תאונה בשינוי נתיב לאחר רמזור ירוק

לעומתו טוענת הנתבעת 2 כי עמדה שניה במתנה לרמזור כשרכב התובע היה מאחוריה בנתיב שמשמאלה, אך כאשר התחלף הרמזור לירוק עמד הרכב שלפניה ולא היתקדם, היא אותתה במטרה לעבור לנתיב שמשמאלה כדי לעקוף אותו כאשר הרכב הראשון והשני שעמדו משמאלה לא איפשרו לה זאת ואילו רכב התובע שבא אחריהם בנתיב לא היתקדם באופן שסברה כי הוא מאפשר לה להישתלב בנתיב ורק לאחר שהחלה להישתלב בנתיב השמאלי היתקדם ופגע בה. לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את עדויות הצדדים אני סבור כי יש להעדיף את התאור העובדתי של הנתבעת 2 את המקרה על פני זה של התובע, ואנמק.

יתרה מכך, בעדותו לפני טען התובע כי התאונה התרחשה כשעמד בעוד שבטופס ההודעה לחברת הביטוח טען כי התאונה התרחשה כשהיה בנסיעה והסברו לשינוי זה בגירסתו (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13-12) – "נסעתי שם, ברמזור עמדתי. היה אדום." אינו מספק ואינו סביר בעיני, מה שאינו מוסיף אמינות לגירסתו.

תאור הדברים גם על פי הנתבעת 2, קל וחומר על פי התובע, מלמד כי אין מדובר ברכב אשר עמד במרחקים מרכב הנתבעת 2 אלא ברכב שהמתין בשיירה לאור הירוק ברמזור וייתכן שהשתהה מעט ועל כן היתה אמורה להבחין בו לו התבוננה כראוי לאחור קודם למעבר הנתיב.

...

לעומתו טוענת הנתבעת 2 כי עמדה שניה במתנה לרמזור כשרכב התובע היה מאחוריה בנתיב שמשמאלה, אך כאשר התחלף הרמזור לירוק עמד הרכב שלפניה ולא התקדם, היא אותתה במטרה לעבור לנתיב שמשמאלה כדי לעקוף אותו כאשר הרכב הראשון והשני שעמדו משמאלה לא איפשרו לה זאת ואילו רכב התובע שבא אחריהם בנתיב לא התקדם באופן שסברה כי הוא מאפשר לה להשתלב בנתיב ורק לאחר שהחלה להשתלב בנתיב השמאלי התקדם ופגע בה. לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את עדויות הצדדים אני סבור כי יש להעדיף את התיאור העובדתי של הנתבעת 2 את המקרה על פני זה של התובע, ואנמק.

לפיכך, אני קובע כי התובע הוכיח נזקים בסך 6,615 ₪, אותם אישר מומחה הנתבעות וכן את הצורך בשני ימי השבתה, ומאחר שהנתבעות לא חקרו את התובע לענין שווי ימי ההשבתה אני מקבל בענין זה את טענתו וקובע כי עלותם 1,000 ₪ וכמובן שלענין עלות חוות דעת השמאי מטעם התובע לא היתה מחלוקת.

לאור האמור אני קובע כי הנתבעת 1 לא הוכיחה את נזקיה בפרשה זו. הפועל היוצא מן האמור לעיל במצטבר הוא כי אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סכום של 5,645.50 ₪ בגין החלק היחסי המשקף את אחריותן לנזקי התובע מתוך סכום נזקיו המוכחים, את אגרת בית המשפט בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

         לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש, ולאחר שהצדדים הדגימו לפניי את אופן קרות התאונה באמצעות דגמי מכוניות, מצאתי לנכון לקבוע אחריות משותפת לקרות התאונה כאשר עיקר האחריות מוטלת על הפונה לנתיב – על הנתבעת - על זו המשנה מסלול סמוך לצומת- דהיינו על הנתבעת כך ש70% תוטל על הנתבעת ו30% על התובעת וזאת מן הנימוקים הבאים : התובעת לא הביאה עמה את עדותיה חברות שהיו עמה ברכב .

שינוי נתיבים זה , פזילת גחון וגלישה כשרכבים דוהרים לעבר הצומת בנתיבם ברמזור הירוק או בהתחלף רמזור זה לירוק הוא סיכון .

...

         לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש, ולאחר שהצדדים הדגימו לפניי את אופן קרות התאונה באמצעות דגמי מכוניות, מצאתי לנכון לקבוע אחריות משותפת לקרות התאונה כאשר עיקר האחריות מוטלת על הפונה לנתיב – על הנתבעת - על זו המשנה מסלול סמוך לצומת- דהיינו על הנתבעת כך ש70% תוטל על הנתבעת ו30% על התובעת וזאת מן הנימוקים הבאים : התובעת לא הביאה עימה את עדותיה חברות שהיו עימה ברכב .

לאור כל האמור : · הנתבעות ביחד ולחוד ( כפוף להוראות הפוליסה ) תשלמנה לתובעת 1,365 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל .

" הנתבעת העידה ותיארה את אופן היתרחשות התאונה (עמוד 3, שורות 5 עד 33 לפרוטוקול) כדלקמן: "עמדתי במסלול השמאלי עם פניה שמאלה לרמת ספיר, הרמזור היה אדום. היו רכבים לפני והיו רכבים אחרי. בנתיב שלי הרמזור התחלף כל 2, 3 רכבים וראיתי שכל המסלול האמצעי פנוי והרמזור היה ירוק. במסלול הימיני קצוני היו רכבים, אבל המסלול האמצעי היה פנוי, וזאת אני זוכרת בודאות, כי אחרת לא היתה לי סיבה לברוח מפקק אחד ולהכנס לפקק אחר. הייתי בדרך למסגרת החינוך להוציא את בתי ולא היתה לי שום סיבה להכנס לפקק אחר. התחלתי לחשוב שאולי אעבור למסלול האמצעי על מנת לנסוע ישר ולהכנס לתוך רוממה ובכך אקצר את זמן הנסיעה. התחלתי לאותת, הסתכלתי במראה האחורית ראיתי מסלול פנוי, פניתי וכמעט סיימתי את הפניה, הרכב שלי היה בן 75% ל-80% ואפילו 90% בתוך המסלול האמצעי ולפתע הרגשתי חבטה מאד חזקה בצד הימיני קדמי של רכבי, משהו בין אמצע הרכב לגלגל. התובע היתנגש בי בכנף הימני קדמי של רכבי. הגיח מאחורי במהירות עצומה והיתנגש בי. ראיתי אותו במראה מדבר בטלפון, ההיתנגשות היתה מאד חזקה, הרכב שלי מאד חזק. אם זה נכון שהוא נסע במהירות איטית הרכב שלי לא היה נפגע. אני מעריכה את המהירות שלו למעלה מ-50 קמ"ש בודאות.

ב. אין מחלוקת שהנתבעת נסעה בנתיב השמאלי והתכוונה לפנות שמאלה בצומת וכי שינתה את דעתה והחליטה לעבור לנתיב האמצעי שמוליך ישר כאשר קיים עומס תנועה במסלולים ולאחר שסברה שהעומס במסלול האמצעי פחות מהעומס במסלול השמאלי.

...

דיון והכרעה בשאלת האחריות: לאחר שמיעת עדויות שני הנהגים ולאחר עיון במוצגים שהוגשו אני מחליט שהאחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבעת במלואה וזאת מן הנימוקים הבאים: א. עדותו של מר לוי נמצאת בעיני אמינה ומהימנה וגרסתו עדיפה על פני גרסת הנתבעת.

תביעת התובעת ככל שהיא מתייחסת לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית בהעדר הוכחות.

לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן: א. סך של 2,162 ₪ בגין השתתפות עצמית.

לאחר שהגיע לנתיב שמימין לנתיב השמאלי ביותר בעת שהיה מופע רמזור אדום לפנייה שמאלה, ביקש מהנהג שעמד בנתיב השמאלי ביותר, לתת לו להישתלב בנתיב.

לטענתו, הנהג הסכים והוא עמד צמוד לנתיב השמאלי ביותר בצורה אלכסונית, וחיכה לשינוי מופע הרמזור לירוק.

יחד עם זאת יש בעמידה של הרכב הפרטי בנתיב בו מופע הרמזור ירוק וזאת לצורך פנייה שמאלה מנתיב אחר, משום מפגע הפוגע בזרימה טבעית של התנועה בנתיב הנסיעה, ועל כן אני מטילה עליו 30% מהאחריות לקרות התאונה.

...

אינני מקבלת את תיאור המעבר הנתיבים של הרכב הפרטי , כפי שתיאר אותו נהג הטנדר, תיאור אשר אף אינו תואם את הנזקים שנגרמו לרכבים, ובמיוחד לטנדר שנפגע בחלקו הקדמי.

ממכלול הראיות עולה כי הטנדר כפי הנראה לא הבחין ברכב הפרטי העומד כשחלקו בנתיב השמאלי ממנו ניתן להמשיך ישר, והמשיך בנסיעתו תוך כדי פגיעה ברכב הפרטי.

סוף דבר: הנתבעת 1 ו 2 באמצעות תשלמנה לתובעת באמצעות הנתבעת 2 סך של 5,126 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה מיום התאונה ועד התשלום בפועל, ובתוספת סך של 1,000 ₪ שכ"ט עו"ד. הנתבעות 3 ו 4 תשלמנה לתובעת באמצעות הנתבעת 4 סך של 2,197 ₪ בתוספת הצמדה מיום התאונה ועד התשלום בפועל ובתוספת סך של 500 ₪ שכ"ט עו"ד. הצדדים יתחלקו שווה בשווה בהחזר האגרה בהתאם לקבלה.

לטענת הנתבע התאונה ארע בעת שהוא ניכנס לצומת לה גווארדיה מכיוון מערב למזרח , בחסות מופע רמזור ירוק בכיוון נסיעתו , רכב התובעות ניכנס לצומת מכיוון מזרח לפנייה שמאלה כאשר בכיוון נסיעתו דלק ברמזור אור אדום ופגע בקטנוע הנתבע.

כאשר תיאר את הצומת הוא הסביר שממקום עמידתו עובר לשינוי מופע הרמזור ועד למקום התאונה שהתרחשה בסמוך לנת"צ בו נסע האופנוע, היה עליו לחלוף שני נתיבים של מינהרה ושני נתיבים רגילים ומימין לכל אלה היה הנת"צ שבקדמתו התרחשה התאונה.

כאשר עומת עם העובדה שבהתאם לעדותו לפיה התכוון לנסוע לאיילון צפון הרי שהיה עליו לנסוע בצד שמאל של הדרך ולא בימין, הוא השיב באופן מיתחמק למדי שהוא נסע בהתאם להוראות החוק ושיש לו אפשרות להישתלב נתיב השמאלי ביותר לאחר הצומת למרות שהירידה לאיילון צפון היא ממש בסמוך.

...

אולם כעת, לאחר ששקלתי שוב את טענות הצדדים ובחנתי את מכלול הראיות שהובאו בפניי, באתי לכלל מסקנה שאין לייחס לנהג התובעות אחריות כלשהי ולכן האחריות לקרות התאונה מוטלת במלואה על שכמי הנתבע.

אני מקבלת את גרסתם ומוצאת לה חיזוקים גם ביתר הראיות וכן בעדותו של הנתבע .

הנתבע הגיש חוו"ד בוחן במצורף לכתב הגנתו אולם נותן חוות הדעת לא הובא לעדות ובנסיבות אין מקום להידרש לחוות דעת זו. סוף דבר להוכחת הנזק הגישו התובעות חוו"ד שמאי שלא נסתרה, ולפיכך ועל בסיסי קבלתי את התביעה במלואה אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות סכום של 19,897 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון, אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,500 ₪.