תאונת דרכים: סטיית רכב וגורם לתאונה

אפנה בנוסף, לס' 14(4) לדו"ח בוחן התנועה על תאונת דרכים, לפיו התאונה אירעה בשל סטיית רכב הנתבע מנתיב הנסיעה וחסימת דרכו של רכב הפולקסוואגן ולתמונות שהוגשו על ידי הנתבע, אשר אף מהן עלה כי הרכב חנה בצד הכביש.

הדברים אמורים אף לעניין דוח בוחן התנועה שאף בו לא צוינו עבודות בכביש או דליפת מי ביוב כגורם מן הגורמים לתאונה (השווה: ת"א (י-ם) 24165-01-13 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קרן קטורזה (10/5/17), ס' 11).

...

הנתבע ישלם לתובעות סך של 144,681 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ ובנוסף החזר אגרה ששולמה.

הנתבע ישלם לכל אחד מהצדדים השלישיים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ (במצטבר לשלושתם 22,500 ₪).

בהתאם לכל אלו מסקנתו הנה כי הגורם לתאונה נעוץ בנהג הרכב אשר איבד שליטה על רכבו, סטה לנתיב הנגדי והיתנגש חזיתית באוטובוס, ובכך גרם לתאונת דרכים קטלנית.

...

בהתחשב בנסיבות, וכאשר אנו יודעים כי הנאשם נהג במהירות גבוהה, אזי ברור שהמהירות האמתית בה נהג עלתה באופן משמעותי על המהירות המותרת במקום שהינה 80 קמ"ש. בנסיבות אלו, אין צורך לקבוע את המהירות המדויקת בה נהג הנאשם את רכבו, אך להתרשמותו של נהג האוטובוס כפי שציינתי חשיבות רבה, ויש בה כדי לבסס מסקנה בדבר אופן נהיגה מסוכן מצדו של הנאשם, שבה סטייה ניכרת מסטנדרט התנהגות סביר.

סוף דבר: מכל האמור עולה, כי הנאשם איבד את השליטה ברכב בשל המהירות בה נהג.

לאור כל האמור, ובהעדר מחלוקת בדבר ביצוע עבירה של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

הוא עמד על חוות דעתו ולפיה לא ניתן לקבוע מי מכלי הרכב סטה מנתיבו אולם לאחר שעיין בתמונות ת/2 קבע כי לפי חוות דעתו כעת על סמך כלל הממצאים, הגורם לתאונה הוא סטיית רכב האיסוזו שמאלה ללא כל סיבה.

...

איני מקבל את טענת ב"כ הנתבעים כי נהג הפורד מסר גרסאות שונות באשר לאיבוד הכרתו.

סוף דבר לנוכח האמור לעיל, אני מקבל במלואה את תביעת התובע והנתבע שכנגד ודוחה את תביעת התובעים שכנגד והנתבעים.

אשר על כן ישלמו הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 לתובע, סך של 27,950 ₪ בתוספת שכר עדים בסך של 5,050 ₪ (כשלשכר טרחת העד דב גל יש להוסיף אף מע"מ), אגרת בית משפט בסך של 751 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,637 ש"ח. הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר החלטתי זו לידי הצדדים.

רכב התובעת, שאצה לו הדרך, החל בעקיפת טור רכבים שהיה במצב עצירה, עלה על הרמפה שמובילה למפעל, תוך שהוא סוטה אל עבר רכב הנתבעים וגורם לתאונה.

...

התובעת תשלם את המחצית השנייה של האגרה בתוך 7 ימים מהיום, שאחרת החוב יעבור למרכז לגביית קנסות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

התובעת טענה בכתב התביעה, כי "עת הוסע רכב התובעת בנתיבו כדין, כאשר לפתע רכב הנתבעת אשר הוסע בנתיב ההישתלבות הסמוך לו סטה ללא איתות לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו". בטופס ההודעה מטעם נהג התובעת נכתב: "כ-1 ק"מ מצומת נבלט מצטמצם כביש 444 משני נתיבים לנתיב יחיד. אני נסעתי בנתיב השמאלי כשלימיני משאית מערבל בטון. נהג המשאית סטה למרכז הכביש מבלי לוודא שהכביש משמאלו פנוי והתחכך ברכב שלי". הנתבעים טענו בכתב ההגנה מטעמם כי המשאית נסעה בנתיב נסיעתה ישר, "לפתע ופתאום הגיח רכב התובעת כאשר הוא סוטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעת משמאל ופגע בו. מוכחשת סטייה רכב הנתבעת מנתיב הנסיעה". בטופס ההודעה של הנהג נכתב כי "רכב צ"ג נצמד למשאית משמאל והם השתפשפו אחד בשני". מטעם התובעת העידו נהג התובעת, מר אילן גנות, וכן אישתו שנסעה עמו ברכב בעת התאונה, גב' בת-שבע גנות.

מדוע אתה לא בולם את רכבך כאשר אתה מגיע לחלקה האחורי של המשאית? מדוע אתה מבצע עקיפה על השוליים וגורם לתאונה? אני שוב מסביר זה לא עקיפה זה בריחה".

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים, בתמונות ובסרטונים ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והעדים המעורבים, ואת טיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

עם זאת, סבורני כי בנסיבות העניין יש מקום להטיל על נהג התובעת אשם תורם המקים אחריות בשיעור של 40% לקרות התאונה.

תוצאת הדברים היא כי אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים, לשלם לתובעת סכום של 9,577.80 ש"ח. בנוסף, יישא הנתבעים בשכר עדי התובעת, כפי שנפסק בדיון, בהחזר אגרת בית המשפט כפי ששולמה (377 ש"ח), ובשכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ש"ח. הסכום הפסוק ישולם תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית.