תאונת עבודה בדוקטרינת המיקרוטראומה

התובע הגיש תביעה שבה ביקש להכיר בפגימה במרפק שמאל (מרפק טניסאי) כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה.

מטרתה של תורת המיקרו טראומה הוסברה כדלקמן: "תורת המיקרו-טראומה משמשת מפלט אחרון למי שאינו יכול להצביע על ארוע תאונתי מסוים בעבודה כגורם ישיר ומידי לכאבי גב הפוקדים אותו" (ש. קובובי, רמ"ח ושס"ה–סוגיות בתאונות עבודה, 1994, הוצאת לישכת עורכי הדין), עמוד 94).

...

נוכח האמור, אנו קובעים כי קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה ויש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין (אורטופד) לעניין הקשר הסיבתי.

הוא הגיש שתי תביעות להכיר במחלותיו - פגיעה בעמוד השידרה המותני ותסמונת התעלה הקארפלית - כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה.

 מטרתה של תורת המיקרו טראומה הוסברה כדלקמן: "תורת המיקרו-טראומה משמשת מפלט אחרון למי שאינו יכול להצביע על ארוע תאונתי מסוים בעבודה כגורם ישיר ומידי לכאבי גב הפוקדים אותו" (ש. קובובי, רמ"ח ושס"ה–סוגיות בתאונות עבודה, 1994, הוצאת לישכת עורכי הדין, עמוד 94).

...

לכן, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובעת.

לסיכום נוכח האמור, התביעה נדחית.

די בכך שנפנה לאמור בסעיף 4ה' לתצהיר התובע שם טען כי במסגרת עבודתו במחסן הכללי "אופי עבודתי לעניין פריקת הציוד, סידור המחסן והעמסת ציוד זהה לעבודתי כפי שפורט לעיל (במחסן הכימיקלים, תוספת המותב) כאשר השוני בא לידי ביטוי בכך שהציוד היתקבל ממשטחים וממכולות (קונטיינרים) ובציוד שהכיל המחסן". בהנתן כי קבענו שאופי עבודה במחסן הכימיקלים הצריך פעולות שונות ומגוונות כמפורט לעיל, שהשתנו לפי צורכי העבודה ובוצעו שלא ברציפות, ובהנתן שלשיטת התובע אופי העבודה במחסן הכימיקלים היה זהה לאופי העבודה במחסן הכללי, אזי שדי באמור כדי לקבוע שגם לגבי המחסן הכללי לא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה.

...

גם בענייננו, ועל יסוד התצהירים והעדויות, לא מצאנו כי הוכחה תשתית עובדתית לתנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן שנעשו רוב היום וברציפות.

ולכן ומהנימוקים שפורטו, דין התביעה להידחות.

סוף דבר : התובע לא הרים את הנטל להנחת תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה ולכן תביעתו להכיר בליקויים בגבו ובצווארו מכוח עילה זו, נדחית.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה בגין פגימה של כתף שמאל, לא בגין הגב.

זאת אף על פי שהתובע הגיש שתי תביעות להכיר במחלותיו – פגיעה בעמוד השידרה המותני ותסמונת התעלה הקארפלית – כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה.

...

ביום 20.11.19 ניתן פסק דין על ידי מותב שבראשותי, בו נדחתה תביעתו של התובע ונקבע: "אין לנו אפשרות, בהתאם לראיות שהוגשו, לקבוע עובדות המאפיינות את נסיבות העבודה של התובע במסגרת עבודתו כנהג משאית עצמאי, אשר יכולות לשמש בסיס לפגיעה לפי דוקטרינת המיקרוטראומה, הן בנוגע לעמוד השדרה המותני והן בנוגע למחלת התובע בכפות הידיים. לכן, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובע". התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 27698-12-19).

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי? ככל שהתשובה לשאלה השנייה בחיוב, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר שהמחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד הצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על זה שגרמו למחלתו או החמירו אותה? שאלות הבהרה מטעם הנתבע לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין בקשת הנתבע להתקבל ויש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה מטעמו.

בהתאם לפסיקה, אני סבורה שיש להפנות את כל שאלות ההבהרה למומחה.

סוף דבר הבקשות מטעם הצדדים מתקבלות.

התובעת טוענת כי קיימת תשתית עובדתית נידרשת כדי להכיר בפגימה כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה ולפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).

  בית הדין הארצי לעבודה הציב בפסיקתו מספר תנאים לצורך הוכחתה של מיקרו-טראומה, על מנת שזו תבוא בגדר "תאונת עבודה". על כך נאמר:   "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרו-טראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 0-77 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, צוטט בעב"ל 338/96, המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה, פד"ע לו 213).

...