ביום 14.12.17, עמדה התובעת בהקשרה של התאונה, כהגדרתה לעיל, בפני ועדה רפואית של המל״ל מדרג ראשון, ודיווחה כי היא סובלת מכאבי גב, מכאבים בשורש כף יד ימין, ומכאבים ברגל ימין שמקרינים מהגב; וכן ציינה – שהיא מתקשה לסבול רעש וללכת יותר מדי, וסובלת.
לשונו של סעיף 6ב' לחוק, שכותרתו: "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר", היא:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." (ההדגשה הוספה).
...
כך, ניתן לראות בהחלטתה של כב' השופטת פרוקציה בענין רע"א 2808/04 מדינת ישראל נגד מזרחי (פורסם; 7.6.2005) (להלן: "ענין מזרחי"), כדלקמן:
"אין לשלול הנחה אפשרית לפיה החמרה במצבו הרפואי של המבקש, ולו אף בתחומים בהם נקבע בעבר כי אינם קשורים לתאונה, יהוו משום נסיבות עובדתיות חדשות המצדיקות הבאת ראיות לסתור. ישנן נסיבות בהן החמרה של פציעה, שנקבע כי אין קשר סיבתי בינה לבין התאונה תהווה סיבה לשקול שאלה זו מחדש, וזאת כאשר מובאים ממצאים אשר על פניהם לא ניתן להסבירם כהתפתחות טבעית במהלך מחלתו או פגימתו של אדם אלא כתולדה מהתאונה. כאשר עולים ממצאים אפשריים כאלה, אפשר ומוצדק לבחון אותם לעומקם כדי לברר את השלכתם לענין הקשר הסיבתי בין הפגימה לבין הארוע התאונתי".
על אף קיומו של חריג זה, כאמור בענין מזרחי לעיל, לא שוכנעתי שהממצאים שבבקשה, זאת בהתחשב בנתונים המסמך שכן עמד לפני הוועדה ובריחוקם של המסמכים הנוספים - ממועד התאונה עצמה, עומדים בקריטריונים המחמירים שהתוותה הפסיקה כפי שהובהר לעיל.
לאור כל האמור, לא שוכנעתי שבנסיבות מן הצדק להתיר לתובעת להביא ראיות לסתור, ואני דוחה את הבקשה.
המסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה מושא התביעה, המתעדים פירוט של מצבה הנפשי של התובעת, יכולים לשמש את התובעת במהלך כלשהו שתבחר לנקוט בו מול המל"ל.
לאור כל האמור לעיל – הבקשה מטעם התובעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בהקשר של תחום הפסיכיאטריה ותחום הרפואה הפלסטית, לפי הוראת סעיף 6ב' לחוק פיצויים - נדחית.
