להלן פירוט הנכויות הרפואיות שנקבעו לתובע במל"ל, שהן נכויות המחייבות ע"פ דין בהיות התאונה תאונת דרכים, שאירעה במסגרת עבודתו בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים:
30% נכות - שבר סגור בירך, החלפת מפרק ירך ושבר באגן (הגבלה בינונית של כל תנועות פרק הירך).
עוד נטען כי עלה מחקירת התובע שהוא מסוגל לבצע דברים רבים, ומכאן שלא איבד כושר הישתכרותו באופן מלא, כך שראוי לבסס את הפסד ההישתכרות בהתאם לנכות תפקודית בשיעור של 40%, ועל בסיס השכר שהרויח התובע ערב התאונה, דהיינו, בהתאם לשכר הרבע השנתי שנקבע במוסד לביטוח לאומי העומד על 8,719 ₪ לחודש.
יחד עם זאת מעדות התובע בבית המשפט עלה כי בנגוד לנטען בתצהירו אין מקום לראותו כ- "שבר כלי" כפי שניסה לתאר, וכי הוא מסוגל לבצע דברים ופעולות מסויימות, שבגינם יוכל לטעמי להישתכר, ולו באופן חלקי - בשיעור המוערך על ידי ב – 20% משכרו עובר לתאונה, באופן שיש לקבוע כי נכותו התיפקודית עומדת על 80%.
...
בשיקלול כל האמור לעיל אני סבורה שיש מקום להעמיד את נכותו התיפקודית של התובע על 80%, וכי נכות זו גם משקפת את הגריעה בכושר ההשתכרות שלו.
לסיכום כל האמור לעיל יבוסס החישוב לעבר ולעתיד על בסיס שכר של 9,006 ₪.
באשר להוצאות הטיפול בקנאביס – לא נתבקש מינוי מומחה לצורך הכרעה בשאלת הנחיצות של הטיפול, ובשאלה הנוגעת לטווח הזמן הצפוי לשימוש בטיפול זה.
בנוסף אומר כי לא הוברר מדוע התובע אינו זכאי לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש לו בנושא זה במימון המל"ל.
בהתחשב בזכאות התובע לקבלת טיפול רפואי והוצאות נסיעה לטיפול רפואי במימון המל"ל, מחד גיסא, ומאידך גיסא, בהתחשב בהוצאות מסוימות לרבות תשלום דמי השתתפות לצורך קבלת טיפול רפואי, והוצאות נוספות שהתובע עלול להידרש להן מעבר להחזרי המל"ל לרבות הוצאות נסיעה יתרות בעבר ובעתיד, מעבר לנסיעה לטיפול רפואי, ובשים לב לקבלות שהוצגו בגין הוצאות שכבר הוצאו, וכן בהתחשב באופן חלקי בטענה הנוגעת לשימוש בקנאביס רפואי, ראיתי נכון לפסוק פיצוי גלובלי לעבר ולעתיד בגין הוצאות (רפואיות, נסיעה, קנאביס, ניידות מוגברת) בסך של 150,000 ש"ח.
חישוב הפיצויים:
בשים לב לכל האמור לעיל להלן חישוב הפיצוי:
כאב וסבל – בהתאם לנכות רפואית של 88% בצירוף 185 ימי אשפוז, בניכוי גיל, ובצירוף ריבית סך מעוגל של 195,000 ₪.