תאונת דרכים במהלך פניית פרסה שמאלה

ראה עפ"ת 49512-07-13 – תומר נסים שמיר נ' מדינת ישראל: בו נדון עניינו של נאשם אשר פנה פניית פרסה ונהג משמאל לקו הפרדה רצוף.

הנאשם גרם לתאונת דרכים עת לא ציית לרמזור אדום.

...

אמנם אין ספק כי שרות המבחן עשה עבודתו נאמנה, ואולם הפסיקה קבעה כי לבית המשפט יש שיקול דעת מלא האם לקבל המלצתו, ובמקרה דנן, לאחר שיקול הטיעונים, החלטתי שלא לקבל את המלצת שירות המבחן.

ת.ד. 4179-06-11 יהושע קופרשטוק - פציעה קלה יותר מאשר במקרה זה. ת.ד. 11188-08-11 אבנר אשרוב - המדובר בנאשם אשר הודה לפני ניהול הוכחות וכן בפציעה קלה יותר מאשר במקרה זה. ת.ד. 6466-09-12 איגור קרפוב המדובר בנאשם אשר הודה במסגרת הסדר טיעון בו תוקן כתב האישום לפני ניהול הוכחות וכן בפציעה קלה יותר מאשר במקרה זה. עפת 32047-04-11 עמר כהן - פציעה קלה יותר מאשר במקרה זה. סוף דבר – לאור האמור לעיל ולאחר שקלול כלל הנתונים, ובנסיבות אלו נוכח חומרת האירוע ולאחר ששקלתי טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, ותוך מתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של הנאשם וכן למסמכים הרפואיים אותם הציג הנאשם ביחס לאשתו, לא מצאתי לנכון לגזור על הנאשם תקופת מאסר שהינה ברת המרה בעבודות שירות, הריני בדעה כי מן הדין לגזור מאסר לריצוי בפועל.

סוף דבר הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: הריני גוזרת על הנאשם תשלום קנס בסך 3,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתם.

הנני גוזרת על הנאשם 16 חודשי מאסר מהם 8 לריצוי בפועל והיתרה ע"ת שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

במסגרת דיון ההוכחות העיד מטעם התביעה הבוחן המשטרתי מר בני פרידמן (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגשו המסמכים הבאים: הודעת הנאשם, הודעת בנו של הנאשם, דו"ח בוחן, סקיצה ונספח, דו"ח פעולה, לוח תצלומים, תרשים תאונת דרכים ותוכנית רמזורים (סומנו ת/5 עד ת/12).

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין: ראשית ייאמר כי לא היתה מחלוקת בתיק זה שהנאשם היה במהלך ביצוע פניית פרסה שמאלה עת התרחשה התאונה.

...

לאחר שנתתי את דעתי לעדויות, לראיות, לסיכומי הצדדים, וגם למצופה עפ"י דין מנהג המבקש לבצע פניית פרסה שמאלה (אף כזו המותרת) , מסקנתי היא כי דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

לאור כל המפורט לעיל, מסקנתי היא כאמור שהוכחה נהיגה חסרת זהירות מצד הנאשם באירוע דנן עת נכנס עם רכבו לנתיב הנסיעה הנגדי מבלי להבחין כאמור בשום שלב ברוכב האופנוע על אף שדה הראיה שעמד לרשותו וכי האחריות לתאונה ולתוצאותיה מונחת לפתחו.

לאחר כל זאת מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

<#2#> גזר דין הנאשמת אשר לפניי הורשעה עפ"י הודאתה בגרימת תאונת דרכים עת נהגה בכ"ס ופגעה בהולך רגל, יליד 1937, אשר חצה אותה עת את הכביש במעבר חצייה.

ראה עפ"ת 49512-07-13 – תומר נסים שמיר נ' מדינת ישראל: בו נדון עניינו של נאשם אשר פנה פניית פרסה ונהג משמאל לקו הפרדה רצוף.

...

סוף דבר – הריני קובעת כי המתחם העונשי הראוי, נע בין מאסר לתקופה שהינה ברת המרה בעבודות שירות לבין מאסר לתקופה של 12 חודשים מאסר בפועל.

סוף דבר – · הריני גוזרת על הנאשמת 12 חודשי מאסר מתוכם 5 בפועל והיתרה ע"ת שבמשך 3 שנים לא תעבור עבירה של נהיגה בקלות ראש או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,800 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

בפניי תביעת כספית מיום 28.3.12 ע"ס 5,295 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 17.6.11.

אין גם חולק כי התאונה התרחשה במהלך ביצוע פניית פרסה (שמאלה) של הוואן במגמה להמשיך בנסיעה עם הפנים בכיוון הנסיעה בו הייתה הפרטית ובמהלך של נסיעת הפרטית ברווח שנוצר בין הוואן לבין הרכבים החונים בצד הכביש מימין לפרטית.

...

· מאחר שנהגת הוואן ביצעה פניית פרסה, חובת הזהירות המוגברת מוטלת עליה, ולא שוכנעתי שהיא נזהרה כנדרש.

סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי.

תביעות אלו הוגשו בשל תאונת דרכים נטענת מיום 5.6.12.

לאחר ששקלתי את מכלול הראיות שהונח בפני כמו גם את כלל טענות הצדדים הנני קובעת כי שני הצדדים אחראים במשותף לקרות התאונה, כדלקמן: התובע העיד בפני כי: "נסעתי אחרי הנתבעת, יצא מצב כזה שנסעתי בנתיב שמאל אחריה ובנתיב ימין חנו מכוניות, תמיד נוסעים בכביש הזה בנתיב השמאלי. נסעתי אחריה והיא התחילה לעבור לנתיב הימני, אני חלפתי על פניה ואיך שחלפתי על פני חצי אוטו היא חתכה אותי, היא באה מכיוון שמאלה לעשות פרסה" (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 1 - 3), מעדותו של התובע עולה כי בזמן הרלבנטי ולכל הפחות בסמוך לו הוא שוחח בטלפון ואף ציין התובע כי ייתכן שבזמן זה התובעת הדליקה את האיתות שכן קודם לכן לא הבחין בו אלא רק לאחר קרות התאונה (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 17 - 19).

...

לאחר ששקלתי את מכלול הראיות שהונח בפני כמו גם את כלל טענות הצדדים הנני קובעת כי שני הצדדים אחראים במשותף לקרות התאונה, כדלקמן: התובע העיד בפני כי: "נסעתי אחרי הנתבעת, יצא מצב כזה שנסעתי בנתיב שמאל אחריה ובנתיב ימין חנו מכוניות, תמיד נוסעים בכביש הזה בנתיב השמאלי. נסעתי אחריה והיא התחילה לעבור לנתיב הימני, אני חלפתי על פניה ואיך שחלפתי על פני חצי אוטו היא חתכה אותי, היא באה מכיוון שמאלה לעשות פרסה" (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 1 - 3), מעדותו של התובע עולה כי בזמן הרלבנטי ולכל הפחות בסמוך לו הוא שוחח בטלפון ואף ציין התובע כי ייתכן שבזמן זה התובעת הדליקה את האיתות שכן קודם לכן לא הבחין בו אלא רק לאחר קרות התאונה (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 17 - 19).

לאור האמור הנני דוחה את גרסת הנתבעת בדבר ביצוע פניית פרסה שמאלה כשהיא בנתיב השמאלי בלבד.

לפיכך הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו ובנזקיו.