תאונת דרכים עקב סטיה מהדרך לעבודה

ביום 26/10/16 התובע פנה לנתבע להכרה בפגיעה בגבו, ובצווארו כפגיעה בעבודה, בתביעתו טען כי ביום 3/3/16 בשעה 19:30 היה מעורב בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו בדרך אלוף שדה בדרכו מעבודתו לביתו.

(א) תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

...

אציין כי לא הייתה מניעה כי הנתבע יבקש להשלים את חקירתו של התובע לאחר שהומצאו דוחות האיכון, ובכלל זה לעניין ההחלטה לפגוש את אשתו באזור מחלף לה גרדיה ומעשיו באותה חצי שעה (האם בדרך השאיר את האופנוע במוסך? האם יצא מהמשרד למטרה אחרת?) ואולם, מאחר שהנתבע נמנע מכך, אין בידי לקבוע כי מדובר בסטייה של ממש כמשמעה בסעיף 81 (א).

אשר על כן אנו קובעים כי התאונה מיום 3/3/16 הייתה תאונת עבודה.

] עוד נפסק שם כי "הקביעה אם מדובר בהפסקה או סטייה של ממש תלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה....בבחינת הסטייה יש לבחון את תכלית הסטייה, דהיינו האם היא נעשתה לצורך פעילות בעלת מטרה עצמאית או שמא מדובר בסטייה לצורך פעולה אינצידנטאלית ונלווית לדרך מהמעון לעבודה או להיפך, משכה ומרחקה."[footnoteRef:2] [2: עניין מזרחי, שם פס' 61.

ראו הדברים שאמר כב' השופט צור בעיניין אספיר – "המחוקק קבע שני מקרים בהם מוכרת הסטיה מן הדרך אל מקום העבודה. האחד -  הובלת ילד אל גן הילדים  והשני -קיום מצוות תפילה  (סעיף 81(ב) לחוק). הכרה בשני מצבים אלה בלבד שוללת את ההכרה בסטיה מן הדרך למטרות אחרות." [footnoteRef:10] [ההדגשה הוספה] [10: עב"ל 329/03 רחל אספיר – המוסד לביטוח לאומי (9.1.2005) (להלן: "עניין אספיר")] בעיניין אספיר נדחתה תביעת אשה להכרה בתאונת דרכים בנסיבות דומות.

...

[footnoteRef:4] [4: תב"ע (עבודה ארצי) 0-46/נב המוסד לביטוח לאומי - אסתר חמו, כד(1) 232 (1992)‏] ומן הכלל אל הפרט לאחר עיון במלוא החומר בתיק, שקלול הראיות ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי לא אירעה לתובע תאונה בדרך ממעונו לעבודה.

בחינת נסיבות המקרה הספציפי מביאה למסקנה כי מסלול הנסיעה בנוי ממספר מקטעים – ממעון התובע לעבודת האישה, מעבודת האישה למסגרות הילדים, ממסגרות הילדים ועד לעבודת התובע.

משכך, התביעה נדחית.

בצד זאת, בסעיף 81(א) לחוק נקבעו סייגים להרחבה האמורה כדלקמן: "תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו..." בעניינינו, אין מחלוקת כי התובע נפגע בתאונת דרכים לאחר שסיים את עבודתו.

בבחינת הסטייה יש לבחון את תכלית הסטייה, דהיינו האם היא נעשתה לצורך פעילות בעלת מטרה עצמאית או שמא מדובר בסטייה לצורך פעולה אינצידנטאלית נלווית לדרך מהמעון לעבודה או להפך, משכה ומרחקה.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו למסקנה כי יש להכיר בתאונת הדרכים שאירעה לתובע כתאונת עבודה.

ובהמשך עדותו: "אני לא יודע מה היה. אני ממלא את טופס ב"ל 250 ויש שם סעיף ששואלים אם יש לי ההסתייגויות והיו מקרים שהיו לי ההסתייגויות ופה לא היתה לי הסתייגות כי זה היה נראה לי סביר" (ע' 8, ש' 22-24).

יודגש לעניין זה, כי עדותו של התובע וכן של העד מר סער הותירו בפנינו רושם אמין, ולא מצאנו סתירות מהותיות בעדויות אלה.

בנסיבות אלה, אף אם אף אם היינו סבורים כי עצירת התובע לקניות הייתה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, נראה כי סטייה זו התרפאה עת חזר התובע לתוואי הדרך המקובלת לביתו והתאונה אירעה בדרך זו. לאור כל האמור, התביעה מתקבלת ואנו קובעים כי יש לראות בתאונת הדרכים בה היה מעורב התובע ביום 14.4.2021 כתאונת עבודה.

בפני בית הדין תביעת התובע , כעצמאי, להכיר לו בפגיעה בתאונת דרכים שארעה ביום 9/1/17 עת נסע מפגישה עם עורך דינו בתל אביב , למקום עבודתו בעיסקו בירושלים .

במכתבו מיום 7.1.17 למוסד בעיניין מסלול הנסיעה הוא מציין:" יצאתי מביתי בכתובת ... (ירושלים )בסביבות השעה 6:30 לכיוון ת"א הגעתי לפגישה באונב' ת"א בשעה 8:00 לערך, הפגישה ערכה כשעה בסיומה נסעתי ישירות למקום עבודתי ברחוב פארן בירושלים. מסלול הנסיעה היה דרך כביש מספר 1 והתאונה הייתה בירידות של הקסטל". פסק הדין עב"ל 19-99 המוסד לביטוח לאומי נגד משה רונן קבע את מושכלות היסוד אודות תאונה בדרך לעבודה.

כך למשל בעב"ל 18890-03-11 חיים שלמה נגד המוסד לביטוח לאומי הקניה של כרטיס פייס בדרך היתה אינצדנטלית לדרך אולם במקרה שבפנינו הפגישה בת"א הייתה מטרה בפני עצמה חשובה ועקרונית ולכן הנה סטייה ממשית מהותית מהדרך שבין הבית לעבודה ולכן גם מהותית ומשפטית דין התביעה להדחות על פי הפסיקה.

...

סוף דבר דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

דין התביעה להידחות גם לגופו של עניין .התאונה לא אירעה בדרך ממעונו או ממקום בו לן לעבודתו ואינה עומדת במבחני לשון החוק ואף לא בהרחבות הפסיקה.

לפיכך התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.

ביהמ"ש נידרש לשאלת סיווג התאונה דהיינו האם התובע מעורב בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), או שמא עסקינן בתאונה שאינה תאונת דרכים ולכן חלה עליה פק' הנזיקין.

כל הפעולות שבוצעו לא היה בהן כדי לקטוע את מהלכה הטבעי של הנסיעה, לא סטייה מתוואי הדרך, לא חפוש חניה במיוחד לא נטילת פסק זמן מהנסיעה ומכיוון שהתובע לא חדל מלעשות שימוש ברכב המנועי בזמן עצירתו הרגעית והתכוון לנסוע מיד לאחר מכן, כי אז השמוש הנו למטרת תחבורה.

שימוש ברכב המנועי חוק הפלת"ד קובע בסעיף 1 מהו "שימוש ברכב מנועי" כדלקמן: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד". לצרכי הגדרה זו טענו הנתבעים 1-4 כי השמוש שהתבצע בנסיבות הנו "נסיעה ברכב". הנתבעת 5 מצידה טענה כי לא היה כל שימוש ברכב וכי הרכב היה במצב עמידה ולכן שימש זירה להתרחשות התאונה.

בדומה לערכאות דיוניות נוספות אף אני סבור כי יש מקום לצמצם את הגדרת השמוש במונח "נסיעה", כמו בפסיקתה של חברתי הש' אירית קלמן ברום בת"א (ת"א) 17331-01-17 פלונית נ' שומרה (31.5.22) בו נדון מקרה בו רכב עצר במפרץ אוטובוסים כשאז היתנגש בו רכב אחר והתרחשה תאונת דרכים ונשאל האם נעשה ברכב הנפגע שימוש בעת התאונה השיב ביהמ"ש בשלילה מאחר והעצירה בצד הדרך נועדה לאתר מסעדה בטלפון.

...

בדומה לערכאות דיוניות נוספות אף אני סבור כי יש מקום לצמצם את הגדרת השימוש במונח "נסיעה", כמו בפסיקתה של חברתי הש' אירית קלמן ברום בת"א (ת"א) 17331-01-17 פלונית נ' שומרה (31.5.22) בו נדון מקרה בו רכב עצר במפרץ אוטובוסים כשאז התנגש בו רכב אחר והתרחשה תאונת דרכים ונשאל האם נעשה ברכב הנפגע שימוש בעת התאונה השיב ביהמ"ש בשלילה מאחר והעצירה בצד הדרך נועדה לאתר מסעדה בטלפון.

מכאן שאין עסקינן בשימוש ברכב, ולכן חוק הפלת"ד אינו חל ודין התביעה כנגד הנתבעת 5 להידחות.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית.