מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תאונת דרכים רכוש כן גוף לא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה בסדר דין מהיר לפצוי בגין ניזקי רכוש, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 3.2.15.
נקבע, כי לאור התוצאה הקשה של העידר כסוי בטוחי, ובמיוחד הדברים אמורים ביחס לתביעות פיצויים בגין ניזקי גוף שהיקפן הכספי עשוי להיות גדול במיוחד, "מובן שהנהג חייב להיות ער לכך שהתיישבותו בכיסא הנהג עלולה להיות בעלת השכלות כה דרמאטיות" (עניין חאדג'ג', פסקה 28).
...
אישור מעקב המשלוחים מטעם רשות הדואר שהתקבל לתיק מלמד, כי דבר הדואר "נמסר ליעדו בישוב עזריה". ברם, אין בכך כדי לבסס את המסקנה, כי ההודעה בדבר התליית רישיון התקבלה אצל הנתבע במועד זה, שהרי כל שצוין באישור הוא, כי דבר הדואר התקבל בישוב שבו מתגורר הנתבע.
לאור האמור אני קובעת, כי לא הובא לידיעתו של הנתבע דבר התליית רישיון הנהיגה שלו לפני שהתרחשה התאונה נשוא התביעה.
סוף דבר אשר על כן ולסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 17,295 ₪ בגין הנזק הישיר לרכבו, אגרת משפט בסך 375 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 3,035 ₪, ובסה"כ 20,705 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הדיון בתביעה שבכותרת ובתביעה ב-ת"א 5670-07-15, שעניינן ניזקי רכוש בגין תאונות דרכים, אוחד.
ב-ד"נ 10/65 אפרת נ' מריואת, פ"ד י"ט(4) 48 (1965) (להלן: ד"נ אפרת), דחה כבוד הנשיא אגרנט, בהקשר של ביטוח חובה מפני ניזקי גוף בתאונות דרכים, בקשה לקיום דיון נוסף בעירעור אזרחי בו נקבע כי מבטח אינו נושא בחובת פיצוי לניזקי גוף אשר נגרמו על ידי רכב לאחר שהרכב כבר נמכר לידי אחר.
...
המסקנה, נוכח נוסח הפוליסה הנבחן בענייננו, היא שהעברת בעלות ברכב המבוטח אינה מביאה לפקיעה אוטומטית של פוליסת הביטוח; על מנת שתבוטל נוכח מכירת הרכב, על הנתבעת לנקוט בפעולה של ביטולה.
סיכום התוצאה היא, שאמנם פוליסת הביטוח לא בוטלה עקב מכר הרכב, אולם לא קם חיוב למבוטח, ומכאן שלא קמה חובת השיפוי של המבטח (או עילה של התובעת, היא הניזוק, נגד המבטח על בסיס החובה האמורה בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח).
לאור האמור, הנני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 25,000 ₪, וכן, הוצאות בסך של 3000 ש"ח. הנתבע 2 ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 3000 ₪, והתובעת תשלם לנתבעת 3 שכר טרחת עורך דין בסך של 3000 ₪.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחקירתה הנגדית אישרה כי אין היא יודעת אם נגרמו נזקים ברכוש לרכבה.
עוד יש להוסיף כי, הפרשנות המילולית שיש לתת למונח "נפגע" כעולה מהמילון החדש של אבן שושן אומרת "נפגע, סובל.. נפגעי תאונה... נפגעי גזים....". עוד יש להפנות להגדרת המונח נפגע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, שם נאמר: "נפגע" – אדם שניגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה בחוק לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970".
...
סוף דבר, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית בגין ניזקי רכוש שארעו בתאונת דרכים לרכב התובעת, שעה שחלף בצומת בו עמד שוטר תנועה מטעם הנתבעת וכיוון את התנועה.
בארוע תעבורה יש לפעול על פי פקודת מטא"ר 13.3.2/1 (בהתאם לסוג התאונה והאם כוללת נפגעים בגוף או רק ברכוש).
...
לסיכום: דין התביעה להתקבל במלואה, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 42,747 ₪, בצירוף שכר העדים כפי שנפסק, אגרת בית משפט ראשונה ושניה כפי ששולמה, ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

סוג הנשק גם הוא כאמור לעיל בעל משמעות, ויש ליתן לו ביטוי בפרק זה. בעניינינו מדובר ברובה צייד מאולתר אשר מטיבו אינו מיועד להפעלה כנגד אדם, הגם שבהחלט ניתן לערוך בו שימוש על מנת להסב פגיעה ברכוש או בגוף.
בנוסף, נתתי דעתי גם לדברי הנאשם לפניי, מהם עולה כי הוא שרת בצבא ביחידה קרבית, ואף הישתתף במבצע "צוק איתן". משפחתו של הנאשם, כך לדבריו, היא "מישפחה של שוטרים". אח שלו נפגע באורח קשה בתאונת דרכים ונותר נכה, עת שירת במישטרה צבאית.
...
בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות הנשק, וכן על הצורך בהחמרת הענישה כלפי מי אשר מבצע עבירות כגון דא. ראו על כך פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה, פסקה 6 (14.4.2022) (להלן: "עניין קדורה"), כדלקמן: "החזקת נשק שלא כדין מאיימת על שלום הציבור ובטחונו ... . לנוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק, הזמינות הבלתי נסבלת של נשק בידי מי שאינו מורשה לכך, מהווה כאמור סיכון של ממש ומגבירה את הסיכון לביצוע עבירות חמורות נוספות ... כמו גם לאסונות נוראיים. יעידו על כך ריבוי המקרים במגזר הערבי בעת האחרונה, כאשר אזרחים תמימים – כמו ילד רך בשנים ועלמה צעירה – נפגעים ואף מוצאים את מותם בביתם-מבצרם או בגן השעשועים, כל זאת כתוצאה משימוש בנשק של אחרים. מציאות קשה זו מחייבת לנקוט ביד מחמירה כלפי מעורבים בעבירות נשק, אף אם הם נעדרי עבר פלילי ... . ענייננו ב'מכת מדינה' שהצורך להילחם בה על מנת להגן על הציבור, מצריך מענה הולם והטלת עונשי מאסר משמעותיים ... . ידע כל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי כי צפוי הוא להיענש בחומרה, בבחינת 'אם מחזיקים – למאסר נשלחים'." על מגמת ההחמרה והיבט ההרתעה ראו גם את האמור בע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (18.7.2019) (להלן: "עניין אזברגה"), שם נקבע כי: "בית משפט זה עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על חומרתן הרבה של עבירות הנשק ועל הסכנה הגבוהה במיוחד לשלום הציבור וביטחונו הטמונה בנשיאה והחזקה של נשק. הדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית שבה נשק בלתי חוקי עשוי לשמש הן לפעילות חבלנית עוינת על רקע ביטחוני הן לפעילות עבריינית. ... לפיכך, קיימת בפסיקה מגמת החמרה ברמת הענישה של המעורבים בעבירות נשק תוך מתן ביטוי עונשי הולם לסכנה הנשקפת מהן; וזאת במטרה להרתיע את היחיד והרבים גם יחד מפני ביצוען. ברירת המחדל בעבירות נשק היא אפוא מאסר בפועל גם כאשר הנאשם נעדר עבר פלילי ...". באופן פרטני, בנוגע להחזקת רובה צייד, נכתבו על ידי בית המשפט העליון בע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל, פסקאות 15-14 (31.5.2022) (להלן: "עניין ג'בארין"), הדברים הבאים: "14. על רקע האמור, אין מקום לקבל את טרוניית המערערים כי גזר הדין שניתן בעניינם אינו מביא לידי ביטוי את העובדה כי מדובר 'רק' בהחזקת נשק מסוג רובה ציד. נשק הוא נשק. מדובר בכלי משחית המסוגל 'להמית אדם' כלשון סעיף 144(ג) לחוק העונשין. לא בכדי המחוקק ביקש להכליל בגדר המונח 'נשק' מנעד רחב של כלים ואביזרים המסוגלים לגרום למותו של אדם. כלי נשק מסוגים שונים שהושגו שלא כדין מובילים לא פעם לפגיעה בחיי אדם, והצורך לשרש רעה חולה זו באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה חל על כל סוגי כלי הנשק. מכאן אפוא שאין לקבל את טענת המערערים כי שגה בית המשפט בהתייחסו אל עבירת החזקת הנשק בנסיבות ענייננו, הנסובה על החזקת רובה ציד, כעבירה המצדיקה ענישה מחמירה.
על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, וכן בשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם מצוי בטווח שבין 12 לבין 36 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
צבר זה של שיקולים, הפועל בעיקרו של דבר לקולא, יש בו להטות את הכף אל עבר הרף התחתון של המתחם, והעמדת עונשו של הנאשם סמוך מאוד לרף זה. באמצעות ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח למשך תקופה אשר אינה קצרה, בצירוף מאסר מותנה הצופה פני עתיד וקנס, סבורני כי יוגשם עיקרון ההלימה, ובד בבד תושג הרתעת הרבים לצד הרתעתו של הנאשם.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · שלושה עשר (13) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 20.11.2020 ועד ליום 23.11.2020.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו