מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונה עם רכב של אזרח זר ללא רישיון נהיגה ישראלי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תוך כדי נהיגתו ובחוסר זהירות, תוך שהיה בגילופין, פגע רכבו בחלקו האחורי של רכב בבעלות התובעת (מ. ר. 87-132-71; להלן, לפי העניין: "רכב התובעת"; "התאונה").
כנגד הנהג הוגש כתב אישום והוא הורשע על בסיס הודאתו בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום (נהיגה בהשפעת אלכוהול; נהיגה בקלות ראש תוך גרימת התאונה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף; נהיגה ללא ביטוח תקף) על ידי בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב יפו (כבוד השופט אהרן האוזרמן; ת"ד (תעבורה, ת"א) 4649-02-13 מדינת ישראל נ' יואן (לא פורסם; 11.04.2013)).
כך, הוסבר למר סעדיה כי נידרש רישיון נהיגה בתוקף, משום שבפוליסה הופיעו פרטיו של המבוטח, שהוא אזרח זר וללא תעודת זהות ישראלית (ועם מספר דרכון בלבד).
עצם נהיגתו של נהג זר ברכב, אשר סוכנות הביטוח כלל לא הייתה מודעת לו או לקיומו (הגם שפוטנציאלית, כמובן, ניתן להניח שכך יתרחש, ולו לעתים, ברכב המבוטח) – מנתקת כל קשר סיבתי בין היעדרו של רישיון נהיגה ישראלי של המבוטח לבין הנזק שנטען שניגרם.
...
על רקע האמור נולדה התביעה שלפני.
סיכום ומסקנות בהינתן כל האמור, ומשום כל טעם בנפרד, ובוודאי שבמקובץ אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בבר"ע (מחוזי-חי') 1003/06 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נדונה פרשנות תקנה 567 לתקנות התעבורה, ובית המשפט קבע כי התקנה קובעת את הכלל כי מי שאינו תושב ישראל רשאי לנהוג בישראל בהחזיקו רישיון זר. תקנה זו תחול על כל מי שמגיע לישראל לתקופה ארעית, תייר ותושב חוץ, גם אם הוא מחזיק באזרחות ישראלית.
כעת אפנה לתקנה 567א לתקנות התעבורה הקובעת כך: "עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובילבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190" .
לפיכך, וגם בהנחה כי לנתבע 1 רישיון נהיגה זר, הרי שהוא לא היה זכאי לעשות שימוש ברישיון זה לאור תנאי התקנה, ומכאן שבעת התאונה נהג ללא רישיון תקף כדין.
...
התוצאה היא שיש לדחות את הטענה להעדר כיסוי ביטוחי, ומכאן שדין התביעה להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

תחלה, שנהג ברכב הנתבעת והיה מבוטח על ידה, הנו אזרח זר אשר שהה בארץ בין התאריכים ה-19.07.2007-16.01.2015.
תוקפו של רישיון הנהיגה הדין הישראלי מחייב כל אדם המשתמש בדרך להחזיק ברישיון נהיגה תקף, כפי שמוגדר בחוק, וזאת על מנת להגן על התכלית הבסיסית והמובנת של הגנה על חייהם, גופם ורכושם של משתמשי הדרך האחרים, ושמירה על הסדר הצבורי וחופש התנועה של אזרחי המדינה ואורחיה.
אם כן, לאור העובדה כי חלה חובת גילוי מוגברת על המבטח, אין הוא יכול להסתפק בתנייה הקובעת שרישיון בר-תוקף הנו תנאי בסיסי לתוקפה של הפוליסה, ולכל הפחות עליה לידע ולהדגיש בפני המבוטח כי הדין הישראלי באשר לשימוש ברכב בהתבסס על רישיון נהיגה זר הנו מורכב ומאחריותו לוודא כי הוא עומד בתנאי החוק, גם אם לא לנקוט צעדים אקטיביים לבירור מצב רישיונו לאשורו, ומשלא עשתה כן – יהיה זה חסר תום לב מצידה לטעון כעת כנגד תוקפה של הפוליסה.
סעדים לסיכום, על אף העובדה כי מר תחלה, הוא נהג הנתבעת, נהג ביום התאונה ללא רישיון בר-תוקף בישראל על פי הוראות תקנה 567 לתקנות התעבורה, קובע אני כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי המונחת על כתפיה מכוח סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, בכך שידעה או היה עליה לדעת כי מבוטחה נוהג תוך שימוש ברישיון נהיגה זר, והיה עליה לכל הפחות לציין ולהבהיר לאחרון כי הדין הישראלי באשר לשימוש ברישיון זר הנו מורכב ואחריותו היא לוודא כי הוא ממלא אחר הוראות החוק ועל כן מנועה היא מלטעון כנגד תוקפה של הפוליסה כעת.
...
הנתבעת טוענת כי דין התביעה כנגדה להידחות על הסף מחמת העובדה שנהג הרכב המבוטח מטעמה נהג ללא רישיון נהיגה תקף בישראל, בהסתמך על תקנה 567 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
סעדים לסיכום, על אף העובדה כי מר תחלה, הוא נהג הנתבעת, נהג ביום התאונה ללא רישיון בר-תוקף בישראל על פי הוראות תקנה 567 לתקנות התעבורה, קובע אני כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי המונחת על כתפיה מכוח סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, בכך שידעה או היה עליה לדעת כי מבוטחה נוהג תוך שימוש ברישיון נהיגה זר, והיה עליה לכל הפחות לציין ולהבהיר לאחרון כי הדין הישראלי באשר לשימוש ברישיון זר הינו מורכב ואחריותו היא לוודא כי הוא ממלא אחר הוראות החוק ועל כן מנועה היא מלטעון כנגד תוקפה של הפוליסה כעת.
לאור האמור לעיל ולאור קביעתי באשר לאחריות לתאונה נשוא הדיון, התביעה מתקבלת.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ( אגרה ) ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הנתבעת לא עמדה בנטל זה. לחילופין ולמען הזהירות, טוענת התובעת כי הנתבעת מנועה מכוח דיני ההשתק והמניעות מלטעון להעדר כסוי בטוחי, לאור היתנהגות הנתבעת בעת מועד ההיתקשרות עם הנתבע, ועריכת הפוליסה לאזרח סיני זר. להלן אדון בטענות הצדדים.
לטענתה, נהיגה ללא רשיון נהיגה ישראלי (אך זר) מכוסה בהתאם לתנאי הפוליסה.
בכתב האישום מיום 17.2.13 הואשם הנתבע ב"נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, עברה על סעיף 10 (א) ו ו 38(ו) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]" (להלן:"פקודת התעבורה"), וכן בגין "נהיגה ללא ביטוח תקף", עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
אני סבורה כי לאור ההרשעה במסגרת ההליך הפלילי בעבירה של נהיגה ללא רשיון בר תוקף וללא כסוי בטוחי, יש לראות את הנתבעת כמי שעמדה בנטל כי הנתבע נהג במועד התאונה בהיעדר רשיון בר תוקף בישראל.
...
עוד אציין כי התובעת הפנתה להנחיות המפקח אולם לא הבהירה טענותיה בהקשר זה. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה טענות התובעת וקובעת כי אין לחייב את הנתבעת מכח דיני ההשתק ו/או מניעות.
הטענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי בשל שכרות בהקשר זה אני מקבלת את טענת התובעת.
סיכומו של דבר: התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבעת 2 טענה כי לא חל הכסוי הבטוחי באשר הנהג לא היה בעל רישיון נהיגה ישראלי בתוקף כנדרש על פי הפוליסה, כי הרכב הוצא מאת המבוטח ללא ידיעתו או הרשאתו וכי סוגיית הכסוי הבטוחי בזיקה לרישיון הנהיגה של האזרח הזר עלתה ממילא בדיון תוך שאף התובעת שאלה את הנתבע בעדותו שאלות בעיניין זה ולכן אין מדובר בהרחבת חזית.
כן העיד הנתבע 1 כי היה ידוע לו כי האזרח התאילנדי לא החזיק רישיון נהיגה בתוקף במועד התאונה וכי לפני הנסיעה לתאילנד, חודשים לא מעטים לפני התאונה, אמר לו התאילנדי כי הסתיים תוקף רישיון ה"ממיסי" (בעדותו בפרוטוקול בעמ' 7 שורות 4-5).
הן בשל מצבו המכאני של הרכב, שהיה רכב ישן ותקול והן משום שהאזרח התאילנדי לא היה בעל רישיון בתוקף לשיטת הנתבע 1, לא התיר לו הנתבע 1 לנהוג ברכב בכלל ולנסיעה חוץ עירונית ארוכה בפרט ולכן הרכב ניטל ללא הסכמתו או רשותו.
לא מדובר בטענה אשר הועלתה לראשונה בסיכומי הנתבעת אלא בטענה אשר אמנם לא הועלתה בכתב ההגנה ואולם עלתה בשלב הקודם לדיון כאשר התבקש מתן צו באשר לרישיון מבלי היתנגדות ולכן הסכימו למעשה הצדדים, בהתנהגותם, לידון בטענה זו ולמתן הכרעה בה. באשר לטענת תוקף רישיון הנהיגה של נהג הנתבעים – האזרח הזר, לאור המסקנה כי מדובר במקרה ביטוח המכוסה בגדר הפוליסה והמקים זכות תביעה לצד שלישי מכוח פרק ב' לפוליסה ולפי סע' 68 לחוק, כאמור, הרי אין תחולה לחריג זה של העידר רישיון נהיגה ישראלי תקף.
...
לאחר שבאתי למסקנה כי השימוש ברכב נעשה ללא רשות המבוטח, ללא הסכמתו ולא סביר שזו היתה ניתנת לנסיעה הארוכה מרעננה לצפון, הרי לאור מגמת הפסיקה, כמפורט, לפרש את המונח "גניבה" בפוליסת הביטוח ככולל שימוש ללא רשות, הרי יש לקבוע כי התקיים מקרה ביטוח.
לא מדובר בטענה אשר הועלתה לראשונה בסיכומי הנתבעת אלא בטענה אשר אמנם לא הועלתה בכתב ההגנה ואולם עלתה בשלב הקודם לדיון כאשר התבקש מתן צו באשר לרישיון מבלי התנגדות ולכן הסכימו למעשה הצדדים, בהתנהגותם, לדון בטענה זו ולמתן הכרעה בה. באשר לטענת תוקף רישיון הנהיגה של נהג הנתבעים – האזרח הזר, לאור המסקנה כי מדובר במקרה ביטוח המכוסה בגדר הפוליסה והמקים זכות תביעה לצד שלישי מכוח פרק ב' לפוליסה ולפי סע' 68 לחוק, כאמור, הרי אין תחולה לחריג זה של העדר רישיון נהיגה ישראלי תקף.
התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו