אותה שעה, נהג אבי כהן אופנוע תוצרת הארלי דוידסון מ.ר. 5007759 (להלן- האופנוע), משמאל לנאשמת בנתיב השני משמאל מבין הנתיבים המיועדים לנסיעה לכיוון ישר, היינו בנתיב השני מימין.
כפי שציין הבוחן בעדותו:
"האופן שהנהגת עברה במקום שהיא עברה היה מסוכן, לדעתי זה היה גורם לתאונה, בלי שום קשר, אם הנאשמת פיספסה את הפנייה היא יכלה בהמשך בעוד 300 מ' לעשות פניית פרסה במקום פחות מסוכן ואז התאונה היתה נמנעת. הגורם לתאונה זו הנאשמת שפנתה בצורה מסוכנת ובמקום מסוכן מבלי לשים לב שמגיע אופנוע מאחורה"(פרוטוקול עמ' 21, שורות 25-30).
...
עוד ציין בית המשפט כי "עניין לנו בנהג ותיק יחסית, שהרשעותיו הקודמות אינן רבות, ומכל מקום אינן מעידות על מי שנהיגתו היא של פורע חוק בכבישים. על כך יש להוסיף את היותו מטופל בשבעה ילדים, ופרנסתו, הנשענת על נהיגתו, מצויה בדוחק. לזכותו יש לזקוף גם את הודאתו בהזדמנות ראשונה, על כל המשמעות שבכך, ובכלל זה קבלת הדין, כמו גם הבעת חרטה על תוצאות התאונה, ונטילת האחריות על שהתרחש."
בסופו של דבר הוטל על המערער עונש פסילה לתקופה של שנתיים.
בסופו של דבר הועמדה הפסילה על 18 חודשים, זאת מאחר וערכאת הערעור איננה ממצה את הדין.
כך ארע שבסופו של דבר לאחר התאונה, הרכב חצה באופן אלכסוני את נתיבי הנסיעה בכביש עד לנתיב השמאלי ביותר המיועד לפנייה שמאלה.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לצאת מנקודת הנחה המטיבה עם הנאשמת כי נהג האופנוע נסע במהירות גבוהה, ונושא ברשלנות תורמת.
