כשמתגודדים נערים בוגרים בחבורה, ומתחילה ביניהם התקוטטות שהולכת ומסלימה – שאחריתה מי ישורנו, קמה חובת זהירות על צוות בית הספר מלכתחילה ומבעוד מועד להערך כדי למנוע את אותה התקוטטות מלקרות או מלהמשיך ולהתפתח – בנסיבות בהן הדחיפות ההדדיות תוצאתן עלולה להיות פגיעה במקומות רגישים בגוף צעיר ורך בשנים, או בנפילה בעייתית או בדרך אלימה יותר, עד כדי שליפת סכין, במיוחד ע"י נער שאינו לומד בבית הספר, גם אם ניכנס אל בית הספר ברשות.
יש להגביר את ההשגחה ואת הפיקוח בשעות אלה ולהגיב באופן מיידי על ארועי אלימות כדלקמן: יש למנות מורים-תורנים ולמקמם בשטח בית הספר ולקבוע שטחי אחריות לשם הסדרת פעילות התלמידים בהפסקה והפיקוח עליה כדי למנוע היתנהגות מסוכנת ומשחקים מסוכנים העלולים לגרום לתאונות.
כלום יעלה על הדעת, שרכז מחלקת החינוך במועצה (כיום מנהל המחלקה) העד עבדללה הייב, יודע על "ארוע אלימות" "ברמה נורמלית", ועל ויכוחים בין תלמידים וקטטות ברמה סבירה – כלשונו בעמ' 99, אך מותיר ללא פקוח שלו את הניהול של מנהלת בית הספר לרבות ניהול החצר על כל הנערים המתגודדים בה – ללא מורה תורן מפקח ומשגיח.
...
בנסיבות אלה אני קובעת כי התיאור העובדתי בכתב האישום לא נסתר, ועל כן מתקבל לאמיתות תוכנו ביחס לכל הנתבעים, במיוחד שהכרעת הדין וגזר הדין הוגשו בהסכמה, ובכלל זה תיק המשטרה כולו, כשאף הנתבעים נשענים עליהם בסיכומיהם.
על כן אני קובעת את שכרו בשנים האבודות, באין ראיות לסתור, לפי השכר הממוצע במשק, בסך 10,273 ₪.
על כן העתירה לפיצוי שבאה אך בסיכומים, נדחית.
באלה הנסיבות, כשאין הוכחה לפיצוי ששולם, דין העתירה להידחות.
