מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה במהלך נופש: הכרה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

על כן, לא תחשב התאונה כתאונת עבודה" במהלך מסכת הראיות נחקרו התובעת ועדה מטעמה (ד"ר אנה גורביץ) על האמור בתצהיריהן, וכן רכזת פרט ושכר של המעסיקה (וילנסקי מרים).
כך גם בעיניין אירנה זגורי הוכר ארוע נופש בתורכיה כ"פעילות נלווית" לעבודה, משנקבע כי המעסיק, ולא ועד העובדים, הוא שיזם וארגן את הנופש, המעסיק מימן את מלוא עלות הנופש ואת דמי הביטוח בגינו, ובמהלך הנופש הייתה הישתלמות מקצועית.
בנסיבות אלה נקבע כי "הגיבוש החברתי, ממנו נהנו העובדים, היה בבחינת ערך מוסף ונלווה גם לאנטרס של המעסיק. אולם בכך בלבד, אין די, כדי לשוות לצעדה אופי של "פעולה נלווית" לעבודה, העשויה להצמיח לעובדת הכרה בתאונה שארעה לה במהלך הצעדה כ"תאונה בעבודה' ".
...
לסיכום, טענה התובעת כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בפגיעה בידה, שארעה במהלך טיול גיבוש חברתי ומקצועי בתאריך 15/6/2013, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.
לסיכום טען הנתבע, כי מדובר בפעילות חברתית פרטית שאינה נלווית לעבודה, ולכן התובעת לא צלחה את השלב הראשון של המבחן הדו שלבי המצדיק הכרה בנפילתה כפגיעה בעבודה.
נקבע כי את הזיקה במקרה כגון זה יש לבחון באופן הבא: "סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע כאירוע נופש ובתרומתו של אירוע הנופש ככזה לחיי העבודה במפעל. לשם כך, תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה, סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל". כאשר במקרה בו מדובר בפעילות שאורגנה על-ידי ועד עובדים, הודגש כי: "בהקשר זה, לא מן הנמנע כי יעבור קו חוצץ בין אירוע אותו יוזם ומארגן המעביד ואשר לו הוא אחראי, לבין אירוע שהיוזם אותו והנושא בעול הוא ועד העובדים, בין בעצמו ובין בשיתוף עם העובדים, או עם המעביד. בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו". בעניין אילוז הוכר אירוע הרווחה כ"פעילות נלווית", כיוון שנקבע כי כל האירוע, מראשיתו ועד סופו היה פרי יוזמתו של המעביד, האירוע מומן בלעדית על ידי המעביד.
מכל האמור לעיל עולה, כי דובר ביום כיף, אליו יכלה לצאת התובעת באחד משלושת המועדים שתבחר.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת מבקשת להכיר בפגיעה בשורש כף יד ימין, שנגרמה עת החליקה בזמן טיול במכתש הקטן, ביום 4.1.14, כפגיעה בעבודה, בנימוק שהשתתפותה בטיול היתה "פעילות נילוות לעבודה". רקע עובדתי א. התובעת עובדת משנת 1973 בתעשייה האוירית (להלן - תע"א).
בדומה, גם לגבי פעילות ספורט ונופש, נקבע כי – "... לצורך הכרה בפגיעה אשר ארעה במהלך פעולות רווחה, נופש וספורט כ'תאונת עבודה', יש לבחון אם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. ...
בעיניין בז'רנו נפסקו הדברים הבאים בנושא מעורבות המעסיק בפעילות (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "כדי שתיכלל תאונה בטיול כאמור להגדרה של תאונת עבודה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, צריך שהמעורבות והאנטרס של המעסיק בטיול יהיו משמעותיים ביותר ולא מישניים. כל מעסיק מעוניין שיחסיו עם ועד העובדים ועם העובדים שהוועד הוא נציגם יהיו טובים. במסגרת יחסים אלה אין לתמוה שהמעסיק מישתתף במימון פעולות הועד לרבות הקצאת כספים המיוחדים לטיולים. זהו אינטרס כללי ולא מעורבות ישירה ואנטרס ישיר של הבנק בטיול זה או אחר. הקצאת כספים זו בנסיבות אלה, והדאגה לרווחת העובדים באופן כללי אינה הופכת את הטיול לפעילות בעבודה בדומה לפעילות במפעל בזמן העבודה. אשר על כן, תאונה שאירעה לעובד בטיול בנתונים אלה, לא יכולה להחשב כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (ראה: עניין רוני עטר ה"ש 4)." כיוון שטיעונה המרכזי של התובעת הוא שיש לראות בפעילות הועד כזרוע הארוכה של המעסיק, נתייחס ראשית לטיעון זה. התובעת העידה מטעמה את נציג הועד (מר עמוס ברנהולץ) וכן את נציגת המעסיק (גב' קרן הכהן).
...
על יסוד האמור לעיל ובהתחשב בנסיבות העובדתיות שהוצגו לעיל, אנו סבורים שדין התביעה להידחות, מהנימוקים הבאים: א..
לסיכום – מדובר בפעילות רשות, אחת מיני רבות שמוצעות על ידי הוועד בתע"א, שבוצעה ביום המנוחה השבועי, שיכלו להשתתף בה גם בני משפחה של העובדים, רוב מימונה היה על העובד ורק חלק קטן מאוד ממנה במימון המעסיק.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע מבקש להכיר בפגיעה בכף יד ימין ובתסמונת CRPS, שנגרמו לו לטענתו במהלך משחק כדורגל בבסיס חיל האויר בחצרים בו שהה כפגיעה בעבודה.
בדומה, גם לגבי פעילות ספורט ונופש, נקבע כי – "... לצורך הכרה בפגיעה אשר ארעה במהלך פעולות רווחה, נופש וספורט כ'תאונת עבודה', יש לבחון אם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. ...
] "כדי שתיכלל תאונה בטיול כאמור להגדרה של תאונת עבודה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, צריך שהמעורבות והאנטרס של המעסיק בטיול יהיו משמעותיים ביותר ולא מישניים. כל מעסיק מעוניין שיחסיו עם ועד העובדים ועם העובדים שהוועד הוא נציגם יהיו טובים. במסגרת יחסים אלה אין לתמוה שהמעסיק מישתתף במימון פעולות הועד לרבות הקצאת כספים המיוחדים לטיולים. זהו אינטרס כללי ולא מעורבות ישירה ואנטרס ישיר של הבנק בטיול זה או אחר. הקצאת כספים זו בנסיבות אלה, והדאגה לרווחת העובדים באופן כללי אינה הופכת את הטיול לפעילות בעבודה בדומה לפעילות במפעל בזמן העבודה. אשר על כן, תאונה שאירעה לעובד בטיול בנתונים אלה, לא יכולה להחשב כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (ראה: עניין רוני עטר ה"ש 4)." בהודעתו שנגבתה על ידי חוקרת המוסד, אמר התובע את הדברים הבאים: "ש. מהם הימים ושעות העבודה שלך בבסיס?
...
] בתביעתו ובתצהיר עדותו הראשית התובע מסר כאמור כי היו טיסות לילה ושלמעשה הוא נדרש לעבוד גם לאחר שעות העבודה, אולם לא מצאנו גרסתו בעניין זה מהימנה.
בכל מקרה, גם אם בית הדין היה מגיע למסקנה לפיה האירוע התרחש בזמן ההפסקה מהעבודה כפי שהתובע טען בדיעבד, אין מדובר בפעילות ספורטיבית הנלוות לעבודה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

משכך טוענת התובעת, יש לראות בארוע כפעילות הנלווית לעבודה לכל דבר ועניין, יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה ולחייב את הנתבע לשלם לה דמי פגיעה בגינה.
המצע המשפטי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע כי: "תאונת עבודה - הנה תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...". סוגיית התאונות בעת פעילות נלווית לעבודה זכתה לפירוש דינאמי של בית הדין לעבודה.
בפרשת אילוז קבע בית הדין הארצי מבחן דו שלבי לבחינת השאלה - האם ארוע תאונתי שארע לעובד עומד בקריטריון שקבע החוק "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו". וזו לשונו: "בשלב הראשון תבחן, מהותו של הארוע כפעולה נלווית לעבודה, כאשר הדיבור 'עבודה' יפורש בהקשר ל'מיפעל' ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד בארוע.... זיקתו של הארוע לעבודה ומידת ה'עניין' שמגלה בו המעביד - בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש - אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין התביעה להתקבל.
אחרית דבר משהרימה התובעת את הנטל להוכיח כי נפגעה במהלך פעילות נלווית לעבודה, משלא הוכח כי פעולותיה של התובעת חרגו ממתחם הסבירות - התביעה מתקבלת ופגיעת התובעת תוכר כ"תאונת עבודה".

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עת טען הנתבע, מפורשות, בכתב ההגנה כי לא ארוע לתובע ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו ביום 2.4.17, הרי שטענה זו רחבה דיה וכוללת בחובה גם טענה משפטית לפיה אין להכיר באימוני כושר באופן עצמאי בשעות הפנאי כפגיעה בעבודה.
בדומה, גם לגבי פעילות ספורט ונופש, נקבע כי – "... לצורך הכרה בפגיעה אשר ארעה במהלך פעולות רווחה, נופש וספורט כ'תאונת עבודה', יש לבחון אם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. ...
...
התובע אמנם העיד כי האירוע התאונתי התרחש בזמן כריעה תוך נשיאת משקל של 40 קילו, "בהתאם לדרישת מעסיקתו"[footnoteRef:8], אולם לא מצאנו לקבל את עדותו בעניין זה כמהימנה.
נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי האירוע בזמן אימוני הכושר אינו יכול בנסיבות העניין להיחשב כפגיעה בעבודה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו