". כאמור, בענייננו, מדובר באיברים סמוכים, והוכחה אפשרות לכאורית לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי, ועל כן לא ניתן לקבל את הטענה כי "לא הוכחה תשתית עובדתית המבססת את התנאי הראשון בבחינת תביעות על פי תורת המיקרוטראומה". כפי שנקבע בעניין איתן זר, ייתכנו נסיבות עובדתיות שאותן תנועות חוזרות ונשנות תשפענה על יותר מאיבר אחר.
כללו של דבר: לאור האמור, אנו קובעים כי על יסוד התשתית העובדתית שנקבעה בכל הנוגע לתקופת עבודתו של המערער כסבל, 2008- 2016, על המומחה הרפואי לבחון גם את הקשר הסיבתי בין התשתית העובדתית לבין הליקוי בצווארו של המערער.
סוף דבר: הערעור מתקבל כמפורט להלן: בכל הנוגע לתקופת עבודתו של המערער כנהג בובקט – עניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי, ויתאפשר לו להביא ראיות שיש בהן לשפוך אור על היקף עבודתו בתקופה בה עבד כנהג בובקט בין השנים 1994 – 1997.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת המערער להכרה בפגיעה בצואר כפגיעה בעבודה נדחתה במועד זה על ידי הנתבע בטענה שמדובר בשינויים נווניים הנובעים מתחלואה טבעית.
C6C5 שינויים ניוונים דיסקוגנטיים עם היצרות המרווחים הבינחולייתים הופעת זיזים גרמיים דפוזיים עם לחץ על השק הטקאלי (פרומניות) ותבנית היצרות דו"צ C67 שיניים ניוונים היצרות מרווחים זיזים גרמיים פרומינוט מוצרית C7D1 הדגמה תקינה של גופי חוליה והקשתית האחורית MRI 16.5.18 בבדיקת תנועות הצואר תנועות צידיות תקינות בטווח הפיזיולוגי בין 60-80 מעלות רוטאציה כיפוף קדמי תקין גם אקסטנציה תקינה יש לציין כי האזור שבו עבר הקיבוע C67 אינו אזור האחראי על תנועות סיבוביות של הצואר בבדיקה נוירולוגית – של גפיים עליונות דילדול קל של שריר טריצפסט ואינטראוסיס ראשון מימין כאשר כוח גס סה"כ שמור בכל התחנות החזרים גידיים ביצפס וברויסדיאליס הופקו סמטריים ותקינים החזר טרספס מימין חלש בהשוואה לשמאל אין חסר תחושתי בפזור שורשי או עיצבי הוועדה מבקשת כרטיס רפואי מקצועי אורטופדי + נורולוגי 20 שנה אחורה בדיקת EMG גפיים עליונות בשאלה נזק שורשי רדיקולופטי סיכום ללא נוכחות הוועדה תתייחס לחוו"ד ד"ר לאנה" לאחר המצאת הכרטיס רפואי מקצועי אורטופדי ונוירולוגי של התובע 20 שנה אחורה וכן תוצאות בדיקת MRI, היתכנסה הועדה ללא נוכחותו, ואלו מסקנותיה: "הוועדה עיינה בתיק הרפואי קודם קיים בתיק ולא מצאה בתיק תעוד לתלונות קודמות של המערער בגין כאבים בצואר_הוצג תיק רפואי ידני בלבד ולא חדש
לא הודגמו שינויים ע"ר טראומטי בעקבות התאונה הניתוח שבוצע בעמ"ש צוארי נעשה על רקע אותם שינויים ניוונים שאינם קשורים לתאונה ועל כן הוועדה אינה מוצאת קשר סיבתי בין התאונה הנדונה לבין הניתוח בעמוד השידרה הצוארי שבוצע 7 חודשים לאחריה זה המקום לציין שהמערער אף פנה לעזרה רפואית מיד לאחר התאונה ולא המשיך בעבודתו ופנה לבדיקה רפואית רק 10 ימים מאוחר יותר הוועדה עיינה בסיכום ניתוח מיום 16.7.18 וגם בו לא מוזכר כל קשר בין השינויים הניוונים לבין התאונה הנדונה פקיד התביעות הכיר בכאבי צואר בעקבות התאונה הנדונה הוועדה סבורה כי אכן בעקבות התאונה נגרמו לתובע כאבי צואר שמהווים נכות זמנית וחולפת ובגינה ניתנו אחוזי נכות זמניים לתקופה מוגבלת.
...
לנוכח כלל האמור, טוען המשיב, כי דין הערעור להידחות.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בפגיעה מיום 16/5/21 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
התאונה התרחשה במהלך העבודה בעת שנסעתי לפרוק את משאית הדחס באתר האשפה המחוזי בראשל"צ, ולפתע המשאית הטלטלה חשתי בסחרחורת ראשי נזרק לאחור הצואר נפגע והטינטון באוזניי גבר.
התובע היה אצל הרופאה ביום 19/5/21 ודיווח על "התקפי ורטיגו מזה 3 ימים". לתצהיר התובע צורף מכתב מהרופאה מספטמבר 2021, בו נכתב שלתובע היה תור טלפוני לרופאה ביום 19/5/21 וכי סיפר על: "תלונות לסחרחורת סיבובית אשר הופיעה אצלו במהלך עבודתו כנהג משאית, יום קודם לפנייתו". לכתב התביעה צורפו מסמכים רפואיים נוספים, בינהם: מיסמך מיום 23/5/21 בו נכתב: "ידוע על טינטון כרוני והתקפי ורטיגו, החמרה במשך מספר ימים אחרונים..." מיסמך מיום 30/5/21 בו נכתב: "לפני כשבועיים במהלך העבודה לאחר עצירה פתאומית הופיע כאב חד בצואר מימין ובהמשך תחושת סחרחורת וחוסר יציבות..." בטופס בל 250 מיום 25/5/21 נכתב: "בזמן נהיגה ברכב שמחבר בין רשל"צ לנס ציונה, בזמן נהיגה במשאית העובד חש לא בטוב והרגיש סחרחורת..." התובע נחקר על ידי חוקר המל"ל ביום 12/9/21.
...
לאחר ששמענו את עדות התובע ועיינו במסמכים, אנו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח קיומו של ארוע חיצוני שגרם לתאונה.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא הוכח קיומו של ארוע חיצוני ביום 16/5/21 בעבודתו של התובע.
לפיכך, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו