כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת דרכים בשטח הרשות הפלסטינית: סמכות שיפוט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שבית המשפט הישראלי נעדר סמכות בינלאומית לידון בתביעה כנגד הקרן הפלסטינאית, וזאת על פי סעיף 19(6) להסכם הביניים הישראלי - פלסטינאי בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השיחרור הפלסטינאי ביום ד' בתשרי תשנ"ו, 28.9.95.
לטענת הנתבעת, ההסכם הפך לחלק מהמשפט הישראלי נוכח חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תקוני חקיקה), תשנ"ו-1996.
ראה למשל ת"א (י-ם) 4103/02 עזבון המנוח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל נ' אמג'ד עיסא מוחמד אלעזה (23.7.09): "תושב האיזור ואזרח הרשות הפלשתינאית מנוע מלהגיש תביעה בבית משפט בישראל באשר לתאונת דרכים שארעה בשטחי הרשות הפלשתינאית. עמד על כך כב' השופט ע' חבש בעיניין עלוש, שאף אושר בבית המשפט העליון (ראו ע"א 6773/01 עלוש נ' עלוש, 28.11.02)):
...
לפיכך מצאנו מקרים בהם בית משפט ישראלי דן בתביעות על פי חוק הפיצויים הפלסטיני (ראה למשל רע"א 1667/09 סהאם שושה נ' מרשד נתשה (2.8.10).
" ובהמשך הדברים: "אם נקשור את כל הקצוות ונסכם את האמור עד כה, נגיע למסקנה כי חוק היישום שהחיל את הסכם הביניים במשפט הישראלי, מונע, חד משמעית, מתושבי הרשות הפלשתינית להגיש תובענות בישראל הנוגעות לאירועים שאירעו בשטחי הרשות בהם התובע אינו ישראלי, הן באשר לאירועים שאירעו קודם לחתימת הסכם הביניים, והן באשר לאירועים שאירעו לאחר מכן." (ההדגשה שלי – א.פ.).
אכן, מרב הזיקות במקרה שלפני מובילות למסקנה חד משמעית כי הפורום הטבעי לדון בתביעה זו הוא בית המשפט הפלסטיני, בפרט כאשר מדובר בתובע פלסטיני, רכב פלסטיני, תאונה שארעה באזור יהודה ושומרון כאשר הנתבעת היחידה היא הקרן הפלסטינית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

הנתבעת 2 שהנה הקרן הפלסטינאית לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "הקרן"), העלתה בכתב הגנתה טענות מקדמיות לעניין סמכות בית משפט זה לידון בתובענה : בית המשפט לא קנה סמכות לידון בתובענה כיוון שכתב התביעה לא הומצא לנתבעת בהתאם לצוו שעת חרום ( יהודה ושומרון וחבל עזה- שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינאית – עזרה בעניינים אזרחיים), התשנ"ט - 1999 (להלן : "הצוו").
עוד מוסיף התובע וטוען כי בפסיקה נקבע כי עילת התביעה לנפגע שהוא תושב הרשות הפלסטינאית בגין ניזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בשטחי הרשות הפלסטינאית כנגד מבטח ישראלי, הנה לפי הדין המקומי הפלסטינאי בלבד, גם אם התביעה מוגשת בבית משפט ישראלי.
...
העובדה שהיו מקרים בהם נדונו ענייניהם של תושביה רשות בגין נזקי גוף שנגרמו להם בבתי המשפט בישראל גם לאחר פסק הדין בענין עלוש (למשל הענין שנדון ברע"א 1667/09 סהאם שושה נ' נתשה (2.8.10)), אין בה לשנות ממסקנה זו שכן מקרים אלו היו כאלה שבהם לרכב הישראלי גם היה ביטוח אצל מבטח ישראלי, ולפיכך לא נתבעה הקרן.
גם שיקולים ציבוריים תומכים בקבלת עמדת הקרן, שכן אין הצדקה לברר בישראל תביעה שמירב זיקותיה מוליכות לפורום זר. המסקנה העולה מן המקובץ הינה כי הפורום הטבעי לדון בתביעה כנגד הקרן הוא בית המשפט הפלסטיני, בפרט כאשר מדובר בתובע פלסטיני ותאונה שארעה בתחומי הרשות הפלסטינית.
לאור כל האמור אני מורה על מחיקת התביעה בהעדר סמכות בינלאומית לדון בה ו/או בשל היות בית המשפט בישראל בגדר "פורום לא נאות". בנסיבות הענין ומאחר והתובע אכן בעל זכות תביעה, רק לא בבית משפט זה, אין צו להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מבוא מחלוקת בעיניין הסמכות העניינית, 'הפורום הנאות', והדרך להוכחת עניין שברפואה, בתביעה שהוגשה בגין תאונת דרכים שארעה לתושב ישראל בשטחי הרשות הפלסטינאית.
כפי שנפסק, ההמצאה אינה רק אמצעי להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו; "להמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט" (ראו 39/89 general electric corp נגד מגדל חברה לביטוח, פ"ד מב (4) 762, 768  (1989); רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינאית נ' גולדמן ואח' (מיום 2.5.10); רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נגד אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', (מיום 16.2.17) (להלן- "פרשת אלמשרק")).
...
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שיש לדחות את בקשתה של הקרן הפלסטינית, על כל רכיביה.
לסיכום נקודה זו, בהסכם הביניים קיימת הוראה ספציפית לעניין תביעות של אזרחי ישראל נגד נתבעים פלסטינים, המקנה לתובע אזרח ישראל את האפשרות להגיש את תביעתו לבית המשפט בישראל או לבית המשפט הפלסטיני, בהתאם לבחירתו.
החלטתי לגבי מינוי המומחים תינתן בנפרד.
סיכום אשר על כן אני דוחה את טענותיה המקדמיות של הקרן הפלסטינית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כך נעשה גם בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תקוני חקיקה), תשנ"ו–1996, אשר בא ליישם את הסכם וושינגטון ואשר שינה את הגדרת "איזור" בסעיף 2 לחוק.
גם הטענה כי הסמכות להסדיר את ענייני ביטוחם של כלי רכב למתן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא הועברה לרשות הפלסטינאית נדחתה בפסק הדין נוכח הקביעה בהסכם קהיר כי סעיף 19 לתוספת I לנספח III להסכם הביניים; סעיף XI לנספחV להסכם הביניים הקובעות שקרן פלסטינאית, שתפקידה מקביל לזה של קרנית, תקבל על עצמה את החבויות המקבילות לאלו שחבה בהן קרנית לגבי תאונות דרכים שארעו בשטחים, שהועברו ויועברו לאחריות אזרחית של הרשות הפלסטינאית, ושאינם שטח של התיישבות ישראלית או אתר צבאי.
...
סוף דבר 15.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לקרנית את הוצאותיה וכן שכר טירחת עורך דין בסך של 20,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יתר על כן, ביום 25.10.2000 ניתנה הודעת מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, על פי סמכותו מכוח סעיף 6(ב) של מנשר מס' 7, שכותרתה: "קביעה בדבר העברה של כוחות ותחומי אחריות". לטענת קרנית, משעה שעשה המושל הצבאי שימוש בסמכותו וקבע כי תחום הביטוח ופיצוי נפגעי תאונות דרכים עבר לאחריות הרשות הפלשתינית, אין התובעים יכולים להפרע מקרנית.
ביום 17.1.96 ניכנס לתוקף החוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק היישום").
דומני, כי בחינת המקרה דנן העוסק בתביעה של תלויי מנוח, נפגע פלשתינאי בתאונת דרכים שארעה בשטחי הרשות הפלשתינאית, נגד הקרן הפלשתינאית תוביל למסקנה כי הפורום הנאות לבירור ולהכרעה בתובענה הוא בבתי המשפט הנמצאים ברשות הפלשתינאית.
...
נזכיר, כי בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסק דין זה. לא מצאתי בעובדות שהובאו לפניי כדי להביא למסקנה שונה.
על יסוד האמור, גם דינה של התביעה נגד הקרן הפלשתינית להידחות.
המורם מן האמור לעיל הוא כי דין התביעה נגד הנתבעים 2-4 להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו