התובע הועסק אצל הנתבעת במספר תפקידים, בהם נהג משאית פינוי אשפה, ומנהל עבודה, בשטח שיפוטה של עריית בת ים.
התובע הועסק במשרה מלאה, בהקף של 6 ימי עבודה בשבוע.
איזה תוצאות?
זה מורכב מכמה, בענף ההובלה נהוג לתת פרמיה לנהגים על שמירה על המשאית, נהיגה ללא קנסות, ללא תאונות.
מדברים אלו עולה כי אין מדובר בתשלום "פרמיה" או "בונוס" בגין ביצוע פעולות מסוימות, כי אם בתשלום בגין עבודה נוספת, כך שכל עוד התובע ביצע את העבודה, הוא היה זכאי לתוספת זו. אין מחלוקת, גם לשיטת הנתבעת, כי כל עוד התובע ניהל הוא קיבל שכר בגין תוספת זו. אין מדובר, אם כן בתשלום שהוא בבחינת תמריץ ו/או בונוס, כי אם שכר עבודה, בגין תפקיד מסוים, עת התובע קיבל תוספת זו, כל עוד ביצע את התפקיד.
...
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה הקטן, על הנתבעת לשלם לתובעת:
הפרשות בגין "תוספת ניהול" בסך 5,095 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי עובד מעבד בין הצדדים ועד למועד התשלום בפועל.
כן תשלם הנתבעת, בנסיבות העניין, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 5,000 ₪.
משהתקבלה התביעה רק בחלקה הקטן, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.
