תאונת דרכים: הולך רגל נפגע בברך

הרקע לתביעה התובעת, ילידת 1940, נפגעה ביום 2.02.11 בתאונת דרכים, בהיותה הולכת רגל, על ידי אופנוע שלא היה מבוטח והיה נהוג על ידי נתבע 1.

דיון והכרעה המצב הרפואי והתפקודי כאמור, המומחה קבע שלתובעת נכות צמיתה בשיעור 30% בגין הפגיעה בברך ימין אשר גורמת לחוסר יציבות, ונכות נוספת בשיעור 10% בגין הגבלת תנועת כתף ימין, מתוכה ייחס מחצית למצבה של התובעת קודם לתאונה ו-את 5% הנותרים ייחס להחמרה כתוצאה מהתאונה.

...

בנסיבות אלו, משהתובעת לא ביצעה את המוטל עליה מחד, ומשלא הוגשה כל אסמכתא באשר לגובה קצבת הסיעוד שהתובעת אפשר שתהא זכאית לה מאידך, אין מנוס מקביעת סכום על דרך האומדן.

בנוסף על האמור, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 43,648 ₪.

הנכות הרפואית: נכות אורתופדית: בחוות דעתו מיום 19.2.13, קבע ד"ר נחום הלפרין בפרק: "דיון ומסקנות" כי: "בן ששון עידית, בת 38, ביום 1.12.10 נפגעה בתאונת דרכים כהולכת רגל מרכב בזמן חציית כיכר תנועה. סבלה משבר תוך מפרקי של טבאל פלטאו שצקר, ביום 6.12.10 בהרדמה כללית בוצע שיחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר. מהלך הניתוח תקין. הייתה במחוך ללא צירים טופלה בפיזיותרפיה, בהמשך הורד המחוך המשיכה בפיזיותרפיה... בבדיקה אצלי ביום 19.2.13: סובלת מכאבים בברך ימין מאז התאונה ב- 1.12.10. הכאבים קיימים בעיקר בעלייה וירידה במדריגות. נאלצת להחזיק בקיר ובמעקה בעת עליות וירידות. מתקשה לעלות ולרדת לאוטובוס. בעת סחיבת חפצים כבדים. מתקשה בלגרוב גרביים. מתקשה בפעילות של שטיפה וניקיון הבית. טופלה בפיזיותרפיה אך ללא שיפור. בעת הליכה קיימים כאבים... בבדיקה גופנית ב- 19.2.13: קיימת צליעה קלה מנח ברכיים תקין. צלקת אורכית אלכסונית בקדמת הצד החצוני של הרגל, מעט מכערת ומעט רגישה. מתקשה בכריעה מלאה בברך ימין. קיימת הגבלה ביישור ברך ימין. טסטים מניסקליים מעוררים כאב מופשט בברך ימין. אין דילדול של שרירי ירך ימין. צלומי ברך ימין מה- 22.11.12 AP LATERAL מצב לאחר קיבוע שבר בטיביאל פלטו עם פלטה וברגים. מבנה הברך נראה תקין. תתכן אי סדירות קלה במשטח המפרקי הלטראלי... אני מעריך את נכותה בעקבות התאונה ב- 10% לפי סעיף 35 (1) ב' ועוד 5% נכות אסטטית לפי סעיף מותאם 75 (1) ב'. נכויות זמניות לפי אישורים רפואיים מהרופאים המטפלים. אינני צופה לשפור. טיפולים רפואיים בעתיד פיזיותראפיה ותרופות נוגדים כאב ודלקת.". כאמור, אף אחד מהצדדים לא ביקש לחקור את ד"ר הלפרין וגם לא נשלחו לו שאלות הבהרה.

...

יוצא אפוא כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנכותה הרפואית הצמיתה של התובעת כתוצאה מהתאונה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולנוכח הראיות והעדויות ששמעתי ולמקרא חוות הדעת הרפואיות, אני סבורה כי דווקא טענות התובעת מתיישבות יותר עם הראיות שבפניי, ואני סבורה כי המסקנה לפיה נכותה התפקודית, כטענתה, זהה לנכותה הרפואית מתיישבת עם נסיבות חייה, מומה ומגוון האפשרויות התעסוקתיות שעמדו לפניה לפני התאונה לעומת אלה שלאחריה.

לפיכך אני קובעת כי בסיס שכר לפיו יחושבו הפסדי התובעת הינו שכרה עובר לתאונה - 2,000 ₪.

עזרת צד ג': לעבר: הגם שמדובר ב"נזק מיוחד" אותו יש להוכיח כדבעי, עדיין בהתחשב במהות הפגיעה כמו גם בתקופת אי כושר, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה בתקופה זו נזקקה לעזרה מוגברת ואני מעמידה את הפיצוי בגין אב נזק זה על סך של 15,000 ₪.

סה"כ 250,249 ₪ סוף דבר: א. אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 250,249 ₪ וזאת לאחר הפחתת הניכויים, כמפורט בסעיף 32 לעיל.

ביום 9.4.08 נפגעה בתאונת דרכים בדרך לעבודתה בהיותה הולכת רגל.

המומחה המליץ על דרגת נכות של 20% לפי סעיף 35(1)ג' בגין פגיעה בינונית בתיפקוד הברך ולגבי הקרע במנסקוס היתייחס ל - 10% לפי סעיף 48(2)זI. הוועדה שמעה את טענות בא כוחה של המערערת ואת טענות המערערת עצמה .

...

בסיבת ההפניה למיון תועד: "בן 30 פנה עקב ת.ד. הובא על ידי אדם נפגע על ידי רכב לדבריו". בהגדרת הבעיה תועד: "לפני כמספר דקות הולך רגל נפגע ע"י קטנוע. ניחבל בראש מותן שמאל. לא זוכר פרטי ארוע ללא הקאות". תאור זה על פיו התובע נפגע כהולך רגל, חזר גם בבדיקות יועצים וגם באנמנזה סיעודית, שם נרשם – "בן 30 לאחר תאונת דרכים, הולך רגל, נפגע במותן שמאל, דפורמאציה בירך ימין, בקבלתו בהכרה מלאה. יציב הימונדינמי. ללא חום. כאוב...". וכך גם במכתב שיחרור: "בן 30 בריא בד"כ. פנה למיון עקב תאונת דרכים. הולך רגל ע"י קטנוע. ניחבל ביד ובראש ומותן שמאל. לא זוכר פרטי ארוע ללא אבדון הכרה ללא הקאות ללא דימום". יחד עם זאת בקבלה רפואית באורתופדית א' נרשם: "פנה למיון עקב תאונת דרכים כרוכב קטנוע. ניחבל ביד ובראש ומותן שמאל. לא זוכר פרטי הארוע ללא אובדן הכרה ללא הקאות ללא דימום". וכך גם במכתב סיכום מחלה מהמחלקה האורתופדית.

התובע שתאר שהוא זוכר אנשים במקום, מבקש שתתקבל הגרסה שלאחר התאונה בעודו שוכב על הכביש מעורפל עם ברך מרוסקת, לא הוזמנו אמבולנס או מישטרה, על ידי מי מן הנמצאים במקום, אלא הגיע למקום חביב, בחור צעיר מאוד באותה תקופה, שהעלה את התובע עם ברך מרוסקת על קטנוע, ונסע עד לתל השומר כאשר התובע מעורפל, וחביב נאלץ להחזיק את התובע ביד אחת ולנהוג ביד אחת.

...

הנתבעת טוענת שדין התביעות להידחות בהעדר חבות - לטענת הנתבעת, ככל שארעה תאונה, היא ארעה בנסיבות שונות מאלה המתוארות על ידי התובע בכתב התביעה.

הרציונל העומד בבסיס מסקנה זו מבוסס, בין היתר, על ההנחה שתיאור נכון של מהות הפגיעה מסייע לקבלת טיפול רפואי מיטבי ומכאן שחזקה על אדם שימסור לגורמי הרפואה את הסיבה הנכונה לפגיעתו (ת"א (י-ם) 3064/01 להב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (20.2.06).

סוף דבר כמפורט כבר לעיל, על התובע הנטל להוכיח את תביעתו.

בנסיבות שפורטו, דינה של התביעה להידחות.

רקע: התובע, יליד 22.12.52, נפגע ביום 4.1.09 בתאונת דרכים בהיותו הולך רגל, עת רכב צד ג' מ.ר. 6720807 (להלן: "הרכב") פגע בו (להלן: "התאונה").

ב. לעתיד: בהתאם לראיות שהוצגו ובהיתחשב בטיב הפגיעה ומיקומה וכן בדברי המומחה בחוות הדעת ביחס לתיפקוד הברך בעתיד מצד אחד ולנוכח עם תחלואיו שאינם קשורים לתאונה וגילו מצד שני, ראיתי לפסוק לתובע פיצי בגין אז נזק זה על דרך של אומדן גלובאלי, ואני מעמידה את הפצוי בגין אב נזק זה בסך של 50,000 ₪.

...

יוצא אפוא כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנכותו הרפואית הצמיתה של התובע העומדת על 24% והיא כולה בתחום האורתופדי.

משמעות האמור כי טענת התובע לפיה עובר לתאונה הוא השתכר 8,000 ₪ נדחית.

לנוכח הפסיקה הנוהגת [ראו ת"א (מחוזי חי) 16951/04/10 ע.מ.מ נ' ע.מ.ר (2013)] ולאור כל האמור לעיל, אני מעמידה את הפיצוי בגין אב נזק זה (עבר ועתיד) על סך של 21,473₪.

בהינתן כל האמור כל נזקי התובע הם כדלקמן (לפני ניכויים) א. הפסד שכר לעבר 161,496 ₪ ב. הפסד שכר לעתיד 17,449 ₪ ג. הפסד פנסיה (עבר ועתיד) 21,473 ₪ ג. עזרת צד ג' עבר עתיד 86,000 ₪ ד. הוצאות רפואיות ונסיעות עבר + עתיד 7,500 ₪ ה. כאב וסבל 76,252 ₪ סה"כ 370,170₪ בהפחתת תגמולי מל"ל נכות כללית 60,532 ₪ סה"כ 309,638₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ (15.21%) 47,095 ₪ סה"כ 356,733 ₪ בניכוי תשלומים תכופים (משוערכים ברוטו) 118,151 ₪ סה"כ 238,582 ₪ סוף דבר: א. אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך כולל של 238,582 ₪ וזאת לאחר הפחתת הניכויים, הכל כמפורט בסעיף 38 לעיל.