פרופ' סודרי תיאר בחוות דעתו חוליים אורתופדיים מהם סבל התובע לפני התאונה (כאבי גב, חבלה בכתף ויד ימין בתאונה, חבלה בכף רגל ימין וכאבים בגב ובצואר כתוצאה מתאונת דרכים נוספת), ואולם פרופ' סודרי לא סבר שלמצבו הרפואי הקודם השפעה על מצבו האורתופדי הנוכחי של התובע מעבר לאמור בחוות דעתו.
עוד אציין כי הורי התובע, שסעדו אותו לאחר מכן, אם כך הדבר ובמידה ונזקק לכך, גם הם עשו כן ללא שכר, ולא הובאה בפניי כל ראיה להפסדים שנגרמו להם עקב כך.
גם אשת התובע לאחר נישואיה לתובע לא יכולה הייתה להעיד על הפסדים שנגרמו לה בגין הצורך לסעוד את בעלה, בהיתחשב גם בעובדה שהחלה לעבוד במשרד הפנים במשרה מלאה לאחר התאונה, והפסיקה לעבוד כשהייתה בשמירת הריון (בתקופה זו לא יכלה לסעוד את בעלה), ולאחר מכן עזבה את עבודתה משום שזו הייתה עבודה זמנית.
...
בשקלול כל האמור לעיל, וכן טיב הפגיעות, הצורך לטפל בתחום האורולוגי, קיומם של צלקות וכאבים, אני סבורה שהתובע כאדם לא מבוגר יזדקק במהלך חייו להוציא הוצאות רפואיות גם על טיפולים אלטרנטיביים, אשר חלקם אינם ממומנים על ידי קופת החולים, ובחלקם מימון הטיפולים באופן מוגבל.
אשר על כן אני אומדת הפיצוי הראוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד באופן גלובלי, שיכלול בתוכו גם פיצוי אפשרי בגין ניידות, שכאמור עניין זה לא הוכח, ואולם אולי בעתיד לכשיזדקן התובע תהיה לנכותו בתאונה השפעה גדולה יותר על ניידותו, וזאת בסך של 100,000 ₪
אשר לעזרת צד ג' בעתיד, גם כאן בהתחשב בטיב הפגיעה, בגיל התובע ובעובדה שלפגיעות התובע בתאונה תהיה השפעה גדולה יותר בעתיד, אני סבורה שלמרות שבעבר לא הוכיח התובע הוצאת הוצאות לעזרת צד ג', סביר שהוא יזדקק להוציא הוצאות מוגברות לקבלת עזרת צד ג' לו ולביתו בעתיד, לאור השפעת הפגיעה על יכולתו לבצע עבודות פיסיות.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את תביעת התובע בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים האמורים בפסק הדין, להם מצטרפים הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסק הדין, ומהם מנוכים תשלומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסק הדין.
