מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת דרכים: כאבים בשורש כף יד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדרך לחדר המיון עברו דרך הרופא במושב, ד"ר שילר, אשר צייד אותם בהפניה לחדר המיון בה נרשם: "הנ"ל נפגע בתאונת דרכים – אופנוע עם חבלה בשורש כף יד R, עם חשד לשבר..
בסעיף התלונות נרשם: "כאבים חזקים צד ימין, שורש כף יד ימין לאחר נפילה בשעה 17:00". בשעה 21:55 נבדק על ידי ד"ר יורי ממנוב שמציין: "לדבריו, היום נפל עם אופנוע. מתלונן על כאבים בצלעות מימין ושורש כף יד ימין" [הדגשה שלי – א.ז.].
...
הנני מקבלת את גרסת התובע, כי התאונה ארעה בעת שרכב על האופנוע – והחליק.
התובע הציג תעודת ביטוח תקפה ורישיון נהיגה בר תוקף למועד התאונה, ועל כן הנני מורה כי הנתבעת חבה בפצוי התובע בגין ניזקי הגוף שאונו לו בתאונה נשוא התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד העידה כי בשנת 2006 סבלה במשך חודשים אחדים מכאבים במפשעה, ובשנת 2009 סבלה מכאבי גב תחתון (נ/8 - נ/9), התובעת העידה כי כתוצאה מתאונת הדרכים ביום 20.9.2010 היא ניחבלה בראשה ובצווארה, בכתף ימין, בכף יד שמאל ובשוק השמאלית (עמ' 42).
בהפניה של פנימאי, ד"ר עומר גולדשטיין, ממועד התאונה (ת/21), נרשם כי התובעת סובלת מכאבים בשורש כף יד שמאל וכי היא נפגעה בראשה, אולם אין עדות לזעזוע מוח.
...
טענת באת-כוח התובעת, בסיכומיה, כי כאבי הראש החמירו בשנת 2014 ומקורם הינו בתאונת הדרכים האמורה, הינה בגדר השערה, שאינה מביאה בחשבון את היעדרן של תלונות משמעותיות על כאבי ראש בשנים 2013-2012 ואת שאר הנימוקים בחוות הדעת שהובילו למסקנה בדבר היעדרו של הקשר הסיבתי-עובדתי הנדרש.
מאחר ואין לקבוע כי אי-עבודתה של התובעת כמהנדסת ב-30 החודשים הללו נבע אך ורק מהתאונה, ויש לשקלל אף את המשתנים האחרים, החלטתי לפסוק לתובעת פיצוי בשיעור של 30% בלבד מהשתכרות כמהנדסת ב-30 החודשים הללו.
עזרת צד שלישי בעבר ובעתיד בסיכומיה הדגישה באת-כוח התובעת את עדותה של התובעת בנוגע לקשיים בתיפקודה בחיי היומיום מאז מועד התאונה, וביקשה לגזור מכך מסקנה כי היא זכאית לפיצוי בגין עזרה שקיבלה בעבר מחברותיה והוריה, ובעתיד - בעזרה לה תזדקק בעבודות הבית.
סיכום הנזקים סיכום הפיצוי לתובעת בגין נזקיה הינו 475,208 ₪, על-פי הפירוט הבא: * הפסד השתכרות בעבר - 140,787 ₪ * אבדן כושר השתכרות בעתיד - 279,126 ₪ * הפסד פנסיה - 33,495 ₪ * הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 28,000 ₪ * כאב וסבל - 10,000 ₪ התוצאה לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם כדלקמן: · לתובע מס' 1: 50,383 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 15.34% מסכום זה ובצירוף חלק מהאגרה ששולם על-ידו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כמה ימים בלבד לאחר מכן, ב 27.9.16, נרשם על ידי הרופא יסיפוב פטר מפי התובע "כאבים בשורש כף יד שמאל. לדבריו לאחר שרכב פגע ברוכב אופניים, נפל ונפגע ביד שמאל ב 18.9.16 בדרך לעבודות שירות. בוצע סד גבס. מחכה לבדיקת סי.טי". בדיקת הסי.טי. מ 8.10.16 חשפה שבר בעצם הטרקווטרום.
סע' 7(5) לחוק מפקיע עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מניזוק "שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב". לפיכך, אם אופניים חשמליים הם "רכב מנועי" במובן ההגדרה שצוטטה לעיל, אין לתובע (ולניזוקים כמותו שהתנגשו ברכב או רכב היתנגש בהם עת רכבו על אופניים חשמליים) עילת תביעה לפי החוק (עיין גם בסע' 7(3) לחוק, אך דיינו כעת בסע' 7(5)).
...
ביחס ליתרון שרואה המדינה ביצירת משטר משפטי וביטוחי המרתיע בני הציבור משימוש באופניים חשמליים לא תקניים, בפרט כשאי תקניותם נוגעת להכנסת שינויים במוטוריקה שלהם (להבדיל מסימון לא תקני זה אוחר וכו') – עיין בסע' 35 לפסה"ד בפרשת פלונית : יכול שטעות בידי, אך אני סבור שאפשרות ההרתעה כאן, באמצעות משטר ביטוחי זה או אחר , מוטלת בספק (גם אם נעשה בה עד היום שימוש בפועל, דומה שאפקטיבי למדי גם אם לא מושלם, בסע' 7 לחוק, ביחס לכלים שאין חולק על היותם רכב מנועי).
מסקנה דומה נגזרת אף לגבי חלופת הריבוי אשר בהגדרה והנה "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש". הכוח מיכני, והכשירות הנדרשת הנה כשירות נורמטיבית תעבורתית (רע"א 3534/97 אטליס נ' ישראלי) .
אני סבור שאת בסיס ההכנסה יש להעמיד על מעט יותר משכר המינימום במשק, לאור הגיל הצעיר, גם אם כיום משתכר התובע פחות נשכר מינימום בממוצע חודשי.
אני מחייב את קרנית לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 68663 ב. 10,444 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 14.12.17, עמדה התובעת בהקשרה של התאונה, כהגדרתה לעיל, בפני ועדה רפואית של המל״ל מדרג ראשון, ודיווחה כי היא סובלת מכאבי גב, מכאבים בשורש כף יד ימין, ומכאבים ברגל ימין שמקרינים מהגב; וכן ציינה – שהיא מתקשה לסבול רעש וללכת יותר מדי, וסובלת.
לשונו של סעיף 6ב' לחוק, שכותרתו: "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר", היא: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." (ההדגשה הוספה).
...
כך, ניתן לראות בהחלטתה של כב' השופטת פרוקציה בענין רע"א 2808/04 מדינת ישראל נגד מזרחי (פורסם; 7.6.2005) (להלן: "ענין מזרחי"), כדלקמן: "אין לשלול הנחה אפשרית לפיה החמרה במצבו הרפואי של המבקש, ולו אף בתחומים בהם נקבע בעבר כי אינם קשורים לתאונה, יהוו משום נסיבות עובדתיות חדשות המצדיקות הבאת ראיות לסתור. ישנן נסיבות בהן החמרה של פציעה, שנקבע כי אין קשר סיבתי בינה לבין התאונה תהווה סיבה לשקול שאלה זו מחדש, וזאת כאשר מובאים ממצאים אשר על פניהם לא ניתן להסבירם כהתפתחות טבעית במהלך מחלתו או פגימתו של אדם אלא כתולדה מהתאונה. כאשר עולים ממצאים אפשריים כאלה, אפשר ומוצדק לבחון אותם לעומקם כדי לברר את השלכתם לענין הקשר הסיבתי בין הפגימה לבין הארוע התאונתי". על אף קיומו של חריג זה, כאמור בענין מזרחי לעיל, לא שוכנעתי שהממצאים שבבקשה, זאת בהתחשב בנתונים המסמך שכן עמד לפני הוועדה ובריחוקם של המסמכים הנוספים - ממועד התאונה עצמה, עומדים בקריטריונים המחמירים שהתוותה הפסיקה כפי שהובהר לעיל.
לאור כל האמור, לא שוכנעתי שבנסיבות מן הצדק להתיר לתובעת להביא ראיות לסתור, ואני דוחה את הבקשה.
המסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה מושא התביעה, המתעדים פירוט של מצבה הנפשי של התובעת, יכולים לשמש את התובעת במהלך כלשהו שתבחר לנקוט בו מול המל"ל. לאור כל האמור לעיל – הבקשה מטעם התובעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בהקשר של תחום הפסיכיאטריה ותחום הרפואה הפלסטית, לפי הוראת סעיף 6ב' לחוק פיצויים - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבית החולים אובחן התובע כסובל, בין היתר, משבר ברדיוס דסטלי מימין, שפשופים במרפק ימין, נפיחות בשורש כף יד ימין עם ירידה בטווחי התנועה, כאבים בשורש כף יד שמאל, שפשופים, כאבים, רגישות והגבלה בהנעת הגב.
אשר על כן, הנני קובע כי הארוע הנ"ל מהוה תאונת דרכים כמשמעותו בחוק הפלת"ד. הנכות הרפואית והתפקודית התובע נבדק ע"י פרופ' יעקב ביקלס, מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר קבע כדלקמן: "בנסיבות אלה, אני מעריך כי מר עבד אל חי היה באי כושר מלא בעקבות התאונה לפרק זמן של שישה שבועות ואי כושר חלקי בשיעור 50% למשך שישה שבועות נוספים. בסיומה של תקופה זו לא נותרה נכות או מיגבלה תפקודית על הצואר, כפות הידיים והגב התחתון והכתף הימנית". לפרופ' יעקב ביקלס נשלחו שאלות הבהרה, והוא זומן לעדות.
...
סבורני שאסור היה לנתבעת לצטט דברים ממסמכים שלא הוגשו לתיק בית המשפט בסיכומיה.
אציין כי שקלתי האם יש מקום להטלת גם הוצאות לטובת אוצר המדינה בנוסף, אך כיוון שסנקציה מסוג זה מחייבת מתן אפשרות לנתבעת וב"כ לטעון טענות בפני בית המשפט בעניין ומאחר ועינוי דין רב כבר נגרם לתובע עד כה, לא רציתי לעכב עוד את מתן פסק הדין בעניין ובמודע ויתרתי על הרעיון שבהטלת הוצאות מסוג זה. משכך, הנני נעתר לבקשת התובע, ומחייב את הנתבעת בהוצאות לדוגמא על סך של 3,000 ₪.
סוף דבר אי לכך ולאור כל האמור לעיל הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן : הפסד ופגיעה בהשתכרות : 40,000 ₪ הוצאות רפואה ונסיעות: 5,000 ₪ עזרת הזולת: 5,000 ₪ כאב וסבל: 15,000 ₪ הוצאות לדוגמא: 3,000 ₪ סה"כ נזקים: 68,000 ₪ ניכוי תשלום תכוף : (23,000₪ ) סכום לפיצוי: 45,000 ₪ בנוסף תשלם הנתבעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15.4% המזכירות תשלח פסק דין זה בדואר רשום לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו