תאונת דרכים בה נגררה עגלה נגררת

בית המשפט המחוזי קיבל את העירעור הראשון שהגיש המבקש, וקבע כי נפילת המבקש מהנגרר (העגלה) היא בגדר "תאונת דרכים" במובן חוק הפיצויים, וכי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום על-מנת שידון בשאלת הנזק.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 7.1.2015 בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע אשר דחה את תביעת המבקש לפיצוי בשל תאונת דרכים.

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להורות על הגשת תשובה.

אמנם, ניהול ההליך על-פי הסדר המקובל (בירור התשתית העובדתית תחילה ורק לאחר מכן בירור השאלות המשפטיות) היה יכול למנוע את התסבוכת שנוצרה בענייננו, וכפי שציין אף בית משפט השלום בפסק הדין: "בדיעבד, מתברר, שלפעמים הדרך הארוכה היא באמת הדרך הקצרה ולפעמים קיצורי דרך גורמים רק להארכה". עם זאת, ועל אף שהדרך התארכה לה, לא מצאתי שנפל פגם בהחלטות בתי המשפט קמא, ואף אני סבור כי אין לקרוא את החלטת בית המשפט המחוזי בערעור הראשון באופן השולל את האפשרות לדון בשאלה העובדתית אותה הותיר בית משפט השלום לשלב השני, ככל שיידרש.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 24.8.16 בכביש הירידה מהמחלף לכיוון כביש 531 מערבה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מס' רשוי 59-711-73 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב נתבעת 1 מספר רשוי 97-154-76 נהוג בידי נתבע 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

" השיב: "מההיסטריה שאת ובעלך הייתם וגם מהכבוד שלי לאנשים מבוגרים אין לי צורך לבוא ולהרים את הקול ולהרוס להם את היום. אני אדם רגוע ויהיה קשה לה לעצבן אותי." לשאלה: "אני אומרת לך שלא היינו היסטרים כמו שאתה אומר." השיב: "את בעצמך העדת שבעלך היה הסטרי." לשאלה: "אני לא השתמשתי במילה הזו שאתה מנסה לומר, אמרתי שבעלי היה קצת נסער, וזה בהחלט בגלל שקיבלנו מכה מהרכב שלך." השיב: "אין לי שום סיבה להתעצבן, גם אימא שלי עשתה תאונות בחיים ולא הייתי מצפה שאדם שהיא פגעה בו יתעצבן עליה ויצעק עליה. אני הבנתי שאת הבנת שאת טעית. לי לא נגרם נזק בעגלה. לפני חודש הפסקתי לעבוד אצל הנתבעת." לשאלה: "אני אומרת לך שמה שאתה אומר שכביכול אני פניתי שמאלה בנתיב שבו נסעתי ומיועד לנסיעה שמאלה ולא לקחתי שום סיבוב רחב כמו שאתה מנסה לומר". השיב: "את לא ראית את העגלה כשעשית את הפניה שמאלה כי זה נמוך יותר מהעיניים שלך." לשאלה: "ש. אני לא צריכה לראות את העגלה אם אני נוסעת בנתיב שלי כמו שנסעתי, אתה נוסע עם עגלה וצריך לקחת את הפניה בהתאם לנגרר שאתה גורר." השיב: "אני מגיל 17 נוסע עם רכב עם נגרר, את לא תלמדי אותי איך לנסוע עם נגרר." לשאלה: "אני אומרת לך שאם אני פונה שמאלה ונמצאת בנתיב השמאלי וצריכה להמשיך באותו נתיב בכביש 531 אז לא היתה לי שום סיבה לקחת פניה בזוית רחבה כמוש אתה מנסה לומר." השיב: "לא הסתכלת ימינה ולא ראית את העגלה והרשית לעצמך לקחת סיבוב רחב." עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

...

נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי השתלשלות ארוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום תביעתה שהוכח לפניי בסך של 2,788 ₪.

תאונת דרכים? "תאונת דרכים" היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה...". ואילו "רכב מנועי" הוא "רכב הנע בכוח מכאני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש תחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור... ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי..." (סעיף 1 לחוק הפלת"ד; לשלמות התמונה ואף שהצדדים לא דקדקו בכך אעיר כי סעיף 1 לצוו הפיצויים כולל, לענייננו, הגדרה דומה: "רכב המונע בכח מיכאני ... ולרבות רכב הנגרר או נתמך על ידי רכב מנועי").

כל הראיות מלמדות כי העגלות נגררו על ידי הטרקטור ומכאן שהן מהוות חלק מן הרכב המנועי, כאמור בסעיף 1 לחוק שהוחל על "[]רכב נגרר". עגלות הנוסעים מהוות חלק מכלי הרכב המנועי.

...

המסקנה היא שהטרקטור נהג לנסוע בשטח גיאוגרפי מוגדר ולא יצא ממנו.

מסקנה כלי הרכב שפגע בתובע החל דרכו כטרקטור ומאז לא שינה את ייעודו.

סוף דבר לתובע נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

התובע הגיש את התביעה כנגד קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") וזאת בשל העובדה, כי הטרקטור שמעורב בתאונה, כטענת התובע, לא היה מבוטח; עם זאת, התובע לא מצא לנכון לצרף את הנהג או מתיר השמוש בטרקטור, כנתבעים נוספים.

התאונה ונסיבותיה; התובע ציין בכתב התביעה את גירסתו ביחס להתרחשות התאונה: "נהג הטרקטור החל בניסיון להרים את העגלה הנגררת ע"י הטרקטור העומד בשיפוע ובקרבתו בני מישפחה, בעת שנהג הטרקטור רצה לעזוב את המקום ו/או באופן פיתאומי החל הטרקטור להדרדר לכיוון מטה(כאשר הנהג נמצא בעמדת הנהג) והאקט, מהיר שיזם כדי להזהיר את הילדים שהוא ממש בעמדה מרוכזת, גוף הטרקטור פגע בו וכתוצאה מהפגיעה נפל היישר לכיוון הכביש הראשי וכתוצאה מכך הוא נפגע קשות ונזקק לטפול רפואי". בתצהירו של התובע, ת/1,נימסרה גרסה שונה ביחס למעורבות הטרקטור הפעם לא גוף הטרקטור פגע בו, אלא העגלה הרתומה לטרקטור.

...

הודעת צד ג' גם היא נדחית, עקב דחיית התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסכום כולל 7,500 ₪ וזאת לאחר שהתחשבתי בסכום ההוצאות ששילם התובע בהחלטת הביניים בסך 7,500 ₪.

ביחס להודעת צד ג' - הנני דוחה, ללא צו להוצאות.

לפני תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 8,871 ש"ח, אשר עילתה ניזקי רכוש שנגרמו, לפי הנטען, לרכב מבוטח התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 1.7.2019 ("התאונה").

התאונה התרחשה בחניון הסמוך לחנות "רמי לוי" במישור אדומים, והיו מעורבים בה רכב מבוטח התובעת, מ.ר. 37-587-37, נהוג בידי מר ניצן לוי ("רכב התובעת" ו"נהג התובעת"); ורכב הנתבעים, מ.ר. 28-879-74, שאליו היה מחובר נגרר, מ.ר. 91-528-76 (להלן: "הנגרר"), נהוג בידי הנתבע 2, מר סמיר אבו הייכל ("רכב הנתבע"; "הנגרר" ו"הנתבע", בהתאמה).

עת החל נהג התובעת ביציאה מהרכב ולאחר שווידא כי ניתן לעשות כן, החלו רכבי הנתבעים בנסיעה, ללא הבחנה ברכב התובעת, ופגעו בו. בטופס ההודעה מטעם נהג התובעת נכתב: "בחניה מסודרת פתחתי את הדלת הקדמית. עגלה שחנתה שנגררה ע"י ג'יפ החלה בתנועה קדימה, פגעה בדלת (כי החלק האחורי שלה קצת יותר רחב) ומשכה את הדלת קדימה. הנהג שם לב ועצר לאחר כ-1.5 מ' נסיעה". בכתב ההגנה מטעם הנתבע נטען, כי הנתבע חנה כדין את רכבו, שאליו הייתה מחוברת עגלת נגרר, במיגרש החניה, כשבאותה עת רכב התובעת לא חנה במקום.

...

כשלעצמי, סבורני כי האחריות במקרה דנן מוטלת על הנוהג ברכב, מהטעמים שפורטו לעיל, ולכן אין מקום לפטור את הנתבעת 3 מחבותה על פי הפוליסה (וממילא אין פוליסה נוספת, כך שלא חל ההסדר האמור בדבר "כפל ביטוח").

בשים לב לאמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 3,548.40 ש"ח (40% מהנזק שנתבע בכתב התביעה); כן ישלמו הנתבעים לתובעת את החלק היחסי של האגרה, בסך של 152 ש"ח; ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח. התובעת תישא בשכר העד מטעמה.