תאונת דרכים קטלנית ללא רישיון וביטוח

עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.11)‏‏).

הדברים נכונים, על אחת כמה וכמה, בעיניינו של מי שאין זו הרשעתו הראשונה בעבירה זו. וכך נקבע ברע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (‏6.3.19, להלן- עניין ליפשיץ): "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לבטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה, והיא אף משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצוי בית המשפט ובחוק... בנוהגו בפעם השלישית בזמן פסילה, בעוד עונש מאסר בשל פסילה בזמן נהיגה תלוי ועומד מעל לראשו, ביטא המבקש כי אין עליו מורא הדין והוא אינו נרתע מסיכון חיי אדם. יש לייחס חומרה רבה להיתנהגות זו, המצדיקה, בנסיבות העניין, עונש מאסר בפועל כפי שנגזר על המבקש". בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 59810-07-12, דרור אביטל נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 9.10.12 נקבע מפכי כב' השופטת חיימוביץ: "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." מיתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 43966-08-13 , חאלד זידאן נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 21.1.14, מפי כב' השופטת חיימוביץ: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." מדיניות הענישה הנוהגת לנהיגה בזמן פסילה במקרים דומים של נהיגה בזמן פסילה בגין תאונת דרכים קטלנית, מעלה כי הוטלו עונשי מאסר החל ממאסר בעבודות שירות וכלה במאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח.

...

בעפ"ת (מחוזי חיפה) 59233-05-15, יוסף גואר נגד מ"י, כב' השופטת רונית בש, ניתן ביום 10.6.16, הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה וללא ביטוח, בית משפט גזר עליו חודשיים מאסר בפועל, הפעלת 7 חודשי מאסר מותנה במצטבר, 5 חודשי מאסר מותנה לשנתיים מיום שחרורו, ושנתיים פסילה, דובר בנאשם שבעברו שתי הרשעות קודמות של נהיגה ללא רישיון נהיגה והערעור נדחה וכך נקבע שם : "כך גם במקרה דנן, מן הראוי ליתן קדימות לאינטרס הציבור על פני נסיבותיו האישיות של המערער ושיקולי שיקומו, זאת בהינתן חומרת העבירות בהן הורשע ועברו התעבורתי, כל שכן נוכח העובדה שהמערער לא החל להשתלב בהליך טיפולי. לפיכך ונוכח התנהלות העבר של המערער, הרי שלא ניתן לקבוע כי המערער השתקם או כי קיים סיכוי של ממש כי ישתקם, כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. אשר על כן, בנסיבות העניין, אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל סיכוי לשיקומו של המערער.

מתחם עונש ההולם לאור חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם ושילובן, לנוכח קיומן של שתי פסילות בפועל נשוא הפסילה דנן אחת מהן בגין קטלנית, לנוכח הערכים החברתיים שנפגעו, לאור מדיניות הענישה הנהוגה, לאור הישנות העבירות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן ביחס לרכיב המאסר נע בין מאסר בפועל של 6 חודשים לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים : משיתה על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים מאחורי סורג ובריח.

כמו כן, לנאשם עבר פלילי מכביד, ובכלל זה הרשעות בעבירות איומים, הסגת גבול, גידול וסחר בסמים מסוכנים, גניבה, וכן מעורבות בתאונת דרכים קטלנית בשנת 1995.

מיתחם הענישה: הערך החברתי שניפגע ומידת הפגיעה בו: הנאשם נותן את הדין בגין אירוע שכלל נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, שנעשתה בחוסר זהירות, ובעטיה נגרמה תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש.

...

עם זאת נחה דעתי כי ניתן לשקף את שיקולי ההגנה על הציבור במסגרת מתחם הענישה שנקבע, ושיקולים אלו אינם מצריכים לחרוג ממנו לחומרא.

שקלתי אם ניתן להסתפק במאסר לנשיאה בעבודות שירות, אך במכלול השיקולים, לרבות תסקיר שלילי, העובדה כי זו פעם שניה בה הנאשם נוטש את קורבן התאונה, רצונו לחמוק מאחריות למעשיו, והיותו נוהג בזמן פסילה, כאשר תוקף רישיון נהיגתו פקע עוד בשנת 1999, הגעתי למסקנה כי אין זה העונש ההולם את חומרת מעשיו של הנאשם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה של 8 חודשים.

המנוח נהג באופנוע ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח, ללא קסדה, ללא מבחן שנתי מנתקת את הקשר הסיבתי בין אופן נהיגת המבקש לתאונה.

בתאונת דרכים קטלנית, הקצין בודק מצב הראיות בלבד, ואם קיימות ראיות, לכאורה קמה חזקת המסוכנות, בשל קפוח חיי אדם, והקצין חייב לפסול רישיון הנהיגה (ללא שיקול דעת) ומופקעת מידיו היכולת לשקול מסוכנות, ישקול הראיות בלבד.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, ובתיק החקירה, בראיות בתיק ושמעתי טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן: סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה קובע: " (ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפני העניין:

נוכח האמור לעיל, אני סבורה כי לאחר אירוע טראומתי ומעורבות בתאונת דרכים קטלנית, מן הראוי שתחלוף תקופת צינון לנהג המבקש, זוהי תכלית משנית שביסוד הפסילה המנהלית היינו תקופת צינון.

תקופת הצינון עליה הורה, מידתית וראויה בנסיבות הענין, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

בפני ערר על החלטת בית משפט לתעבורה, בה דחה ערר על החלטה מנהלית בה נפסל רישיונו של העורר למשך 90 יום, בעקבות תאונת דרכים קטלנית בה היה מעורב.

העורר ביקש להטיל את האחריות לתאונה על המנוח שנהג, לטענתו, במהירות מופרזת, ללא קסדה, ללא רישיון, ללא ביטוח.

ואולם, רואים בתאונה קטלנית, כשלעצמה, ראיה למסוכנותו של הנהג ובהתקיים הרכיבים הקבועים בהוראת סעיף 47(ה)(1), חייב קצין המישטרה לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 יום (בשונה מעבירות אחרות שאינן קטלניות, שם יש לקצין המישטרה שיקול דעת האם להורות על פסילה, אם לאו).

...

גרסתו של העורר, לפני ששינה אותה, לפיה הסיבה היתה הניסיון לעקוף את הגבשושית, נדחית על ידי הממצאים בשטח.

מסקנתי היא כי הגיבוי שנתן בית משפט קמא להחלטת קצין המשטרה לפסול את העורר מנהלית ל – 90 יום היתה אכן נכונה ומתבקשת.

הערר נדחה.

המאשימה הפניתה למספר פסקי דין, ביניהם: ת"פ (מחוזי חי') 51396-01-21 מדינת ישראל נ' דלאיכה - הנאשם הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בשיכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, בכך שניסה להמלט משוטרים שעמדו במחסום משטרתי.

נקבע כי  מיתחם הענישה בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון אינו מתחיל במאסר בפועל אלא במאסר מותנה והכל תלוי בנסיבות המקרה: ברע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל המבקש הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון ונהיגה והוטלו עליו 7 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש מאסר נוסף (בגין גרימת תאונת דרכים קטלנית) ופסילה מקבלת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.

...

לאור העובדה שהנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה, אני קובע כי מניין ימי הפסילה יחל מיום שחרורו ממאסרו ללא צורך בהפקדת רישיון נהיגה או תצהיר.

אני גוזר על הנאשם עונש פסילה על תנאי לתקופה של 36 חודשים והתנאי הוא שהנאשם שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה לנהיגה), או נהיגה בזמן פסילה.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר.