לגירסת התובע, ביום התאונה בילה עם חברים על חוף הים בעכו בסמוך למלון חוף התמרים, סביב השעה 13:00 עזב את החוף כשהוא רכוב על אופניו החשמליים וכשהגיע לכביש הכניסה לעכו הרגיש שרכב פוגע בו מאחור וגורם לו לסטות, לעלות על אי תנועה/הפרדה ולהתנגש בעץ שהיה ממוקם עליו ומכאן פציעתו.
בדו"ח האמבולנס השני שהגיע למקום מופיע כבר הכיתוב "ככל הנראה מעורב בתאונת דרכים".
ושוב יש להדגיש, מר מאלק אשר בשעתו עבד כשוטר מסר בגירסתו בבית המשפט שביום הארוע שהה בחופש ונסע עם בנו הקטן לטייל בעכו, היות והילד השתחרר מכסא הבטיחות, הוא עצר בתחנת אוטובוס, הסתובב לילד וקשר אותו ואז כשפנה חזרה ע"מ להתכונן להמשך הנסיעה שמע חבטה, הוא הסתכל לאחור, זיהה אדם השרוע על הכביש כ-15 מטר מאחוריו ומיד יצא לעברו ועל מנת לדאוג לכך שלא יבוא רכב וידרוס אותו.
אין אופנוע כי אין ראיה לאופנוע, אין עד שניתן לסמוך על עדותו שבחן את הכלי ויכול לבסס בודאות שמדובר באופנוע, ליד התובע נימצאו אופנים עם פגיעה מקדימה במזלג הקידמי שיכולה להתאים לתאונה עם אי התנועה והעץ, האופניים נילקחו ע"י המישטרה שהגיעה למקום, אין בתיק המישטרה אינדיקאציה לאופנוע, הבוחן שבדק את סימני הצמיגים על אי התנועה לא סבר שמדובר באופנוע אלא כתב במפורש שמדובר באופניים, הבוחן הוא עד שזומן ע"י הנתבעת, על הכביש הלא היו סימנים של חלקי אופנוע, נוזלים שנשפכו עקב התאונה ובעניין זה יש לקבוע שגירסת התובע לפיה התאונה אירעה עת רכב על אופניים חשמליים ולא על אופנוע הוכחה דיה.
...
התשובה על שאלה זו היא "כן אך בקושי רב".
אמנם, כפי שפורט לעיל, לא התגלו סתירות מהותיות או אפילו סתם סתירות בעדות התובע וזו בסופו של יום הותירה רושם מהימן למדי אך מולה יש מסקנה של בוחן תנועה שהתקשה למצוא מעורבות של רכב בתאונה ועדות של עד שלמיטב זכרונו כיום, לא ראה רכב בזמן התאונה או שבריר שנייה לאחריה (אך גם לא ראה את התאונה).
הנתבעת למעשה מסכימה גם אם לא בהצהרה בפה מלא כי אם התובע יעבור את הניתוח לקיבוע הקרסול, תעמוד נכותו הרפואית על 20% אך הדבר יקטין את נכותו התפקודית ומכאן הרי ככל שלא יעבור את הניתוח וקיבוע הקרסול, נכותו הרפואית היא "סתם בגין הגבלה ניכרת של הקרסול" קרי 10% אך אז הנכות התפקודית תעלה על זו הרפואית (את זה אין הנתבעת אומרת במפורש אלא אנוכי שכן נכות רפואית של 10% בגין הגבלה ניכרת של הקרסול אצל בחור צעיר ללא הכשרה מקצועית או לימודים גבוהים בהחלט יכולה להביא למסקנה שהפגיעה התפקודית, עולה על הנכות הרפואית).
סוף דבר:
אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין נזקין עקב התאונה סך 650,228 ₪ ובתוספת שכר טרחת עו"ד על סכום זה בשיעור 13%+מע"מ ובתוספת הוצאות משפט כולל אגרת הפתיחה בסך 1,000 ₪, כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
