מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונה תעסוקתית בהרכבת מנופים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 19920-06-19 פלוני נ' כנעאן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עדי חן-ברק תובעים 1. פלוני 2. פלוני נתבעים 1. מג'ד כנעאן 2. חבישי עלי מנופים בע"מ 3. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ 4. חיים קדמאני 5. ט.מ.ל. ניהול סחר והשקעות בע"מ 6. נדים כמאל ובניו בע"מ 7. הכשרה חברה לביטוח בע"מ פסק דין
חברו העיד, למשל, כי התובע בא לבקרו בדירתו המצויה בקומה רביעית (ללא מעלית) וכי מטרת הביקור לא הייתה חברית אלא למטרת יעוץ וסיוע – "לפני שנה התייעצתי איתו בטלפון, יש לי כננת והוא מבין בכננות ורציתי להרכיב לה משהו של השלט, והתייעצתי איתו איך מרכיבים אז הוא בא אלי לסלון לעזור לי" – עמ' 72 שר' 6).
באשר לבסיס השכר: עיון בעברו התעסוקתי של התובע עד מועד התאונה מלמד כי מדובר באדם חרוץ שעבד לאורך כל השנים, ללא הפסקה, כאשר בתקופות מסוימות אף עבד בשתי עבודות במקביל: כך למשל בתקופה לפני עבודתו אצל המעסיק האחרון, עבד גם כמאבטח בקבוץ יגור, וגם בעבודות ביניין אצל מעסיק בשם חוא עלא אם כי שכרו בעבודות לפני התאונה נפל מהשכר שהיה אמור לקבל אצל המעביד האחרון אצלו עבד במועד התאונה.
...
בשיקלול כל האמור לעיל אני סבורה שיש מקום להעמיד את נכותו התיפקודית של התובע על 80%, וכי נכות זו גם משקפת את הגריעה בכושר ההשתכרות שלו.
לסיכום כל האמור לעיל יבוסס החישוב לעבר ולעתיד על בסיס שכר של 9,006 ₪.
באשר להוצאות הטיפול בקנאביס – לא נתבקש מינוי מומחה לצורך הכרעה בשאלת הנחיצות של הטיפול, ובשאלה הנוגעת לטווח הזמן הצפוי לשימוש בטיפול זה. בנוסף אומר כי לא הוברר מדוע התובע אינו זכאי לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש לו בנושא זה במימון המל"ל. בהתחשב בזכאות התובע לקבלת טיפול רפואי והוצאות נסיעה לטיפול רפואי במימון המל"ל, מחד גיסא, ומאידך גיסא, בהתחשב בהוצאות מסוימות לרבות תשלום דמי השתתפות לצורך קבלת טיפול רפואי, והוצאות נוספות שהתובע עלול להידרש להן מעבר להחזרי המל"ל לרבות הוצאות נסיעה יתרות בעבר ובעתיד, מעבר לנסיעה לטיפול רפואי, ובשים לב לקבלות שהוצגו בגין הוצאות שכבר הוצאו, וכן בהתחשב באופן חלקי בטענה הנוגעת לשימוש בקנאביס רפואי, ראיתי נכון לפסוק פיצוי גלובלי לעבר ולעתיד בגין הוצאות (רפואיות, נסיעה, קנאביס, ניידות מוגברת) בסך של 150,000 ש"ח. חישוב הפיצויים: בשים לב לכל האמור לעיל להלן חישוב הפיצוי: כאב וסבל – בהתאם לנכות רפואית של 88% בצירוף 185 ימי אשפוז, בניכוי גיל, ובצירוף ריבית סך מעוגל של 195,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כך גם לגבי טענת המשיבה, המבוססת אף היא על חוברת היצרן ועל קובץ "מסמכים והוראות בגיהות תעסוקתית ובהנדסת אנוש – הוראות בטיחות כלליות להפעלה ועבודה עם מכונות הרמה ניידות (למעט עגורן צריח ועגורן סוג ג)", כי נידרש היה להרים את המטען בצורה אנכית ומעל מרכז הכובד, כך שבמקרה דנן לא מדובר בהרמה או הנפה של מטען ולא נעשה שימוש ייעודי במנוף.
בע"א 3999/97‏ כהן נ' צור שמיר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נג(4) 651, 655 (1999) נאמר, בבחינת למעלה מן הצורך, כי אם הורמה פלטת בטון על ידי מנוף שהורכב על משאית; והפלטה נשמטה כתוצאה מנענוע הפלטה, "שמיטת הפלטה מן הרצועות היא תוצאה של פעולה ידנית. נענוע הפלטה על-ידי המערער והנהג הן פעולות שאין בהן ניצול כוחו המכני של הרכב. בכך ניתק הקשר הסיבתי העובדתי בין פעולת המנוף להתרחשות התאונה (הדגשה הוספה – י"ע)". כמו כן, במקרים שנידונו בע"א 1780/00 רמי תעשיות קרמיקה (1991) בע"מ נ' אבו זלאם, פ"ד נה(5) 485 (2001), רע"א 9147/05‏ כלל חב' לביטוח בע"מ נ' צעיר (21.8.2007); וע"א (מחוזי חי') 65581-10-13‏ מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שבל (12.8.2014), נקבע כי התאונה לא ארעה עקב שימוש בכוח המכני של מלגזה אלא עקב פעולות של התובעים שם שארעו לאחר שהמלגזה הגיעה "ליעדה", כשבכך התמצתה תרומתה של המלגזה לארוע (עוד ראו והשוו למקרה הנידון בעיניין הכשרה חברה לביטוח, פסקות 8-7 והאסמכתאות הנזכרות שם).
...
המסקנה הנובעת מכל האמור היא כי בנסיבות המקרה דנן, מתקיימת החזקה המרבה בדבר ניצול הכוח המיכני של הרכב, ואיני נדרש לטענתם החלופית של המערערים לפיה השימוש שנעשה במנוף היה שימוש תחבורתי.
סוף דבר, שהערעור מתקבל.
עם זאת, בסופו של דבר, ולא בלי התלבטות, אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט י' עמית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן, רופאה תעסוקתית מטעם המל"ל קבעה כי התובע היה שרוי במצב של אי כושר מלא עד לתאריך 31.12.2015.
הנתבעות טוענת כי על פי הנחיות הבטיחות, כאשר יש צורך בהרמת משקל מעל ל- 17 ק"ג, על העובד להעזר באדם נוסף, כך ששני העובדים יחד יכולים לשאת לא יותר מ- 34 ק"ג. עוד על פי ההנחיות, כאשר מדובר על הרמת משקל מעל 34 ק"ג, יש להעזר אך ורק במנופים המפוזרים במחלקה ואשר התובע מוכשר ומוסמך לעשות בהם שימוש.
גם אם אניח כי חלקי המכונות מועברים ממקום למקום באמצעות מלגזה ידנית (התובע העיד כי המכלים עם החלקים מועברים ממקום למקום בנשיאה ידנית), הרי שאין להיתעלם מכך כי ההרמה באמצעות המלגזה הידנית דורשת מאמץ רב. כמו כן, אין בקיומה של מלגזה ידנית כדי לחסוך את הצורך בהעמסת חלקי המכונות למלגזה וממנה בחזרה להרכבה על המכונה, כולל ההרכבה.
לפיכך, הפצוי בגין כאב וסבל יעמוד על סך של 80,000 ₪, וזאת לאחר ששקלתי את סוג הפגיעה, את גילו של התובע, את הפרוצידורה הרפואית שנידרש לעבור בעקבות התאונה, ובכלל זאת ניתוח ואת הצורך בשיקום.
...
אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי לא מוטלת על כתפיה אחריות מאחר והמשקל המקסימלי המותר בנשיאה לבגיר הינו 50 ק"ג למשך שעתיים ומאחר ואת חלק המכונה נשאו שניים, הרי שמדובר בנשיאה של 45 ק"ג וזאת למשך מספר שניות.
לסיכום, הנתבעות תישאנה בנזקיו של התובע כדלקמן: פגיעה בשכר עבר 607,798.12 ₪ פגיעה בכושר השתכרות 376,420 ₪ פגיעה בחסכון פנסיוני 47,053 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד 8,000 ₪ עזרה לעבר ולעתיד 146,525.84 ₪ כאב וסבל 80,000 ₪ סה"כ 1,265,796.96 ₪ מסכום זה יש לנכות את שווי קצבאות המל"ל אשר מוערכות בסך של כ- 1,160,000 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 17% בתוספת מע"מ וכן החזר הוצאות משפט.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

האם יש להכיר בארוע שאירע לתובע ביום 12.12.19 כתאונת עבודה כמשמעותה בסעיפים 79 ו-84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), והאם מיתקיים קשר סיבתי בין הארוע לבין הבקע המפשעתי בו לקה התובע? רקע כללי ודיוני: התובע הגיש תביעה להכרה בארוע מיום 12.12.2019 כתאונת עבודה, לאחר שהנתבע דחה את תביעתו בהחלטה מיום 5.3.2020.
אם הוא היה נוגע הוא היה נוגע באיזור החזה וכשכל זה קרה אמיר היה על הטנדר עדיין נכון? כן כן אז הוא ראה את הדברים? כן זה שניות" גרסה אחרת: התובע תפס את הגלגל ובלם את נפילת הגלגל עם גופו (ר' עמ' 19 שו' 19-26 לפרוטוקול הדיון מיום 17.7.23) (הדגשים אינם במקור י.א): "אני רוצה לתאר את התנועות שלי: פירקתי את הגלגל של המשאית עם הצנור שנועד לשמש כמנוף על מנת לצמצם בכוח האישי שלי (מומנט) והוא נועד כדי לפתוח את ברגיי הגלגל. אחרי שפירקתי את הברגים הנחתי את הגלגל בצד. הגיע הטנדר והוריד את הגלגל האחר שאותו היה צריך להרכיב (גלגל ספייר) . הטנדר הוא 4X4 גבוה ואמיר (עד בתיק) עלה לרכב כדי להוריד את הגלגל. איך שהוא טיפה דחף אותו אני בלמתי אותו בגופי כשאני למטה, תוך כדי גם התכופפתי על מנת להרים את הגלגל לכיוון הרכב, אז לא יכולתי בגלל משקל הגלגל ושחררתי את הגלגל. למעשה, תפסתי את הגלגל ובלמתי את הנפילה והורדתי את הגלגל לבד. זה מה שקרה בארוע. בשלב מסוים שלא יכולתי להחזיק את הגלגל שהיה כבד מאוד עזבתי את הגלגל." גרסה רביעית: התובע ואמיר המשיכו אחרי הארוע להרכיב את הגלגל, התובע סיפר על הארוע למנהל שלו פאדי (ר' דברי התובע לחוקר מטעם הנתבע, מצורף בנספח נ/5 למוצגי הנתבע) (הדגשים אינם במקור י.א) "... ואז כל הכובד של הגלגל תפסתי לבד והרגשתי באותו רגע כמו סכין בבטן למטה בצד ימין ועזבתי את הגלגל וזרקתי על הריצפה וזה קרה איתי בין השעה 08:00 ל 8:30 בערך בבוקר ובאותו רגע המשכנו את העבודה והרכבנו את הגלגל וחיזקנו את הברגים בערך 12-15 ברגים וסגרנו רק 2-3 ברגים ואז הרגשתי עוד פעם כאבים גם באיזור הכתף והגב שלי ואז זרקתי את הצלב/ מפתח שמחזקים באמצעותו הברגים ובאותו רגע סיפרתי למנהל שלי פאדי דרדאח ואמרתי לו שאני עוזב ונוסע הביתה." עוד גרסה: התובע לא המשיך לעבוד אחר הארוע, לא סיפר לאף אחד על הארוע (ר' עמ' 8 שו' 23-34 – עמ' 9 שו' 1-24 לפרוטוקול הדיון מיום 6.3.22) (הדגשים אינם במקור י.א): ואחרי שהורדתם את הגלגל אמיר הלך או נשאר איתך? אני זוכר שהתקשר לאמיר דוד שלו והוא הלך.
· בביקור מיום 14.2.12 לשם בדיקת כושר עבודה תחת הכותרת "היסטוריה תעסוקתית" צוין (עמ' 54 לתעוד הרפואי): "עובד כפועל ייצור במגבות ערד במחלקת מכבסה במשך 9 חודשים
...
אחרי זה לא עבדתי יותר אבל אתה החלפת את הגלגל בסופו של דבר כי אמיר הלך? לא אני לא החלפתי.
סבורני כי מצופה היה כי יפנה לטיפול רפואי מוקדם יותר, קל וחומר לנוכח ההיסטוריה הרפואית של התובע ותלונותיו עוד משנת 2010 על כאבים באזור המפשעה לאחר הרמת משקלים כבדים, וכי בעניין זה מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע לפיו הבקע של התובע התפתח כתוצאה ממצב תחלואי טבעי.
סוף דבר: על יסוד כל המפורט לעיל – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מינוי מומחה רפואי ד"ר עידו ציון, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית: כללי, אורתופדיה, תעסוקתי, כירורגיה, פנימי; תיקו הרפואי של התובע בבית חולים אלישע; תיקו הרפואי של התובע בבית חולים כרמל; מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה (עמ' 26 עד 41), וכן פרוטוקול ועדה רפואית מיום 19.6.22 (נספח ב, עמ' 9 עד 16).
במחלקת הרכבה עבודתו של התובע הייתה כדלקמן: תפקידו של התובע היה להכניס פגזים אשר עמדו על שולחן עבודה מימינו (שולחן בגובה עצמות אגן) למכבש (שהיה בגובה מותן).
3- 4 פעמים בשבוע היה התובע צריך להכניס לתוך התנור הגדול חלק גדול שמשקלו יכול לשקול 100 ק"ג ומעלה – החלק הגדול היה מונח (באמצעות מנוף) על עגלה בגובה התנור.
התאונה מיום 22.12.21 הוכרה ע"י הנתבע כתאונת עבודה, והפגימה שהוכרה בשל התאונה מיום 22.12.21 הנה: "כאבים בכתף שמאל". לתקופה 26.12.21 עד 15.2.22 שולמו לתובע דמי פגיעה בכפוף לחוק (באמצעות החברה).
...
בהתאם להסכמת הצדדים למינוי מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדיה, אני קובעת כדלקמן: התביעה מופנית כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 20.9.22, אשר דחה את התביעה להכיר בפגיעה בכתפו השמאלית של התובע כפגיעה בעבודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו