מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת דרכים בצומת עין הקורא: תביעת נזיקין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין לפניי תביעת נזיקין, שהוגשה במסלול סדר דין מהיר, שעניינה בנזקי הרכוש שנגרמו לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 13/9/18 אופנוע של הנתבעים מס' 1-2, עליו רכב הנתבע מס' 2, וזאת במסגרת עבודתו אצל הנתבע מס' 1 שהיה אף הבעלים של האופנוע.
לדידם, הנזק מסתכם בלא יותר מסכום זעום שנע בין 500 ש''ח – 800 ש''ח. לא אלאה את הקורא בבקשות שונות שהוגשו בידי הצדדים, ולא בכדי כתב התביעה תוקן מספר פעמים, כאמור.
עם זאת אחריותו של רוכב האופנוע בולטת לעין אשר ביצע עקיפה בחוסר זהירות בצומת במיוחד משהעקיפה בוצעה בפניה שמאלה הגם שפניו היו מועדות להמשך הנסיעה ישר.
...
שאלת הנזק ככל שהדברים אמורים בשאלת הנזק, אין בידי לקבל את טענות הנתבעים ביחס לאי הוכחת הנזק.
סבורני כי העובדה שהעותק שהוגש לתיק בית המשפט אינו חתום בידי השמאי אינה נופלת לגדר פגם מהותי שיורד לשורש חוות הדעת באופן שאינה יכולה לעמוד.
בית המשפט מדגיש כי במקרה בו מתגלים פגמים בחוות הדעת, אין המסקנה צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת אלא שומה על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת כספית מיום 22.11.12 ע"ס 26,255 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 26.3.12.
מדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.
מקום היתרחשות התאונה: צומת מרומזר של הרחובות הרצל ועין הקורא בראשון לציון.
...
בהקשר זה יצוין שהנהגת מאשרת בפה מלא שלא הבחינה כלל בהתקרבה של המזדה מימינה במהלך הפנייה, אך ממכלול הראיות עולה שסביר שהנהגת יכולה הייתה להבחין במזדה לו הביטה ימינה.
נראה כי הנהגת מודעת לחולשה זו בגרסתה, ולכן העידה כי שדה הראייה שלה היה חסום ע"י גדר הפרדה במקום, אך מהתמונות והראיות שהוצגו לא שוכנעתי שאכן הייתה גדר כזו, ומכל מקום וגם אם הייתה כזו, מחובת הנהגת היה להיות ערנית יותר לנעשה בימינה.
סיכום התביעה מתקבלת כנגד הנתבע 1, באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא זוהי תביעה בסדר דין מהיר לקבלת פיצוי כספי בסך של 19,427 ₪, שעילתה ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 20.12.16 (להלן: "התאונה").
התאונה התרחשה בשעה 11:30 או במועד סמוך לכך, בצומת הרחובות הפלדה והפועלים, באיזור התעשייה עמק שרה בסמוך לעיר באר שבע, והיו מעורבים בה, רכב התובעת, מסוג סקודה פביה שנת ייצור 2015 (להלן: "רכב התובעת"), ורכב הנתבעת 2, שהנו משאית מסוג וולבו עם גרר נתמך, אשר בוטח בזמנים הרלבאנטיים לתביעה על ידי הנתבעת 3, במסגרת פוליסת ביטוח הכוללת כסוי עבור ניזקי צד שלישי (להלן: "משאית הנתבעים").
לטענת התובעת, אף הנתבעת 2 חבה בנזיקין, מכוח אחריות שילוחית, בהיותה מעסיקתו של הנתבע 1 במועד התאונה (ראו סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ( להלן: "הפקודה")).
כבר מקריאת טופס ההודעה נ/2 מתגלה אי אמיתה ברורה , עת צוין בו כי משאית הנתבעים עמדה "בנתיב לפניה ימינה", על מנת לפנות ימינה לרחוב הפועלים.
הדעת נותנת, כי אם נהג משאית הנתבעים אכן ראה את רכב התובעת בטרם החל בנסיעה לאחור(ראו פרוטוקול עמ' 7 שורה 20), ולאחר מכן איבד את קשר העין עמו, היה עליו להעזר במכוון שליווה אותו כדבריו, ואם אין בנמצא, היה עליו להסיט את ראשו לעבר הנתיב אליו הוא התכוון להכנס בכדי להמנע מגרימת תאונה.
...
מהמקובץ עולה – כי לא היה מקום לשלילת הכיסוי הביטוחי מטעם הנתבעת 3.
אני סבורה כי הדין עם הנתבעים.
סיכום הדברים לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ברובה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים כלהלן: סך של 13,333 ₪ בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב התובעת בתאונה וירידת ערך (המהווה 75% מהנזק המוכח, לאחר הפחתת 25% בגין אשם תורם), בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 20.12.16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

שתי שאלות מרכזיות דורשות הכרעה במסגרת פסק דין זה: הראשונה עוסקת באחריותה של הנתבעת לנזקיו של התובע והשנייה, הנובעת ממנה והתלויה בה, עוסקת בנזקיו של התובע בגין התאונה, ככל שיש לנתבעת אחריות לה. רקע כללי: התובע ואימו הגישו תביעה בגין תאונה שחוה ביום 25.9.2018 (להלן: "יום התאונה"), עת עשה את דרכו על גבי קורקינט חשמלי מכיוון צפון לדרום בטיילת שלמה להט בעיר תל אביב-יפו (להלן: "הטיילת").
כבר עתה אפנה את תשומת לב הקורא לשתי טענות עובדתיות העולות מהודעתו של התובע במישטרה: האחת, כי היה חשוך.
גרסה נוספת: בגירסה נוספת שמסר התובע, הפעם למומחה מטעמו, הסביר כי התאונה ארעה בסמוך לצומת הדרכים הדרומית למקטע הטיילת.
בכוחן של התובענות המוגשות בגין עילה מעין זו להיות כלי לתיקון פגמים והפקת לקחים אשר עולים בקנה אחד עם יסודות המשטר הנזיקי במדינתנו (ראו: דפנה ברק ארז משפט מנהלי- משפט מנהלי כלכלי 390 (כרך ג, 2013).
בנוסף, נקבע שהעירייה יכלה לפעול כדי לגרום לעמודים להיות יותר בולטים לעין והוטל על התובע אשם תורם בגובה שליש משום שהתעלם בנסיעתו מהשינוי בתנאי התאורה; בת״א 48955-07 מעודה נ׳ עריית חולון (פורסם במאגרים) נדונה תביעה שהוגשה בעקבות נפילתו של התובע מהאופניים עקב מפגע שהיה בכביש, שעה שהכביש היה חשוך, ללא תאורה.
...
בראי כל הנתונים העומדים לפניי אני סבור כי פיצוי בסך כולל של 100,000 ₪ ישקף נכונה את נזקי התובע בראש נזק זה. ניידות לעבר ולעתיד: הפגיעה בברכו של התובע מקשה עליו את הניידות.
[footnoteRef:74] על כן אני סבור כי נכון לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה אשר ישקף את היזקקותו לסיוע בניידות למחוזות חפץ הרחוקים משמעותית מביתו.
אני סבור כי מתקיים קשר סיבתי בין השכרת הדירה לתאונה אך למשך ארבעת החודשים הראשונים לאחר התאונה, או אז היה התובע תחת שיקום כמתואר לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בצומת גן הורדים קרא לו אהרוני במערכת הכריזה לעצור בצד, אך כשהתקרב לאופנוע, זה הגביר את מהירותו, ואהרוני איבד עמו קשר עין.
סעיף 8 לחוק הפיצויים אומר: ייחוד העילה (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון.
...
לפיכך אין לתובעים עילת תביעה על-פי הפקודה ותביעתם צריכה להידחות על הסף.
לאור זאת, ובהתחשב בגילו של המנוח, מציעים הנתבעים לפסוק לעזבון המנוח דכאן סך של 375,000 ש"ח בגין ראש נזק זה. לאחר שבחנתי ושקלתי את הדברים, החלטתי לפסוק לעזבונו של המנוח פיצוי בסך 475,000 ש"ח בגין קיצור תוחלת חיים.
בהתחשב בנתונים האישיים הרלוונטיים של המנוח, אני סבורה כי יש לערוך את החישוב הנ"ל על בסיס השכר הממוצע במשק, מתוך הנחה שהוא משקף פחות או יותר את השכר בממוצע שעשוי היה המנוח להרוויח בעתיד הקרוב והרחוק עד גיל הפרישה.
כמו כן ישלמו הנתבעים 1 ו-3 ביחד ולחוד שכר-טרחת עורך-דין בסך 135,137 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו