תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 19.2.2019 ב"כיכר המאה" בחדרה.
בפועל, תקנות התעבורה אינן מתייחסות להסדרת תנועה במעגלי תנועה (למעט מתן זכות קדימה לרכב שבתוך מעגל התנועה, אם מוצב תמרור 303), וניתן להגיע למסקנות, בעקיפין, על יסוד תקנה 41 ותקנה 42, המסדירות פניה ימינה באופן כללי.
דומה שניתן לקבוע, כי אין משמעות לקיום 2 נתיבים בכביש היציאה מהמעגל, אם לא ניתן להשתמש בשמאלי שביניהם, ועל כן מותר, עקרונית ,לפנות ימינה גם מהנתיב הפנימי (כדין כל פניה דו נתיבית ימינה), אולם זאת רק כל עוד אין הפניה מפריעה לתנועה שבנתיב החצוני (לאמור: כאשר הנתיב החצוני ריק, או כשכלי הרכב שעליו פונה אף הוא ימינה לאותה יציאה).
באופן עיקרוני, ומקום בו לא דרש איש מהצדדים לחקור את השמאי של מישנהו (למעשה, דרישות הוגשו, אולם לא בהתאם לתקנות, ועל כן לא התאפשרה החקירה) – יש להעדיף את קביעותיו של השמאי שבדק את הרכב עצמו ועקב אחר תקונו, על פני קביעות שמאי המתבסס על תמונות בלבד, שנה וחצי לאחר האירוע.
...
לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 2 85% מהפסדיה המוכחים, דהיינו: 2,817 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; ועוד אני קובע כי התובעת 2 זכאית לשיפוי בשיעור 85% מהפסדיה עבור הנחת העדר תביעות, ומתיר לה להגיש תביעה בגינו, אם לא ישולם לה השיפוי לפי דרישה, קודם להגשת תביעה.
עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1 85% מנזקיה המוכחים: 18,414 ₪, וכן את אגרת התביעה (מחצית ראשונה), כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.
כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1 את אגרת התביעה (מחצית שניה, ככל שהתובעת תחויב לשלמה), את שכר העד, מר דוד, כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך 2,154 ₪ (בקביעת שכה"ט סטיתי כלפי מטה מהתעריף המינימלי המומלץ, נוכח הימשכות חקירתה הנגדית של הנתבעת, שעה שכבר יותר מאשר נרמז על ידי בית המשפט כי כבר אין בכך צורך ואין בכך כדי לחדש דבר, מקום בו אין כמעט מחלוקת בעובדה, וכן בשים לב לכך שאין מאחורי הנתבעת חברת ביטוח שתישא בעלויות המקובלות של ההליך המשפטי).
