התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה בגין פגימה של כתף שמאל, לא בגין הגב.
זאת אף על פי שהתובע הגיש שתי תביעות להכיר במחלותיו – פגיעה בעמוד השידרה המותני ותסמונת התעלה הקארפלית – כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המקרוטראומה.
...
ביום 20.11.19 ניתן פסק דין על ידי מותב שבראשותי, בו נדחתה תביעתו של התובע ונקבע: "אין לנו אפשרות, בהתאם לראיות שהוגשו, לקבוע עובדות המאפיינות את נסיבות העבודה של התובע במסגרת עבודתו כנהג משאית עצמאי, אשר יכולות לשמש בסיס לפגיעה לפי דוקטרינת המיקרוטראומה, הן בנוגע לעמוד השדרה המותני והן בנוגע למחלת התובע בכפות הידיים. לכן, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובע".
התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 27698-12-19).
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי?
ככל שהתשובה לשאלה השנייה בחיוב, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר שהמחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד הצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על זה שגרמו למחלתו או החמירו אותה?
שאלות הבהרה מטעם הנתבע
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין בקשת הנתבע להתקבל ויש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה מטעמו.
בהתאם לפסיקה, אני סבורה שיש להפנות את כל שאלות ההבהרה למומחה.
סוף דבר
הבקשות מטעם הצדדים מתקבלות.