תאונת דרכים: תדלוק רכב כטיפול דרך או התלקחות

המחלוקת בין הצדדים היא האם המאורע של היתלקחות אש בעת תידלוק רכבו של התובע 1 ע"י התובע 2 מהוה תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, אם לאו.

על כן לטענתם מדובר בטיפול דרך או תיקון דרך שנועד לאפשר את תחילת הנסיעה, וכלול בהגדרות תאונת דרכים בחוק הפלת"ד. הנתבעת טוענת, מנגד, כי הוכח שהתובע 2, שינו תלמיד כולל ביום, מבצע בשעות אחר הצהריים בסמוך לביתו תקוני רכבים בתשלום, וכי הסיבה להגעת התובע 1 אליו היתה לצורך תיקון הרכב.

היתלקחות של הרכב ההגדרה הביסיסת של תאונת דרכים בחוק הפלת"ד היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". החזקה המרבה קובעת, כי "יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו ע"י גורם שמחוץ לרכב". במקרה דנן, אין מחלוקת כי היתה היתלקחות של דלק שהוערה ע"י התובע 2 לפיית מיכל הדלק של הרכב ואשר ניתז על מנורת הלוגן שהועמדה על ידו בסמוך לרכב, וכי עקב כך נגרמו לשני התובעים כויות בחלקי גופם.

...

מעיון בתיק המשטרה עולה כי לאחר עיון בגרסאות התובעים החליט הממונה לגנוז את התיק מאחר שהראיות אינן מצביעות על תאונת דרכים, ונימק: "שריפה בסמוך לרכב". לפיכך אני קובעת כי על פי מאזן ההסתברויות הרכב עצמו לא התלקח, ועל כן אין מדובר ב"התלקחות של הרכב" כנדרש בחזקה המרבה הנ"ל. זאת ועוד: לפי החזקה המרבה דנן, אין די בכך שהרכב התלקח, אלא נדרש שנזק הגוף נגרם עקב התלקחות הרכב.

לפיכך אני קובעת כי האירוע נשוא התביעה אינו עונה להגדרת תאונת דרכים לפי אף אחת מהחלופות שנטענו.

אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעים, בחלקים שווים, בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ₪ וכן בהחזר שכ"ט המומחים הרפואיים, ששולם על ידי הנתבעת.

"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הינה: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה." בגדר הגדרת "שימוש ברכב מנועי" תימצא גם החלופה של: "טפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו." הפסיקה הציבה מס' תנאים מצטברים על מנת שארוע יכנס לגדר "טפול דרך" או "תיקון דרך": התיקון היתרחש בדרך.

ראה דברים שנאמרו בפסקות 16-17 שם הדגשות לא במקור): " סביר להניח כי בטרם מגיע נהג לתחנת דלק, הוא יודע שעליו לתדלק את רכבו. היינו, הגעתו לתחנה מתוכננת וצפויה. מקרה מילוי הדלק שונה ממקרה מילוי האוויר, זאת מאחר שאם יהיה חסר אוויר בצמיגי הרכב, הרי שיהא בכך סיכון תעבורתי ממשי לנוהג ברכב, היינו- תקר בגלגל עלול להתרחש וכתוצאה מזו תאונת דרכים. זהו סיכון תעבורתי ממשי, להבדיל ממילוי דלק במיכל שלכל היותר- העדרו, יגרום לנהג להמנע מנסיעה ברכב.  

מהותו של התידלוק אינה בבחינת "טפול" דרך דחוף כמו לדוגמא החלפת צמיג, מילוי שמן ומים (שמבלעדיהם קיים סיכון תעבורתי של שריפת מנוע), וכיוצ"ב."

...

יישום נכון של מבחני סוג ומהות התיקון, המבחן הגאוגרפי ומבחן הזמן, מביא אפוא למסקנה כי מדובר בפעולת תיקון דרך , של נהג ברכבו.

לסיכום, אני קובע כי בנסיבות המקרה יש לראות בתובע כמי שנפגע במהלך פעולת תיקון דרך ברכב בו נהג, ולפיכך יש לסווגו כמשתמש ברכבו לעת התאונה.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 1- 2, וקובע כי על הנתבעת 3 לפצות התובע בעילה שלפי החוק בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

ב"כ התובעת טוען, כי מדובר בטיפול דרך, ולפיכך מדובר בתאונת דרכים, כי טפול דרך כלול בהגדרה של "שימוש ברכב מנועי", כעולה מהגדרה "תאונת דרכים". ב"כ הנתבעים 3-5 כל אחד ע"פ הנמקתו, הצטרפו להנמקה זו שגם תידלוק של רכב עונה על ההגדרה של טפול דרך, גם כאשר הוא מתוכנן, וגם כאשר יתכן והוא איננו מחייב דוקא תחנת דלק פלונית, שכן הרכב יפסיק את תנועתו בהיעדר דלק.

ההתייחסות לסוגיה זו באה להקדים ולהסביר את ההוראה שהוספה, המתייחסת אך ורק להתפוצצות או היתלקחות הרכב שנגרמו בשל חומר חיוני לכושר נסיעת הרכב, אך אין בכך כדי להשליך על המחלוקת בפניי, שכן אין לנו עניין בדלק שהתפוצץ או גרם להיתלקחות [אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, 298 (מהדורה רביעית, 2011)].

...

כאמור, האמור במקור בהתייחס אך ורק לאירוע הקשור לתדלוק שאיננו קשור לאירוע של התפוצצות או התלקחות, איננו מוביל למסקנה של הכותב.

לכשעצמי אני מקבלת את הראייה של המתדלק כידו הארוכה של הנהג.

החוק הוא פרי פשרה בה היה ויתור על הצורך להוכיח אשם כנגד הגבלות שנקבעו בחוק שהרקע שלו הוא גם סוציאלי בהקשר הרחב, אך על פי ההלכה הפסוקה, אין בכך כדי להרחיב אותו מעבר לאמור בו. סוף דבר העולה מהמקובץ הוא כי התביעה נגד הנתבעים 1-2 נדחית.

לפי עמדתו, לאחר מכן, החל השלב הבא – תיקון הדלת האחורית וזהו תיקון דרך ברכב ו/או טפול דרך ברכב המפורט בסעיף 1 לפלת"ד: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה...", כאשר "שימוש ברכב" מנועי הנו גם "טפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו...". בנוסף לכך, עם השלמת תיקון הדלת החל השלב השלישי - סגירת הדלת לשם המשך נסיעה.

דיון: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, מגדיר מה היא תאונת דרכים: "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי".

ברע"א 3329/21 שלמה חברה לביטוח נגד פלוני (2.11.21) דן בית-המשפט העליון בשאלה האם סגירת מיכל דלק לאחר מילויו, עובר לתחילת הנסיעה ברכב מהוה "שימוש ברכב מנועי" בהתאם לחוק הפלת"ד. דובר בנהג, אשר תידלק את משאיתו ולאחר סיום התידלוק עלה על החלק האחורי של המובילית לשם סגירת תא התידלוק.

...

עוד נקבע: "לפיכך, אני סבורה כי יש להוסיף למבחן הטכני האמור, הבוחן אם הפעולה הנדונה מצויה בתוככי מתחם השימוש ברכב או מחוצה לו, אף מבחן מהותי, במסגרתו אציע להחיל את שני התנאים המצטברים אשר נקבעו בעניין ינטל לגבי "נסיעה" ברכב, אף על פעולות ה"כניסה" לתוך רכב וה"ירידה" ממנו.

בעת שהתובע נפגע הוא לא היה בתוך תא הנהג והייתה זו טריקת דלת תא מטען משאית, שהינו אירוע חיצוני, אגבי, מקדים ללב ליבו של מעשה השימוש הפיסי ברכב, והגם שבלעדיו אין אפשרות חוקית לנהוג במשאית קיימת גם קיימת אפשרות מעשית לנהוג בה. תוצאה: לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי התאונה אינה תאונת דרכים כמשמעותה והגדרתה לפי חוק הפלת"ד. על כן אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1.

התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ + מע"מ וזאת בתוך 30 ימים.

.מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי; " שימוש ברכב מנועי מוגדר בסעיף האמור; "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד". הצדדים חלוקים בשאלה האם מהוה הארוע "טפול-דרך" כהגדרתו בחוק.

יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בת"א (שלום-י-ם) 18128/01 לאה ברוס נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' תק-של 2003(1), 10846 (2003) על ידי כבוד השופט מוסק (צורף לסיכומי הנתבעים כנספח ג'); "סביר להניח כי בטרם מגיע נהג לתחנת דלק, הוא יודע שעליו לתדלק את רכבו. היינו, הגעתו לתחנה מתוכננת וצפויה. מקרה מילוי הדלק שונה ממקרה מילוי האויר, זאת מאחר שאם יהיה חסר אויר בצמיגי הרכב, הרי שיהא בכך סיכון תעבורתי ממשי לנוהג ברכב, היינו – תקר בגלגל עלול להתרחש וכתוצאה מזו תאונת דרכים. זהו סיכון תעבורתי ממשי, להבדיל ממילוי דלק במיכל שלכל היותר – היעדרו, יגרום לנהג להימנע מנסיעה ברכב. מהותו של התדלוק אינה בבחינת "טפול" דרך דחוף.

...

אני קובעת, כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק והנתבעת, מבטחת הרכב, אינה נושאת בחבות בגינה.

לאור כל האמור לעייל, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם סכום זה לנתבעת באמצעות ב"כ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומו ע"י הנתבעת ועד מועד השבתו בפועל.