לפתע הגיע רכב מהכיוון הנגדי, שנסע במהירות מופרזת בשל מרדף משטרתי, ושהיה נהוג על ידי אדם בשם ריאד מחאג'נה, ודרס אותו;
- בעקבות התאונה הוא נפגע קשות והובהל באמבולנס, בעודו מורדם ומונשם, לבית חולים רמב"ם. הוא אובחן כסובל מפגיעה רב-מערכתית קשה, לרבות שברים בצלעות, שבר בעמוד שדרה מותני, פצעים וחתכים בפנים וחזה אויר עם דם. לאחר 10 ימים הוא שוחרר מבית החולים;
- בהמשך שילם לו אמיל סך של 2,250 ₪ בגין ימי העבודה, באמצעות שליח בשם מג'ד כילאני, שמסר מצדו את הכסף לעומר כבהא המכונה "אבו ג'ריר" ביום 13.8.2020, שבתורו מסר לו את הכסף.
התובע ציין כי "התאונה קרתה בדרך לעבודה...", ב"אום אל פאחם", וכי "העבודה שלי בחריש, התאונה הייתה באום אל פאחם". התובע אף שב והדגיש כי התאונה ארעה כאשר עמד על צד הדרך, בעודו מנסה למצוא הסעה שתביא אותו מאום אל פאחם לברטעה (ולמותר לציין בהקשר זה, כי עיון במפה מעלה כי כפר עאנין – מקום מגוריו של התובע, ואום אל פאחם, הנם יישובים קרובים במידה רבה): "אני שמה עומד ממתין שרכב שיבוא לקחת אותי לברטעה, מהצד הנגדי בא רכב במהירות, ומאחוריו ניידת מישטרה עם אזעקה ומפעיל את הסירנה אני לא יודע איך פיתאום הרגשתי שאני עפתי". [6: ראו גם אישור משטרת ישראל לגבי תיק תאונת דרכים – נספח 1 לכתב התביעה, שם מצוין כי התאונה ארעה בשעה 06.00 בבוקר.
...
משכך, ומשעה שמדובר בתהיות ותו לא, ומשעה שדו"ח האיכון תומך בעיקרו בטענות התובע, טענות אלה דינן להידחות.
[11: סעיף 14 לסיכומי המל"ל.]
סיכום עד כה – הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסת התובע, מהטעמים הבאים: ראשית, מדובר בגרסה אמינה, שלא נסתרה כלל בעת עדותו; שנית, גרסת התובע אף נתמכת בדו"ח האיכון; שלישית, ההתנהלות הדיונית הבעייתית של כלל המל"ל והנתבעים, ובמיוחד של האחרונים, שלא עשו כמעט מאומה כדי לסתור את טענות התובע, לא הגיעו להעיד (אמיל), או הגישו תצהיר בניגוד להחלטות בית הדין, וגם כאשר הוגש תצהיר הרי שמדובר בתצהיר לקוני, ואף העידו בצורה בעייתית (פאדי), תומכת כשלעצמה בטענות התובע, ולמצער – אינה מחלישה אותן.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי פגיעתו של התובע ביום 14.7.2020, במסגרת עבודתו של התובע אצל אמיל, תוכר על ידי המל"ל כתאונת עבודה.
