נסיבות התאונה
גירסתו של התובע
נסיבות התאונה תוארו בסיכומיו של התובע כדלקמן: "בעת שהתובע עמד על שפת הכביש מול בית עסקו ... שמר על מקום החנייה... והניח שמשייה במקום... על הכביש וזאת על-מנת לשמור אפשרות של כניסת רכב מסחרי אשר אמור היה להגיע לבית עסקו כדי לפרוק סחורה... הנתבע אשר הגיע למקום ביקש לחנות במקום החנייה הנ"ל, הזיז את השמשייה ממקומה, כאשר התובע הבהיר לו כי לא ניתן לחנות במקום, שכן הוא ממתין לרכב אשר אמור לפרוק סחורה בבית עסקו ואשר לא יוכל לעשות זאת במידה ומקום החנייה לא יהיה פנוי. לאחר חילופי דברים בין התובע לבין הנתבע בנוגע לזכותו של הנתבע לחנות במקום החנייה הנ"ל, לא שעה הנתבע להסבריו של התובע לפיהם הוא נידרש שלא להחנות במקום החנייה כאמור, כאשר הנתבע ירד מרכבו הזיז את השמשייה והכיסא אשר היו על הכביש אל המדרכה וכל זאת מתוך מגמה להחנות את רכבו, חרף בקשותיו והסבריו של התובע. התובע אשר הבין כי הנתבע מתכוון להחנות את רכבו חרף בקשותיו והסבריו, החזיר את השמשייה והכיסא לכביש והמתין בסמוך להם וכל זאת מתוך מגמה למנוע מהנתבע להחנות את רכבו במקום. הנתבע החל להסיע את רכבו לאחור תוך שהוא מיתעלם מהתובע, אשר עמד מאחוריו על הכביש, על-מנת לשמור על מקום החנייה כאמור, כאשר תוך נסיעה לאחור, פגע הנתבע בתובע עם החלק הבולט של הגלגל הרזרבי המותקן בחלקו האחורי של רכבו... כתוצאה מהפגיעה נפל התובע לכביש ונפגע בין היתר בראשו, איבד את הכרתו לפרק זמן קצר ופונה ממקום התאונה לבית החולים באמצעות מד"א."
בתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע כי "..בעת שעמדתי כהולך רגל על שפת הכביש ברח' היוצרים באור יהודה, לפתע ביצע רכב... הנהוג ע"י הנתבע 2, נסיעה לאחור פגע בי באיזור החזה וחבט אותי לקרקע." (סעיף 36).
בתאור סיבת ההפניה, אשר נרשם על ידי אחות, נכתב "בן 55 הולך רגל ניכנס בו רכב נפל ניחבל בחזה + אגן איבד הכרה למס' דקות". בחלק של הגדרת הבעיה העיקרית, שנירשם על ידי הרופא, נכתב "היום היה מעורב בת. דרכים כהולך רגל. נפגע מרכב שנסע אחורנית.". בסיכום וההמלצות נכתב "נפגע כהולך רגל. במהירות 0 נפגע בחזה מהצמיג הרזרבי ונפל.".
ב"הודעה על תאונת דרכים" שניתנה למישטרה (נ/1), שנרשמה ביומן ביום 2.3.08, בחלק של תאור התאונה פירט התובע: "...מול חנותי נימצאת חניה ששיכת לחנותי ע"פ הסכם בחוזה שמיועדת לפריקה וטעינה סחורה, כאשר רח' היוצרים הוא כביש שדרכו נכנסים לחניה שלי, באותו יום שמרתי את הכניסה לחניה ע"י הנחת כיסאות שהיו במקום, לפתע הגיעה מכונית ג'יפ מסוג טויוטה ... עם כוונה להחנות בכניסה לחניה שלי ולסגור לי את הכניסה, נגשתי בצורה מנומסת אל הנהג וביקשתי ממנו שלא יחנה במקום האמור כי אני עומד לקבל סחורה לחנות, הנהג אמר לי שהחניה היא לא שלי ושאני לא יגיד לו מה לעשות ושהוא עו"ד ומכיר את החוקים ושאני לא יבלבל לו את המוח, ביקשתי שוב בצורה ידידותית שלא ינסה להחנות במקום אך לא הועיל, ראיתי שלמרות הכל הנהג מתכוון להחנות החזרתי את הכיסאות לכביש כדי שהנהג לא ינסה להחנות במקום ובמקביל הזמנתי מישטרה וחיכיתי במקום לבואה של המישטרה. הרכב הפוגע היה במצב עצירה כאשר אני והכיסאות היינו מאחורי הרכב הפוגע תוך כדי המתנה למישטרה הגיע בתי רוית ושוחחתי עמה ולפתע הרגשתי מכה בחזה ועפתי לרצפה אח"כ לא זוכר כלום.". על גבי ההודעה נכתב בכתב יד כי "הוזן- ניסגר". סעיף 11 של הטופס, "החלטת המוסמך לגניזה ונימוקי ההחלטה", מצריך לדיווח על סיבת הסגירה וקיימות 2 אפשרויות – "הראיות אינן מצביעות על תאונת דרכים" או "חוסר עניין לציבור". חלק זה של הטופס לא מולא על ידי המישטרה ולא נחתם.
...
כאשר נשאל האם נסע רברס השיב "השאלה שלך מטעה. מה שקרה זה שאני ראיתי שיש חנייה פנויה, לא מסומנת, לא כשמורה לנכה, לא צבועה באדום לבן, שהיא אסורה על פי חוק, היה שם עמוד שמשייה על מנת לחסום כניסה של רכב. לא היה שם חפץ של משטרת ישראל או של גוף עירוני שאמור לחסום חנייה לצרכיו. המשמעות היתה פשוטה שמישהו ייחס את השטח הציבורי הזה לצרכיו. אני לקחתי את השמשייה למדרכה על מנת שאוכל לחנות, ואז הגיע ג'נטלמן... לאחר ששמעתי את הערת בית המשפט, אני משיב שכן נסעתי לאחור." (עמ' 12 שורות 13-18).
לאור כל האמור לעיל, אמינות גרסתו של התובע אשר נתמכה בעדות בתו ובמסמכים הרפואיים, אל מול קלישותה של גרסת הנתבעים והקשיים שנמצאו בה, כפי שפירטתי, מצאתי שיש לקבל את גרסת התובע לכך שהוא נפגע בתאונת דרכים.
