מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונה קטטה אלימה בבית הספר חובת השגחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהפסקת הצהריים "התלמידים היו או במסדרון או בחדר המנוחה, כאשר באותו זמן הצוות היה בחדר המורים שהיה בקומה של בית הספר, או במשרד של ראש הישיבה שהיה בקומה של הישיבה. למיטב זכרוני לא היה בשעות ההפסקה מורה עם התלמידים". עוד ציין כי "הישיבה לא הייתה כ"כ טובה" וכי "אני זוכר שהיו ארועים של קטטות בין תלמידים". הוא ציין כי "באירוע שבו אני הייתי מעורב, מי שהפריד היו למעשה חברים ולא איש צוות" וכי לא הייתה "מדיניות של יד קשה כלפי אלימות בבית הספר". לגבי פרטי האירוע ציין כי הוא אינו זוכר אותם באופן מדויק, מעבר לכך שהוא אירע בחדר המנוחה, בו היו מלבד התובע רפאל וגבריאל וכי התפתח ויכוח בין התובע ובין רפאל בנושא החטיף: "זכור לי כי היו ביניהם חילופי דברים שאחר כך עברו לדחיפות, כאשר לאחר מכן מ' היתמוטט. למיטב זכרוני, כל האירוע כולו ארך כ 5-6 דקות". בחקירתו חזר וציין כי הוא אינו זוכר כיום בדיוק את פרטי האירוע אך זוכר שהיו דחיפות (עמ' 40).
ובאשר לחובת הצפיות החלה בכל הנוגע למריבות וקטטות בין תלמידים קבע בית המשפט העליון כך: "מריבות וקטטות בין ילדים, גם בגילאי כיתות ח', אינן תופעה בלתי מוכרת. על כל הורה ומורה חלה חובת צפיות לגבי התרחשויות כאלה ומוטלת עליו חובה לנקוט אמצעי פקוח סבירים למניעת סכוני בטיחות מסוימים הקשורים בכך. יותר מורכבת היא השאלה: אימתי ייראה המורה כמי שהפר את חובת הזהירות המוטלת עליו? מטבע הדברים, אפשרויות ההשגחה של מורים ומחנכים - כאפשרויות ההשגחה של הורים באשר הם - אינן בלתי מוגבלות. מידת ההשגחה המצופה מהם הנה, בהכרח, תוצאה של "איזון בין האנטרס של השגחה על ילדים ומניעת תאונות מצד אחד, והיכולת להקצות כוח אדם להשגחה על התלמידים מצד שני" השופט עציוני בע"א 635/70 מנדלסון נ' קפלן, פ"ד כה(2) 113, בעמ' 117..
...
לאור כלל האמור, אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל להוכיח זכאותו לתגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה שערכה כלל ודין התביעה, גם כנגד כלל, להידחות.
נוכח מסקנה זו, מתייתר הדיון ביתר טענות כלל לרבות טענת הסף של כלל, כי לישיבה לא היה עדיין רישיון ממשרד החינוך בעת הארוע ולכן התובע לא היה מבוטח בפוליסה.
לאור כלל האמור, תביעת התובעים נגד כל הנתבעים נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כשמתגודדים נערים בוגרים בחבורה, ומתחילה ביניהם התקוטטות שהולכת ומסלימה – שאחריתה מי ישורנו, קמה חובת זהירות על צוות בית הספר מלכתחילה ומבעוד מועד להערך כדי למנוע את אותה התקוטטות מלקרות או מלהמשיך ולהתפתח – בנסיבות בהן הדחיפות ההדדיות תוצאתן עלולה להיות פגיעה במקומות רגישים בגוף צעיר ורך בשנים, או בנפילה בעייתית או בדרך אלימה יותר, עד כדי שליפת סכין, במיוחד ע"י נער שאינו לומד בבית הספר, גם אם ניכנס אל בית הספר ברשות.
יש להגביר את ההשגחה ואת הפיקוח בשעות אלה ולהגיב באופן מיידי על ארועי אלימות כדלקמן: יש למנות מורים-תורנים ולמקמם בשטח בית הספר ולקבוע שטחי אחריות לשם הסדרת פעילות התלמידים בהפסקה והפיקוח עליה כדי למנוע היתנהגות מסוכנת ומשחקים מסוכנים העלולים לגרום לתאונות.
כלום יעלה על הדעת, שרכז מחלקת החינוך במועצה (כיום מנהל המחלקה) העד עבדללה הייב, יודע על "ארוע אלימות" "ברמה נורמלית", ועל ויכוחים בין תלמידים וקטטות ברמה סבירה – כלשונו בעמ' 99, אך מותיר ללא פקוח שלו את הניהול של מנהלת בית הספר לרבות ניהול החצר על כל הנערים המתגודדים בה – ללא מורה תורן מפקח ומשגיח.
...
בנסיבות אלה אני קובעת כי התיאור העובדתי בכתב האישום לא נסתר, ועל כן מתקבל לאמיתות תוכנו ביחס לכל הנתבעים, במיוחד שהכרעת הדין וגזר הדין הוגשו בהסכמה, ובכלל זה תיק המשטרה כולו, כשאף הנתבעים נשענים עליהם בסיכומיהם.
על כן אני קובעת את שכרו בשנים האבודות, באין ראיות לסתור, לפי השכר הממוצע במשק, בסך 10,273 ₪.
על כן העתירה לפיצוי שבאה אך בסיכומים, נדחית.
באלה הנסיבות, כשאין הוכחה לפיצוי ששולם, דין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"יותר מורכבת היא השאלה: אימתי ייראה המורה כמי שהפר את חובת הזהירות המוטלת עליו? מטבע הדברים, אפשרויות ההשגחה של מורים ומחנכים – כאפשרויות ההשגחה של הורים באשר הם - אינן בלתי מוגבלות. מידת ההשגחה המצופה מהם הנה, בהכרח, תוצאה של 'איזון בין האנטרס של השגחה על ילדים ומניעת תאונות מצד אחד, והיכולת להקצות כוח אדם להשגחה על התלמידים מצד שני'" (עניין ארגמן).
כך מקום בו המעשה האלים הוא "חוליה בשרשרת מעשי אלימות נוספים" (עניין ****י); כך מקום בו המזיק הוא תלמיד הידוע במעשיו האלימים או המסוכנים אך הרשויות לא הפסיקו אותם; כך כאשר היתרחשו מעשי אלימות קודמים ושירתה אוירת אלימות בבית-הספר אך לא ננקטו פעולות לשינוי האוירה וכך כשצוות המורים ידע או היה עליו לדעת על סיכסוך בין תלמידים שעלול לגרום לקטטה אך התלמידים לא נקראו לסדר והקטטה לא נימנעה (ת.א. 5811/07 בייצר נ' מ"י [3/10/2009]).
בתא (נת') 1279/98 טגניה גדי נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (10/10/2001), דובר במקרה דקירה כימעט קטלני של תלמיד בבית הספר, בית המשפט דחה את התביעה לאחר שמצא כי הרשויות לא הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית, שעה שהתובע לא התלונן אודות ארוע תקיפה ראשון שהיה בין השניים, שעה שהרשויות התמידו לטפל במעשי אלימות, לחנך ולמנוע אותם ושעה שארוע התקיפה היה מפתיע ובלתי ניתן לצפייה.
התובע ניסה לצייר את בית הספר כמקום מופקר ולא מפוקח, בו המורים והמנהל יושבים בחדר שהוא קרא לו ג'ונגל ומעשנים ואולם מעדות המנהל עלה, כי בית הספר היה מפוקח, כי נקטו אמצעי משמעת נגד התלמידים כי הייתה השגחת מורים בחצר בעת ההפסקות וכי הארוע בו היה מעורב התובע היה ארוע האלימות היחיד בבית הספר שהגיע לרמת חומרה מעין זו ! "המקרה הנוכחי הוא מקרה יחידי שתלמיד דקר, זה מקרה יחידי לפי זכרוני" (פרוטוקול מיום 25/5/17 עמ' 25 שורה 3).
...
תוצאה זו אמנם מעוררת חוסר נוחות מסויים, שהרי בית הספר אמון על בטחון התלמידים השוהים בו, יחד עם זאת, המסקנה המתבקשת מהעובדות שהוכחו הינה שמדובר באירוע שלא ניתן היה לצפייה מבחינת הרשויות ושהיה יכול להתרחש בכל מקום, מה גם שאחריותו והתנהגותו של התובע עצמו שבחר להבליג על אירוע התקיפה הראשון ולא ערב את הרשויות היא שגרמה לכך שלא ננקטה פעולת מניעה.
התביעה כנגד נתבעות מס' 2-4 נדחית ללא צו להוצאות וזאת בשים לב לפגיעתו של התובע בעת היותו קטין ובמידה רבה לפנים משורת הדין, שכן ברי שנגרמו לנתבעות הוצאות בגין ניהול ההליך.
ההודעה לצד השלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

(ג) ראוי שהמורה יהיה בקירבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן להזעיקו על אתר; אך כמובן, מאידך גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע או תגובה ספונטנית, שאינה צפויה מראש.
"בזמן ההפסקות מנהל בית הספר צריך למנות תורן חצר, היות וילדים נמצאים כעת לא בתוך כיתה אלא מחוץ לכיתה. התורן צריך ללמוד את מה מותר, להשגיח מה קורה בחצר, לדאוג שלא תהיה אלימות, שלא יעשה מעשי קונדס, יקפצו מעל גדרות, שלא יצאו משטח בית הספר. כל נושא הבטיחות הוא על מנהל בית הספר" (פ' ע' 7 ש' 27-24).
מר הלמן טען כי "יש חובת דיווח", ומנהל בית הספר צריך למלא דו"ח תאונה (פ' ע' 9 ש' 3-1), ואולם חובה זו לא נאכפה ע"י משרד החינוך: משרד החינוך לא דרש מבית הספר להגיש דיווח תקופתי קבוע (למשל ריבעוני), חתום בידי המנהל, ואשר בו הוא נידרש לפרט, במקום מיוחד המיועד לסוגיה זו, אם היתרחשו או לא היתרחשו אירועי אלימות/ארועים חריגים.
...
התביעה בראש זה – נדחית.
התביעה בראש זה – נדחית.
אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה וכמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כזכור, התאונה שבבסיס תובענה זו התרחשה בין כתלי בית הספר, בזמן ההפסקה - הפסקה המיועדת לאכילת ארוחת צהריים ולמשחק (עמוד 28 שורות 17-18 לפרוטוקול) - כשהתלמידים היו בתוך הכיתה, ללא השגחת מורה, והיא נגרמה בעקבות קטטה ומריבה בין תלמידים אשר הסלימה לאלימות פיזית.
יש לאזן איפוא בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו, בין האינטרסים התומכים בקיומה של אותה חובת פקוח המוטלת על מוסד חינוכי, המופקד על שלומם של התלמידים בשעות בהן מצויים הם תחת אחריותו, לבין ההתכנות המעשית לפקח באופן הרמטי על כל התלמידים בכל שעות פעילות בית הספר, אשר במסגרתן עשויים להתרחש גם ארועים בלתי צפויים, כמו גם האנטרסים התומכים במתן מידה מסוימת של עצמאות לתלמידים, בפרט בשעת ההפסקה.
...
יש לקבוע אפוא כי פגיעתו של התובע משליכה על תפקודו.
התובע עתר לתשלום סך של 1,000 ש"ח בגין הוצאותיו, ובנסיבות האמורות אני סבורה כי מדובר בסכום סביר, ונפסק אפוא פיצוי בסכום זה. עם זאת ובשים לב לקביעת המומחה כי סביר להניח שהתובע לא יידרש לטיפולים נוספים, איני מוצאת להוסיף ולפסוק פיצוי בגין הוצאות לעתיד.
סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל מצאתי כי דין התביעה להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו