תאונת דרכים עם נכות 15% בגין הגבלת תנועות כתף ימין

ביום 7.2.13 נפגע המערער בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.

" ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר היתכנסה ביום 6.3.19 קבעה, כי חלה החמרה במצבו של המערער והוסיפה לו נכות יציבה בשיעור 15% בגין הגבלה בתנועות כתף ימין, כך שנכותו היציבה המשוקללת של המערער עמדה על 75%, החל מיום 16.10.18.

טענות הצדדים לטענת המערער, בקביעות הועדה המתייחסות לעמוד השידרה הצוארי ולמחלה המקשחת ממנה הוא סובל, נפלו שגיאות משפטיות המצדיקות השבת עניינו לועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר, זאת מהנימוקים המפורטים להלן: למערער אין עבר קודם בנוגע לעמוד השידרה הצוארי ומשכך יש לקבוע, כי כל מחלת עמוד השידרה הצוארי ממנה הוא סובל ובכלל זה הכאבים העזים וההגבלה הניכרת בתנועות מקורם בתאונת העבודה.

...

לפיכך, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה מיום 12.3.2012 ולא מצאנו כי ישנו צורך להתערב בהחלטה זו ולהשיב את עניינו של המשיב לוועדה לצורך ביצוע חשבון עובר ושב.

עם זאת, ומשדנה הוועדה בטענת המערער בנוגע לפגימה הנטענת בצוואר ובחנה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי-רפואי את מצב המערער ואת התיעוד הרפואי שעמד בפניה והגיעה למסקנה, כי אין המדובר בליקוי הנובע מתאונת העבודה או שהוחמר בגינה – אלא בליקוי שמקורו בשינויים ניווניים – הרי שלא נפל פגם משפטי בפעולת הוועדה או בהחלטתה.

סוף דבר בהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה - הערעור נדחה.

ביום 29.8.17, היה המשיב מעורב בתאונת דרכים נוספת (להלן: "התאונה השנייה"), אשר הוכרה אף היא כתאונת עבודה על ידי המל"ל. בעקבות תאונה זו, נקבעו למשיב על ידי הועדה הרפואית מיום 12.2.19, אחוזי נכות זמניים בשיעור של 35% למשך שלושה חודשים ונכות נוספת בשיעור של 25% למשך 9 חודשים נוספים (להלן: "הועדה השניה").

בנוסף, נקבעו למשיב אחוזי נכות צמיתה כדלקמן: נכות אורתופדית בשיעור של 15% בגין הגבלת תנועה בכתף ימין - בנכוי 10% לאור עבר רפואי המגלם כאבים בכתף ימין - ובסה"כ 5% נכות אורתופדית ו – 5% נכות פסיכיאטרית.

עוד קבעה הועדה האמורה כי בתום הנכויות הזמניות שנקבעו למשיב, לא תיוותר לו נכות בגין כתף ימין – ויש בכך כדי לסתור את טענת המבקשת, לפיה הועדה קבעה כי אין קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לבין הניתוח שעבר המשיב בכתף ימין בשנת 2015.

...

כך גם לאור החלטתי דלהלן, איני נדרש לבקשת הנתבעת 1 במסגרת תגובתה לבקשה, לפיה, הנכות אשר נקבעה על ידי הוועדות הרפואיות של המל"ל בגין התאונה הראשונה, תיוותר על כנה גם במידה ובית המשפט ייעתר לבקשה.

סוף דבר מן המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה - כי דין הבקשה להידחות ולפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה.

משהגעתי לכלל מסקנה כאמור, יגישו הצדדים תחשיבי נזק בנפרד ביחס לכל תאונה, וזאת תוך שמירה על טענותיהם, לכל דבר ועניין.

ד"ר אנג'ל קבע בהשלמה לחוות דעת מיום 13.11.10 כי "למרות שמדובר בפגיעה בנפילה בבית, יש קשר סיבתי בין הנפילה בבית לתאונת הדרכים שמאוקטובר 09 (צ"ל - 07) משום שהנפילה והשבר אירעו בגלל הליקויים שנותרו מתאונת הדרכים". קביעה זו מקובלת עלי ולפיכך יש לפסוק לתובע את הפיצויים בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה על פי כלל פגיעותיו שנגרמו הן בתאונת הדרכים עצמה והן בנפילה בבית, אם כי, הנפילה הזאת לא הביאה לשינוי בנכות האורטופדית הכוללת שנקבעה קודם לכן על ידי ד"ר אנג'ל, שכן השבר בירך התרפא בעמדה טובה מאוד, כך קבע.

הרופא מציין כי אין מקום לקבוע נכות נפרדת לפגיעה העצבית ולקשיון, שכן אלה "סיבה ונסובה". בנוסף לפגיעה ברגל שמאל העריך ד"ר אנג'ל כי נותרה בתובע נכות בשיעור של 15% בגין ההגבלה בתנועות כתף ימין לפי סעיף 41(4)(ב) למבחנים, וכן 15% נכות בגין הצלקות בחזה, בצואר וברגל שמאל, לפי סעיף 75(1)(ב)-(ג) למבחנים.

על מנת לחלץ את שיעור ניכוי תגמולי הנכות הכללית, על פי דרך החישוב שהותוותה ברע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, מיום 27.3.11, תחילה תחושב הנכות המשוקללת המשקפת את מצבו הכולל של התובע (שיקלול הנכויות שהוערכו על ידי מומחי בית המשפט, יחד עם הנכות הנפשית שנקבעה במל"ל); מן הנתון המתקבל (72.69%) נפחית את הנכות שאינה משויכת לתאונה (20%) ואת התוצאה (52.69%) נחלק בנכות הכוללת המשוקללת (72.69%).

...

פרופ' קליין העריך "כי למרות פציעתו הגופנית הקשה בתאונה נשואת התביעה וחרף הנכות הפיזית שנותרה לתובע בגינה, הרי שככל שהדבר נוגע לבעיות נפשיות שניתן לייחס לתאונה, לא קיימת אצלו הפרעה פסיכיאטרית או מצוקה נפשית חריגה הגורמת לנכות נפשית. לאור כל האמור, אני סבור כי לתובע לא נותרה כתוצאה מהתאונה נשואת התביעה נכות נפשית צמיתה." פרופ' קליין לא נחקר על חוות דעתו.

קביעתו מקובלת עלי.

בהתחשב בנתונים הנ"ל נראה לי להגיע למסקנה כי כושר השתכרותו של התובע אלמלא התאונה נמוך מן השכר הממוצע במשק וניתן להעריכו בסכום של 6,000 ₪ לחודש, לאחר ניכוי מס הכנסה.

מיום 1.8.2019 נקבעה נכות צמיתה בשיעור 61.85% על פי הפרוט כדלקמן: נכות בשיעור 15% בגין כאבים והגבלה בתנועות כתף ימין על פי סעיף 41(4)(ב) נכות בשיעור 10% בגין שבר בעצם הטיביה בשוק ימין על פי סעיף 35(1)(ב) נכות בשיעור 10% בגין כאבים והגבלה בתנועות הגב על פי סעיף 37(7)(א) נכות בשיעור 10% בגין כאבים והגבלה במרפק ימין על פי סעיף 41(8) נכות בשיעור 10% בגין שבר הגבלה בתנועות הצואר על פי סעיף 37(5)(א) נכות בשיעור 10% בגין פגיעה בעצב הרדיאליס על פי סעיף 31(3)(א) נכות בשיעור 20% בגין צלקות לפי סעיף 75 (1)(ג) נכות בשיעור 5% בגין הפרעת היסתגלות וחרדות על פי סע' 34(ב)(1-2) כמו כן, ועדת הרשות החליטה להנפעיל את תקנה 15 במחצית, כך שנכותו המשוקללת של התובע במוסד לביטוח לאומי עומדת על שיעור של 93% לצמיתות.

כיוון שמדובר בתביעה המתנהלת על פי סע' 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), הנכות הרפואית בשיעור 61.85% שנקבעה במוסד לביטוח לאומי, היא הנכות המחייבת גם בהליך זה. הנכות התפקודית על פי ההלכה, הנכות התפקודית נקבעת על ידי בית המשפט בהתאם לראיות ולכלל הנסיבות הרלבנטיות לנפגע ולהשלכות שיש לפגיעה על תיפקודו ועסוקו (ת"א (שלום חי') 43803-12-15 ס' א' ר' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (נבו 10.05.2021) וכן ע"א (חיפה) 43134-12-12 רשות הטבע והגנים נ' שוקרון (17.03.2013) פסקה לח, ואסמכתאות שם).

...

לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בשל נסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או להיפך (ע"א 526/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986); ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

גם אם אקבל את טענת הנתבעת כי יש להפחית במעט את הנכות התפקודית בגין תנועות צוואר חופשיות, אני סבורה כי לאור מכלול פגיעותיו האורתופדיות של התובע נגרמה לתובע פגיעה מורכבת המשפיעה על תפקודו לפחות בשיעור נכותו הרפואית.

מטעם התובע הוגשה חוות דעת רפואית של ד"ר סרגנה, לפיה נותרה לתובע בגין פגיעתו בתאונה נכות צמיתה בשל הגבלה בכתף ימין בשיעור 15% על פי תקנה 41(4)(ב') לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל) ו- 15% בגין הגבלה בברך ימין ואי יציבות על פי תקנה 35(1)(ב'-ג') לתקנות המל"ל. המומחה ציין עוד, כי התובע סובל מכאבים בברך בהליכה, קושי ניכר בעלייה במדריגות, הגבלה בתנועות הכתף וקושי בהרמת משאות.

עוד נקבע, כי הנכות הרפואית בתחום האורתופדיה, על פי רוב משקפת גם את מידת הפגיעה ביכולת התיפקוד הכללית ומקובל לזהות נכות רפואית זו עם הנכות התפקודית (ראו: ע"א 5175/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אסרף (30.01.2008); ע"א 9297/10 קדח פדל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.06.2011).

במקרים כאלה נקבע בפסיקה, כי יש לבחון אם אין ההצהרות מושפעות מן התביעה שהגיש התובע או שהוא היה צפוי להגיש (ראו: אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים-תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים (מהדורה 5, 2020) עמ' 883; ע"א 501/84 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' דוד מירון, מב(2)089(1988);ע"א 8583/22 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (16.04.2023)).

...

אקדים ואומר, כי לאור מכלול הראיות שהוצגו בפני, לא מצאתי ממש בטענות הנתבעת ועל כן אני סבורה שהאחריות להתרחשות התאונה רובצת במלואה על הנתבע ואין מקום לייחס כל אשם תורם לתובע, מהטעמים שיפורטו להלן.

בשקלול הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, בשים לב לגילו של התובע, לשיעור נכותו הרפואית, תקופת אי הכושר, הניתוח שעבר ותקופת ההחלמה ממנו, השבר שממנו סבל ובעקבותיו היה במשך תקופה ארוכה מגובס, טיפולים רפואיים, טיפולי הפיזיותרפיה וההידרותרפיה שעבר, ימי אשפוז, דרגות הנכות הרפואית והתפקודית לאחר התאונה, התוצאה הגופנית והשלכותיה עליו, הריתוק בכיסא גלגלים ושימוש בקביים, ובראי כל אלה אני סבורה כי נכון יהיה להעמיד את נזקיו של התובע בגין רכיב זה, בסך כולל של 90,000 ₪.

בהינתן האמור לעיל, ובהתחשב בתקופת אי הכושר והנכות הזמנית שאושרה לתובע, שבמהלכה היה התובע עם גבס ברגל ימין, מרותק לכיסא גלגלים, ונזקק לתקופת החלמה ארוכה לאחר הניתוח בכתף, אני סבורה כי לתקופת העבר יש לאמוד את הפיצוי בסך כולל של 40,000 ₪, תוך התייחסות לעזרה לה נזקק התובע בהיקף משתנה לאורך הזמן בקורלציה עם מצבו הרפואי.

סוף דבר: התביעה מתקבלת - סה"כ נזקי התובע הם על סך 366,321 ₪ , כמפורט להלן: הפסד שכר לעבר 32,317 ש"ח הפסד שכר לעתיד 275,373 ש"ח עזרת הזולת לעבר ולעתיד 40,000 ש"ח הוצאות רפואיות/ נסיעות לטיפולים לעבר ולעתיד 20,000 ש"ח כאב וסבל 90,000 ש"ח  סה"כ 457,690 ש"ח ניכויי מלל 91,369 - ש"ח סה"כ אחרי ניכויי מלל 366,321 ש"ח  כמו כן, תישא הנתבעת בתשלום הוצאות משפט (אגרת משפט, החזר עלות חוות דעת לפי קבלות, שכר עדים ככל ששולם,   בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד למועד התשלום) ובשכ"ט עו"ד בשיעור 20%.