ולכן לא ניתן לקבוע כי מדובר בתאונת דרכים עקב שימוש בכוח המכני של הרכב, ולכן נסיבות המקרה אינן עונות על הגדרת "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים.
נקבע לא אחת כי אופייה האובייקטיבי של הפעולה, דהיינו הרמת שיני המלגזה, נכלל בייעודה המקורי של המלגזה, שעל כן אין המלגזה מאבדת את יעודה המקורי במקום ששיניה הרימו אדם להבדיל ממטען (ראו: ע"א 4639-05-09 כהן נ' "קרנית" קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם בנבו, 08.01.10); ת"א 10288-10-18 פלוני נ' סמיח עבדאלקאדר כבהא (פורסם בנבו, 04.12.19; ת"א 15041-11-08 שטרן נ' חלביה (פורסם בנבו, 05.10.11)).
...
לאמור, ייעודה של המלגזה כולל, בין היתר, גם הרמת בני אדם, ואין בהפרת הוראות הבטיחות כדי להביא למסקנה כי המלגזה שינתה ייעודה המקורי.
לסיכום נקודה זו, הרמה והורדה של מזלג המלגזה היא ניצול הכוח המיכני.
סוף דבר
בנסיבות אלה, אני קובע כי יש לראות באירוע הנ"ל "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים, בהתבסס על החזקה המרבה בחוק בדבר "ניצול הכוח המיכני של הרכב".
לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מותיר שאלת ההוצאות לסיום ההליך.