ראו, מחד גיסא, בר"ע (מחוזי ת"א) 2236/06 שוקרון נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (28.3.2007) (מבוטח זכאי לתגמולי ביטוח על אף שברכב נסע נהג צעיר בנגוד לתנאי הפוליסה); ת"א (שלום י-ם) 22043/08 עבידת נ' אינטרהום בע"מ (29.12.2009) (מבוטח זכאי לכסוי בטוחי כלפי צד שלישי על אף שברכב נסע נהג שגילו פחות משלושים שנים, בנגוד לתנאי הפוליסה); ת"א (שלום ב"ש) 46941-12-11 סלטניקוב נ' לב (19.5.2016) (להלן – עניין סלטניקוב) (מקרה דומה לענייננו העוסק בנזקי גוף, שבו נקבע שמבטח חייב כלפי צד שלישי שניפגע בתאונת דרכים בתשלום מלוא תגמולי הביטוח, על אף שהנהג לא החזיק ברישיון בתוקף במשך תקופה העולה על האמור בפוליסה); תא"מ (שלום ת"א) 45826-02-13 ביטוח ישיר איי.די.איי.
נקבע כי המערערת נהגה ברכב בעת התאונה כשהיא אינה מודעת לכך שרישיונה אינו בתוקף כבר זמן מה.
בית המשפט המחוזי בעיניין כהן שב והדגיש את תכליתו הסוציאלית של חוק הפיצויים ואת הצורך לפרש את חריגיו בצמצום כך שיגשים תכלית זו. בית המשפט הוסיף כי יש לשלילת הפצוי גם רכיב עונשי-הרתעתי, ושעל-פי ההלכה הפסוקה הזכאות לפצוי תשלל במקרים שבהם מוצדקת והולמת התגובה העונשית החריפה של שלילת הפיצויים לאור פגם מוסרי בהתנהגות הנהג (ראו, פיסקה 8 לפסק-הדין והאסמכתאות שם).
הוסיף בית המשפט העליון בעיניין רביבו (שם):
"לדעתי, חלוף הזמן עשוי להפוך מחדל פורמלי של אי-תשלום אגרה למחדל מהותי העולה כדי היתעלמות מעצם הדרישה לנהוג עם רישיון נהיגה תקף. אכן, אינני סבור שניתן לראות ברישיון שלא חודש משך קרוב לעשרים שנה כ'רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה'. אינני מוצא כי ניתן לראות באי-קיום רישיון נהיגה במקרה כזה כעניין טכני ותוּ לא. יותר קרוב הדבר, בעיני, לאי-קיום רישיון נהיגה מדעקרא. תקנה 172א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 משקפת עמדה זו, בקבעה כי 'לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובילבד שרשות הרשוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן'. לאמור, הסעיף מניח כי בחלוף תקופה מסוימת, חידוש רישיון כמוהו כבקשה לרישיון נהיגה, והנחה זו הגיונה בצדה. רישיון נהיגה ניתן על בסיס נתונים מסוימים ואלה עשויים להשתנות בחלוף הזמן. נתונים אלה עשויים להתייחס לעצם כשירותו לנהוג של מבקש הרישיון. רוצה לומר: בחלוף תקופה מסוימת שבה לא החזיק אדם ברישיון, הוא נתפס כמי שמרחף סימן שאלה על עצם כשרותו לנהוג ומיומנותו. הרישיון 'ההסטורי' מאבד מכוחו כסימן להתאמה לנהיגה".
לסיכום, סעיף 7(3) לחוק הפיצויים מורה כי זכות הפיצויים לפי החוק תשלל ממי שנהג ברכב ללא רישיון לנהוג בו, למעט בנושאים פיסקליים-פורמליים המוזכרים בסיפה של אותה הוראה.
...
סוף דבר
בעלי הדין לא חלקו בסיכומיהם על שיעור הנזק הנתבע.
על כן התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סכום של 188,982 ש"ח. בנוסף ישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, בהוצאות משפט לטובת התובעת בגין האגרה ששולמה, שכר העדים ושכר-טרחת השמאי.