כמו כן, רופאה תעסוקתית מטעם המל"ל קבעה כי התובע היה שרוי במצב של אי כושר מלא עד לתאריך 31.12.2015.
הנתבעות טוענת כי על פי הנחיות הבטיחות, כאשר יש צורך בהרמת משקל מעל ל- 17 ק"ג, על העובד להעזר באדם נוסף, כך ששני העובדים יחד יכולים לשאת לא יותר מ- 34 ק"ג. עוד על פי ההנחיות, כאשר מדובר על הרמת משקל מעל 34 ק"ג, יש להעזר אך ורק במנופים המפוזרים במחלקה ואשר התובע מוכשר ומוסמך לעשות בהם שימוש.
גם אם אניח כי חלקי המכונות מועברים ממקום למקום באמצעות מלגזה ידנית (התובע העיד כי המכלים עם החלקים מועברים ממקום למקום בנשיאה ידנית), הרי שאין להיתעלם מכך כי ההרמה באמצעות המלגזה הידנית דורשת מאמץ רב. כמו כן, אין בקיומה של מלגזה ידנית כדי לחסוך את הצורך בהעמסת חלקי המכונות למלגזה וממנה בחזרה להרכבה על המכונה, כולל ההרכבה.
לפיכך, הפצוי בגין כאב וסבל יעמוד על סך של 80,000 ₪, וזאת לאחר ששקלתי את סוג הפגיעה, את גילו של התובע, את הפרוצידורה הרפואית שנידרש לעבור בעקבות התאונה, ובכלל זאת ניתוח ואת הצורך בשיקום.
...
אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי לא מוטלת על כתפיה אחריות מאחר והמשקל המקסימלי המותר בנשיאה לבגיר הינו 50 ק"ג למשך שעתיים ומאחר ואת חלק המכונה נשאו שניים, הרי שמדובר בנשיאה של 45 ק"ג וזאת למשך מספר שניות.
לסיכום, הנתבעות תישאנה בנזקיו של התובע כדלקמן:
פגיעה בשכר עבר 607,798.12 ₪
פגיעה בכושר השתכרות 376,420 ₪
פגיעה בחסכון פנסיוני 47,053 ₪
הוצאות לעבר ולעתיד 8,000 ₪
עזרה לעבר ולעתיד 146,525.84 ₪
כאב וסבל 80,000 ₪
סה"כ 1,265,796.96 ₪
מסכום זה יש לנכות את שווי קצבאות המל"ל אשר מוערכות בסך של כ- 1,160,000 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 17% בתוספת מע"מ וכן החזר הוצאות משפט.
