תאונת דרכים - נזקי גוף מרובים

ענייננו בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), ולחילופין לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכן תביעת שיפוי של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד לביטוח לאומי" או "התובע") מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995.

בשל כך הועפה התובעת לטענתה כלפי קיר סמוך, ניחבלה ונגרמו לה ניזקי גוף רבים (להלן: "התאונה").

...

אין בידי לקבל בהקשר זה טענת התובעת כי בעת פגיעתה לא נכח איש מחוץ לאוטובוסים אשר היו מוכנים לנסיעה.

כפי שכבר ציינתי לא שוכנעתי כי אחריותה של התובעת כמורה סדרנית משרתת את התכלית התחבורתית שביסוד החוק בזיקה להלכת הידועה כהלכת ינטל כפי שניתנה במסגרת רע"א 9084-05 אג"ד בע"מ נ' יעקב ינטל (2007)).

הנטל להוכחת טענת ניצול הכוח המיכני הינו על התובעים, ולא שוכנעתי כי הם עמדו בנטל זה. זאת ועוד, סוגית "ניצול הכוח המיכני של הרכב" הינה אחת מהחזקות המרבות הקבועות בהגדרת המונח "תאונת דרכים" בחוק הפלת"ד והיא חלה במקרים בהם יש לרכב יעוד מקורי דו-תכליתי, או רב-תכליתי וכאשר נגרם הנזק עקב ניצול הכוח המיכני לייעודו המקורי, הלא תעבורתי.

סיכומם של דברים נסיבות התאונה לא הוכחו ומגרסאות התובעת לא ניתן לקבוע כי האירוע לפניי עונה על הגדרת "תאונת דרכים", כמשמעות הדבר בחוק וכפועל יוצא דין התביעה בהקשר זה להידחות.

בשל כלל האמור, הוגש כתב אישום כנגד היחיד במסגרתו הואשם בסעיפי אישום שונים: נהיגה בקלות ראש, היתנהגות הגורמת נזק, סטייה שמאלה מנתיב נסיעה, הפקרה אחרי פגיעה, גרימת תאונת דרכים שבה ניחבל אדם חבלה של ממש, נהיגה ללא רישיון תקף ונהיגה ללא ביטוח בר תוקף.

כתוצאה מהתאונה בה היה היחיד מעורב, נגרמו לקטין ניזקי גוף רבים וחמורים, לרבות נכויות צמיתות, כמפורט בפסק הדין נשוא ההליך האזרחי שנוהל כנגד היחיד בתיק ת"א 20456-06 (שלום חיפה).

...

ב"כ הממונה הצטרפה לעמדתו העדכנית של הנאמן והבהירה כי: "עמדתנו ניתנה ברוח פקודת הפש"ר במסגרתה התייחסנו לחוב של קרנית כחוב אזרחי. לאחר שעיינו בתגובת קרנית ונחשפנו לפסק הדין שניתן על ידי מותב זה, ביצענו חשיבה מחודשת במשרדינו בנוגע לעמדתנו ביחס לשאלת ההפטר על החוב של קרנית ובנסיבות הספציפיות של התיק הזה. כפי שחברי ציין היחיד הורשע בעבירת תקיפה. מדובר בעבירה שחוסה תחת החריגים של סעיף 175 לחוק, בנסיבות אלו אנו חוזרים בנו מעמדתנו וסבורים שמדובר בחוב שאינו בר הפטר. אבקש לציין כי לא מדובר בעמדה גורפת לכלל תביעות החוב המוגשות על ידי קרנית, אלא שיש צורך בבחינת כל מקרה לגופו, לרבות בחינת העבירות בהן הורשע היחיד והאם הן חוסות תחת סעיף 175" (ראה פרוטוקול מיום ה-28/04/2022, עמוד 3 שורות 19-25).

אשר על כן ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

לאור ביטול צו פתיחת ההליכים, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

לשם הזהירות, אני מורה כי הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

השופט עמית, הביע עמדתו שבתביעות ניזקי גוף בכלל ובתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בפרט, יש מגמה לאפשר גילוי הרישום הפלילי מקום בו קיימת מחלוקת בשאלת החבות ולצורך הערכת הפסד הישתכרות וכושר הישתכרות של התובע בעבר ובעתיד, יחד עם זאת התריע שיש להישמר מפני גישה גורפת המרוקנת את החיסיון היחסי מכל תוכן (י' עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021), עמ' 811).

דפוסי עבודתו והתנהגותו של התובע בעבר הם פרמטר רלבאנטי בהערכת הנזק המיוחד לאחר התאונה ולעתיד" (ת"א (מחוזי מרכז) 6465-08-08 פדידה נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (4/3/2009) וכן ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 36539-10-10 ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' הילו (16/2/12); ת"א (מחוזי חיפה) 19416-12-09 עמר נ' דימרי (18/9/2011) ורבים אחרים וראו גם פסיקה לאחר כניסת חוק המידע הפלילי לתוקף: ת"א (נצ') 24875-02-22 קרנית הקרן לפצוי נפגעי ת.ד. נ' אחמד מסארווה (19/1/23)).

...

שילובם של שני הסעיפים מביא למסקנה ברורה, שבית משפט רשאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי שעה שהוא מתרשם שהעניין מהותי לדיון, או שנטען על ידי מי מהצדדים שנדרש לבחינת מהימנות של עד. אמנם סעיף 2 לתוספת הראשונה מתייחס לכאורה לגופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי, ואולם ברי שהכוונה בסעיף 2 (6) לכל בית משפט או בית דין, מקום שהגילוי מהותי ונדרש לבירור מהימנות, שהרי מסירת מידע פלילי לבית המשפט העוסק בהליך פלילי טרם הרשעה אודות נאשם אסורה בתכלית האיסור אפילו נדרש הדבר לבחינת מהימנות.

ראה בהקשר זה דברים מפי הש' עמית גם ת"א (חי') 995/05 פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ (30/11/2006) שם בסעיף 20 לפסק הדין נקבע: "...כאשר בעל הדין שנדרש לחשוף את המסמך נשוא החיסיון או נשוא הטענה לפגיעה בפרטיות הוא התובע, יש טעם חזק לטעון כי אינו רשאי לאחוז בחבל משתי קצותיו: גם להגיש תביעה וגם לסרב להמציא חומר העשוי לשמש את יריבו בטענה לפגיעה בפרטיות או בחיסיון. ההנחה היא, שבעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא על הגנת הפרטיות ועל החיסיון, וכי התובע נכון להקריבם על מזבח תביעתו... השורה התחתונה היא, שכאשר בתובע עסקינן, נקודת האיזון, בין האינטרסים הנוגדים של גילוי האמת מול החיסיון והפגיעה בפרטיות, קרובה מאוד לאינטרס של גילוי האמת, וידו של אינטרס זה תהא על פי רוב על העליונה ". המסקנה המתבקשת הינה שנוכח הרלוונטיות של הרישום הפלילי לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, לאור העובדה, שחיסיון המרשם הפלילי הוא יחסי והוא נסוג מפני צורכי ההליך המשפטי ולאור העובדה, שהתובע הוא שטוען לחיסיון והאינטרס של גילוי האמת גובר במקרה זה, דינה של בקשת הנתבעת להתקבל.

אשר על כן, אני מורה למשטרת ישראל, להמציא את הרישום הפלילי של התובע לתיק בית המשפט.

לפתע שמעה הנפגעת פצוץ עז מכיוון תחנת הדלק וחפץ ברזל אשר עף מהתחנה פגע ברכב הנפגעת וגרם לה לניזקי גוף רבים (להלן: "התאונה").

להלן אבאר החלטתי זו: כידוע, לצורך בחינה אם ארוע תאונתי מהוה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים יש לבחון, תחילה, התקיימותם של ששת רכיבי הגדרת מונח זה בהגדרה הבסיסית הקבועה בסעיף 1 לחוק הפיצויים: (1) מאורע שבו נגרם לאדם (2) נזק גוף (3) עקב (4) שימוש (5) ברכב מנועי (6) למטרות תחבורה".

...

סוף דבר לנוכח התוצאה אליה הגעתי – התביעה נגד הנתבעים 2-4 נדחית בהיעדר עילה.

בשים לב לשלב המוקדם הסתיים ההליך בעניינם של הנתבעים 2-4 ולטענות התובע ביחס לסיווג התאונה, אני מחייב את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 2-4 סך של 2,500 ש"ח בגין הוצאותיהם בהליך.

כן אני מורה לתובע ולנתבעת 1 לבוא בדברים ולהודיע עד ליום 24.9.23 כיצד הם מעוניינים לקדם את בירור המחלוקת ביניהם, ככל שנותרה בעקבות החלטה זו. ניתנה היום, ד' אב תשפ"ג, 22 יולי 2023, בהעדר הצדדים.

בשל ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

העיד כי הנו מורה בית ספר, כאשר בשנה האחרונה לנוכח הקושי התיפקודי הוא שוקל לעבור לעבודה במשרה חלקית, שכן אינו בעל אותם כחות פיזיים ונפשיים, ונזקק לימי מנוחה רבים וקשה לו להתרכז בכיתה וללמד את התלמידים.

...

בנסיבות, מכלול הנתונים שפורטו לעיל, מביאים למסקנה כי הנכות התפקודית והפגיעה בכושר השתכרותו של התובע נמוכה מהנכות הרפואית שנקבעה על ידי המומחים שמונו מטעם בית המשפט.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 263,984 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד כדין ואגרה כפי ששולמה.