תאונת דרכים בה נפגעה עצם השוקית

הרקע לבקשה המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 13.5.15 וזו הוכרה כתאונת עבודה.

הועדה סיכמה החלטתה כדלקמן: "במהלך 4 חודשים לאחר החבלה אין כל אזכור של בעיית כתף אלא כאבים בשתי כפות הידיים. האיזכור הראשון של כתף ימין הנם קליטות בלתי ספציפיות סביב הצלעות 6/9 מימין, עצם השוקית המקורבת והמרוחקת מימין, ברך שמ' וכתף ימין.

פסק דינו של בית הדין האיזורי המבקש ערער לבית הדין האיזורי וטען כי הועדה חרגה מסמכותה בקביעה כי המבקש לא ניחבל בכתף, שכן עליה לקבל את תאור המבקש לתאונה; די בכך שמפענח מפוי העצמות ציין כי לא ברור האם מדובר במימצא שהוא חבלתי או שחיקתי כדי להצביע על קיומו של קשר סיבתי; הועדה שגתה בכך שלא ביצעה בדיקה קלינית של הכתף וכי יש להיתחשב בכך שלקח למבקש שלושה חודשים לקבל הפניה למיפוי עצמות ושלושה חודשים נוספים עד לבצוע הבדיקה וכי טווחי זמן אלה אינם בשליטתו.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דינה להדחות, וזאת אף מבלי להדרש לתשובת המשיב, וזאת מהנימוקים הבאים: הוועדה ביססה החלטתה בדבר העדר קשר סיבתי בין התאונה לכתף על העדר תלונות המיוחסות לכתף ימין לאחר התאונה, וכן על כך שאין כל תיעוד לנזק מבני לכתף.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

התובע מס' 1 (להלן: "התובע") נפגע ביום 1.1.13 בתאונת דרכים כאשר רכב מזדה מ"ר 68-301-29 (להלן: "הרכב"), בו נהג הנתבע מס' 1, מחמוד אבו שנב (להלן: "הנתבע") פגע בו. התובע טען כי עמד על מדרכה באיזור התעשיה בכפר ירכא , כאשר הרכב הגיח ופגע בו. התובע נתלה בעקבות הפגיעה על מכסה המנוע של הרכב והחזיק בו. הרכב המשיך בנסיעה ופגע בהמשך בשלט שניצב במקום וכתוצאה מכך נזרק התובע למרחק וספג חבטה קשה בכל חלקי גופו.

צילומים אורטופדיים הדגימו שבר בשליש המרוחק של עצם השוקית מימין, שבר בעצם הזרוע מימין ושבר בעצם האולנה הימנית באמה הימנית.

...

ב"כ התובעים טען כי פרופ' גנאל השיב בחקירתו כי "יכול להיות" שפנה אליו מישהו שייצג את קרנית , ולכן יש להתייחס בזהירות ובקפדנות למסקנתו הסופית, שעלתה מתשובותיו, ולפיה הוא ראה בתובע "מתחזה". ב"כ התובעים טען כי בחוות הדעת אישור פרופ' גנאל כי התובע סובל מהגבלה בתנועות הכתף אך שלל את הקשר בין ההגבלה לתאונה בנימוק שממצאי סדיקת הכתף "קשורים לממצאים הפתלוגיים הקיימים ביד". לטענתו, מסקנה זו קשורה במסקנת המומחה כי התובע "מתחזה" וכי כאשר פרופ' גנאל נשאל אם הוא ראה בתובע מתחזה הוא השיב "בגלל שתגובתו הכוללת של התובע לפגיעה שלו היא חריגה ואינה מוסברת על ידי הפגיעות שהיו לו". לטענתו, תשובה זו מעידה כי המומחה לא האמין לתובע ולפיכך שגה בהערכת הנכות כתוצאה מהתאונה.

לאחר שבחנתי את עדות הצדדים השלישיים בתיק הפלילי נגד הנתבע ובפני ואת טענות ב"כ הצדדים, לא השכנעתי כי חמאדה התיר את השימוש ברכב ושי לי אפילו ספק אם בנסיבות יד לראות בהשארת המפתחות ברכב משום רשלנות מצידו של חמאדה.

אכן, נמצאו סתירות רבות בעדותם של הנתבע ושל חמאדה לעומת עדותם במשטרה, ואני מקבלת את גרסת קרנית כי ככלל עסק חמאדה בסחר בכלי רכב והיה מתיר נהיגת קונים פוטנציאליים ברכב.

תביעת התובעים מס' 2 ו-3 נדחית.

לפני בקשת התובע (להלן: המבקש) לקבלת היתר להבאת ראיות לסתור קביעה על פי דין, מכוח הוראת סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: הבקשה).

כעולה מפרוט' הדיון, הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין בעירעור, הקשיבה לטענות בא כוח העורר, עיינה בתקליטור מפוי עצמות מתאריך 5.3.17, שהראה קליטה מינימלית עם הטבה באיזור ראש עצם השוקית מימין, קליטות מרובות בשלד הגוף, קליטה קלושה באיזור עצמות הגולגולת משמאל, קליטה באיזור של עצם הפיקה ימנית וקליטה דיפוזית בשתי ברכיים.

...

עוד טען המבקש, כי לאחר כמה ימים הוא גילה, דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, כי בניגוד לסיכום, הועדה דחתה את הערר מבלי שהחומר המבוקש הומצא לעיונה וכך היא סיכמה את דיונה: "בדיקת MRI מ 27.9.15 ללא עדות לקרע במניסקוס או רצועות ללא עדות לפגמים סחוסיים. בדיקת מיפוי עצמות מ 5.3.17 הטבה בקליטה בראש הפיבולה הימנית יתר הממצאים ללא שינוי קליטה מוגברת סימטרית במפרקים SIJ." (ראו: פרק 6 לפרוט' מיום 30.3.2017).

דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בנספחי הבקשה והתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

מהמקובץ לעיל נראה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

רקע לבקשה המבקש הגיש ביום 15.11.2020 תביעה נגד המשיבים לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בעקבות תאונת דרכים שארעה לו ביום 17.8.2018 (להלן: "התאונה"), וזאת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

המבקש נבדק על ידי ועדה רפואית מטעם המל"ל, אשר קבעה ביום 27.8.2019 כי לתובע נותרה נכות צמיתה כדלהלן: 50% בגין שבר בפטישון, שבר עצם השוקית וחבלה בברך לפי סעיף ליקוי הדומה לסעיף 47(7)(ב) - קטיעת שוק ביותר מ-5 ס"מ מתחת לחיבור שרירי מיתר הברך וכן 20% בגין צלקות נרחבות.

...

מאחר ובתיק זה מונה מומחה מטעם בית משפט בתחום האורתופדי, אשר משיק לתחום הנוירולוגי, אני מורה למומחה פרופ' וולפין, להגיש חוו"ד משלימה בתוך 30 יום ביחס לאמור לעיל.

לא מצאתי בתיעוד הרפואי התייחסות האם הבצקת קשורה לנוזלים, לשינויים ברקמת העור או שמה זה קשור לחסימה של כלי דם. לכן אני סבורה כי ראוי גם בעניין זה להעביר בשלב ראשון את המבוקש לעיון מומחה בית משפט, על מנת שזה ייתן דעתו במסגרת חוות דעת משלימה כאמור לעיל, גם בתחום זה וכן שיתייחס לצורך במינוי מומחה נוסף בתחום כירורגית כלי דם, לאור המסמכים שהוצגו.

יחד עם זאת, הפגיעה החמורה ברגלו של המבקש, תוצאות הבדיקות המאוחרות שפורטו לעיל והתלונות לאורך זמן בקשר לנפיחות ובצקות ברגלים, יש בהן להצדיק את החלטתי הנ"ל. כעולה מכל האמור, מומחה בית משפט יגיש חוות משלימה כאמור לעיל בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אשר תתייחס גם לצורך במינויים של מומחים נוספים כמבוקש על ידי המבקש.

ת.א. 4728/97 התובעת בתיק זה, רעיה יצחקוב, ילידת 1957, נפגעה בתאונת הדרכים, שהנה אף תאונת עבודה.

בברך שמאל, השבר בראש עצם השוקית נתאחה היטב.

...

לאחר ששקלתי טענות אלו, באתי לכלל מסקנה כי המצוי בתיק לא הניח תשתית חד-משמעית לחבותה של "קרנית" ומאחר ש"קרנית" הינו גוף צבורי, היה מקום לדיון בשאלת החבות, דיון שנסתיים סופו של דבר בהסדר.

סיכומו של דבר; אני מחייבת את הנתבעת "קרנית" ואת הנתבעת "מגדל" לשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בהתאם לחלקן היחסי, עליו הסכימו: בגין הפסד השתכרות בעבר – סך של 33,360 ₪ בצירוף ריבית מאמצע התקופה ואילך בגין הפסד השתכרות בעתיד – סך של 23,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"כ ועד התשלום בפועל בגין כאב וסבל – סך של 17,030 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"כ ועד התשלום בפועל בגין עזרת צד ג' בעבר – סך של 10,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"כ ועד התשלום בפועל בגין עזרת צד ג' בעתיד – סך של 12,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"כ ועד התשלום בפועל בגין הוצאות מיוחדות – סך של 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"כ ועד התשלום בפועל כמו כן תשאנה הנתבעות בהוצאות המשפט.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ולאור המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה, כי יש לחייבה הנתבעת 1 בתשלום הוצאות הצד השלישי ובשכר טרחת עורך דינו בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר יש בסכום זה לתת משקל לטענות, שהועלו כנגד הצדדים השלישיים מחד גיסא ואל העובדה, כי בסופו של דבר נמחקה ההודעה כנגדם לאחר כמה דיונים, מאידך גיסא.