באשר לגובה הנזק שנידרש בכתב התביעה נטען כי מהנזק הישיר שניגרם לתובע יש להוריד את רכיב המע"מ וכן את הבלאי, שהיה קיים ברכב לפני התאונה.
הבוחן הסביר כי בנתיב נסיעה של רכב טויוטה אין שברים, מאחר שהשברים נזרקו קדימה במועד היתנתקות של שני כלי הרכב, אך לא נתן מענה של ממש לשאלה, מדוע ישנו חומר שומני דוקא בנתיב נסיעה של רכב סקודה ולא בנתיב נסיעה של רכב טויוטה, אם האימפקט היתרחש בנתיבו של רכב טויוטה, כפי שנכתב על ידו בחוות הדעת (פרוטוקול עמ' 12 ש' 21-36).
לפי עדותו של נתבע 1, נהג סקודה, הוא לא ידע לומר בודאות, איך התרחשה התאונה, למעט העובדה כי לפתע ראה את הנתבע 3, נהג טויוטה, ניכנס לנתיב נסיעתו, לא הצליח למנוע את התאונה, היתנגש ברכב טויוטה, סטה ימינה והיתנגש במונית, שהייתה בעמידה בפתח המפעל.
...
בהקשר זה יפים לענייננו דבריה של כבוד השופטת ווסרקרוג בבר"ע (חי) 3395/08 ברית נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב"נבו") סעיף 4 לפסק הדין:
"- העובדה שניתן היה לשלם שכ"ט נמוך מזה ששולם, אילו נתנה חוות הדעת כחלק מהסדר עם חברות הביטוח, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי מדובר בשכר טרחה חריג, ועל הטוען לשכר חריג להצביע על טווח גובה השכר הנתבע על ידי שמאים, וכי השכר הספציפי גבוה באופן משמעותי מהמדרג הגבוה האמור;
על כן, שוכנעתי כי מן הראוי כי הפיצוי בגין יום השבת מונית יעמוד על סך 350 ₪, כפי שדרש התובע מחברת ביטוח (הנתבעת 2) במסגרת תביעת ביטוח מקיף.
סוף דבר,
התובע זכאי לפיצוי בגין ראשי נזק הבאים:
פיצוי בגין תשלום השתתפות עצמית בסך 8,064 ₪;
פיצוי בגין תשלום דמי כינון בסך 511.72 ₪;
הפרש בין תשלום שכר טרחת שמאי ששולם על ידי התובע בפועל לבין החזר שקיבל מחברת הביטוח – בסך 1,305 ₪;
פיצוי בגין נזק לחיישני רוורס בסך 250 ₪;
פיצוי בגין השבתת המונית בסך 350 ₪ עבור 4 ימי השבתה- סה"כ 1,400 ₪;
פיצוי בגין ירידת ערך בסך 5,569.20 ₪;
סה"כ: 17099.92 ₪.
