תאונת דרכים בין אוטובוס ומונית

לפניי תביעה על סך 8,320 ₪ שעילתה פיצוי בגין נזק רכוש, אשר נגרם לרכב התובע - מונית מ"ר 99-824-26 (להלן: המונית) בתאונת דרכים בין המונית לבין אוטובוס הנתבעת מ"ר 43-536-34 (להלן: האוטובוס).

...

בדיקת המונית על ידי שמאי מטעם ההגנה מקובלת עלי טענת התובע לפיה האיחור המשמעותי בבדיקת המונית על ידי הנתבעת, חרף העובדה שכבר בתאריך 20.6.18 הודיעו לבית המשפט כי תואמו מועדים לבדיקת המונית וכי חוו"ד נגדית תוגש בהקדם – רובץ לפתח הנתבעת ולא די בהסבר כי מדובר בטעות משרדית לכך שחלפה כחצי שנה ממועד זה עד אשר המונית נבדקה על ידי שמאי מטעם הנתבעת, 3 ימים עובר לדיון לפניי.

בהעדר חוות דעת שמאית נגדית או בקשה לחקירה נגדית של שמאי זה, אני סבור כי חוות הדעת השמאית שהגיש התובע היא סבירה וראויה.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

תמצית טענות הצדדים והעובדות תאונת הדרכים אירעה ביום 07.03.2017, בין כלי רכב, מסוג מונית שירות, מ"ר 80-324-26 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח ניזקי רכוש (להלן: "המונית שירות") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 86-622-01 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

נכון יהיה לומר כי העדה הניטראלית מספרת גרסה שלישית, בשונה מגירסאות הצדדים לתאונה, לפיה האוטובוס עצר בתחנה כדי להעלות ולהוריד נוסעים, ורק כאשר יצא האוטובוס מהתחנה היא שמעה רעש של היתנגשות בין האוטובוס למונית השרות והיא מניחה כי כאשר האוטובוס ביקש להישתלב בחזרה לנתיב, לאחר עצירה בתחנה, היתנגשה בו מונית השרות (עמ' 6, שורות 12-5 לפרוטוקול).

...

הואיל ומוקד הנזק באוטובוס הוא בפינה השמאלית האחורית הרי שאני סבור כי לא דובר על תחילתה של הסטייה שמאלה אלא כי האוטובוס כבר הספיק להשתלב במעט בנתיב הנסיעה האמצעי, אחרת מוקד הנזק באוטובוס היה בדופן השמאלית ולא בפינה השמאלית האחורית.

התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

סיכום הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 7.1.

היה איזה 300 מטר, אחרי 300 מטר ניכנס בי במכוון, עמדנו ברמזור, אני שונא נהגי אוטובוסים ומוניות, לא יכול לראותם בכביש, עמדתי ברמזור ואוטובוס מצד שמאל ומונית לפני, 2 נתיבים בעיר ברמלה, התחלנו לנסוע, המונית עצרה, לא יודע למה, ברחתי שמאלה, הנהג התחיל ליצפור ולקלל אותי, הוא ראה אותי ממרחק 2-3 מטר שאני לפניו, המונית עצרה לפני מה אני יעשה? נכנסתי שמאלה וצפר לי. יש לא עוד בעיה שאני לא יכול צפירות בכביש, אני לא מצפצף לאף אחד ולא רוצה שיצפצפו לי. התחלתי לנסוע, הוא המשיך לצפצף, אחרי 300 מטר הוא מצפצף ואני הייתי נוסע לאט לאט בכוונה, 30 קמ"ש אולי 20.

ביום 14.3.11 ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת שהוא היה מסוג יונדאי לבין האוטובוס שבו נהג הנתבע 1 ומבטחת הנתבעת 2.

...

אני אסביר לך קצת על עצמי, אני באמצע לחץ ועצבים גם מחייך, כולם שואלים אותי את השאלה, אני מקבל הכל ברוח טובה, אם זה היה טוב או רע, יש לי לב פתוח.

על יסוד הסכמת הצדדים לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי  העדים, והתרשמתי מהם במישרין,  ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים העובדתיים והמשפטיים הרלבנטיים לפסק דין בדרך הפשרה, אני מורה שלסילוק סופי ומלא של התביעה  תשלם הנתבעת 80% מגובה הנזק, בתוספת החזר אגרה, ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ בגובה של 1,400 ₪ בהתאם למקובל.

בע"פ 2698/08 מ"י נ' רפי טוהר הורשע נאשם בנהיגה במהירות של 169 קמ"ש, 78 קמ"ש מעל המותר, ונקבע "מהירות מופרזת היא המתכון הבטוח לתאונות דרכים וככל שהמהירות גבוהה יותר הסבירות שהתאונה תהיה קטלנית עולה במידה משמעותית." עם זאת, בחנתי את עברו התעבורתי של המבקש שאינו מכביד שכן לו וותק נהיגה רב שנים (20 שנים) ואף שלא נעלם מעיני כי בעברו עבירת מהירות מסוג הזמנה לדין סבורתני כי עדיין אין זו היתנהגותו הרגילה על הכביש.

למבקש פתוחה האפשרות להגיע לטפל באמו ולשהות עם אישתו באמצעות תחבורה ציבורית בין באוטובוס ובין במוניות.

...

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני ואיזנתי בין כל הרכיבים הגעתי לכלל מסקנה כי אין במבקש המסוכנות שמחייבת פסילה מנהלית למשך 30 ימים בראי עברו.

המדובר בתביעה בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 3.7.13.

טענות הצדדים לטענת התובע בכתב התביעה, ביום התאונה חנה רכבו מסוג מונית מרצדס (להלן "המונית") בצדו הימני של כביש בנצרת מול בנק הפועלים והנתבע 1 (להלן "הנתבע") שנהג באוטובוס לא שמר מרחק מן הרכב ופגע במראת צד שמאל של הרכב וגרם לה לנזקים בסך 7,969 ₪ כולל מע"מ ועלות חוות דעת שמאי בסך 708 ₪ כולל מע"מ. הנתבעים טוענים בכתב ההגנה מטעמם, כי נהג המונית הוא האשם בתאונה הנדונה שעה שהסיע את רכבו לאחור ואגב כך פגע עם המראה באוטובוס.

עוד טענו כי אם היה מגע בין האוטובוס למונית, חייב היה להמצא על המראה השבורה צבע מן האוטובוס, והעדרו של סימן כזה מעיד על העדר מגע.

...

כמו כן הפנה להודאתו של נהג האוטובוס ביחס לאירוע התאונה ממנה עולה כי הוא מסיק מסקנה שלא פגע ברכבו של התובע ואין לגזור מכך כל ממצא ראייתי.

לאור הקביעות העובדתיות דלעיל, אני מקבל את גרסת התובע, לפיה האוטובוס שנכנס לתחנה פגע במראה השמאלית של המונית בעת כניסתו.

על כן, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 5,017 ₪ בצירוף אגרת תביעה בה נשא התובע בסך 379 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך 1,250 ₪.