תאונה בעבודה - חוקר פרטי במערכת בחירות

בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר התאונה ולפני התאריך 25.1.12, במסגרת עבודתו כחוקר פרטי מטעם המשרד, הנאשם זייף טופס הודעה על התאונה, באופן שנחזה כאילו ההודעה נרשמה מפי המתלוננת ונחתמה על ידה בפגישה עימה, זאת על אף שהנאשם לא פגש במתלוננת לצורך חקירת התאונה (להלן: "ההודעה המזויפת").

ב"כ המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, ביניהם, הפגיעה באמון הציבור וחברות הביטוח בחוקרים פרטיים, פגיעה בסדרי השילטון ובתואר מערכת המשפט ומעמד בתי המשפט.

...

לאור כל האמור, מצאתי כי על העונש המתאים לנאשם להיות בתחתית מתחם הענישה.

עם זאת, סבורני כי יש מקום לתת משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן, לרקע והמשבר אשר חווה הנאשם בחייו, באותה עת, להליך הטיפולי שעבר מיוזמתו, ובעיקר, יש לתת משקל משמעותי לכך שמדובר בנאשם שהינו נעדר עבר פלילי, ומדובר בעבירות שבוצעו בשנים 2012 ו-2015, היינו תקופה ארוכה מאוד, מאז בוצעו העבירות, והרציונל העומד ביסוד הענישה הוקהה במידה משמעותית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות בכפר נהר הירדן, בגבעת אבני.

לשלמות הדברים נוסיף, כי הגדרת "רשות ציבורית" בסעיף 7 בפקודה כוללת "רשות מקומית", אשר על-פי הגדרתה בסעיף 3 בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, היא כוללת "ערייה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים". מכאן איפוא, שהנתבע בהיותו יו"ר ועד מקומי, הוא כאמור, עובד רשות ציבורית, אשר ממלא תפקיד שילטוני וזאת בהעדר מקבילה לתפקיד זה במיגזר הפרטי (ראו גם: שם, עמ' 309).

כך למשל, בכל המקרים הבאים הוכרה חסינות עובד הציבור שהוגשה נגדו תביעה המבוססת על עילת לשון הרע בגין פרסומים שפירסם: ראש מועצה מקומית שנתבע בעקבות דברים שאמר בישיבת מועצה מקומית, אשר תועדו בפרוטוקול שפורסם באתר האנטרנט של המועצה המקומית (ת"א (שלום צפת) 45304-01-12 הרצל בוקר נ' דוד אזולאי (14.3.2013), כבוד השופט אורי גולדקורן); דברים שאמר ראש עיר בישיבות מועצת העיר (ת"א (שלום חיפה) 23970-07-11 יונה יהב נ' יעקב בורובסקי (9.3.2012), כבוד השופט רמזי חדד); התבטאויות של יועץ משפטי של ערייה במכתבים, ובחוות דיעה משפטיות ובישיבות רבות משתתפים (ת"א 12111-01-09 צבי צמח נ' עריית רמת השרון (10.11.2013), כבוד השופטת אירית מני-גור); דברים שאמר יו"ר ועדת חקירה (כבוד השופט (בדימוס) ו' זיילר ז"ל, שעמד בראש הוועדה לבחינת היתנהלות מערכת אכיפת החוק בפרשת האחים פריניאן והשוטר צחי בן-אור ז"ל) במסיבת עיתונאים ובשני ראיונות עתונאיים (רע"א (מחוזי מרכז) 11943-11-09 מדינת ישראל נ' יורם לוי (4.1.2010), כבוד השופט אברהם יעקב); דברים שהובאו מפי ראש עיר במכתב שכתבה בשמו יועצת משפטית של הערייה, בתגובה לטענה כי פעל באופן לא כשר בעיניין קידום תכנית שפוץ מרכז מסחרי (ת"א (שלום אשדוד) 1209-09-11 יחיאל לסרי נ' מנחם גלילי (25.4.2012), כבוד השופט עידו כפכפי); דברים שאמר יו"ר הרשות לשירותים צבוריים – חשמל, שפורסמו בעיתון, בעיניין הגורמים שלטענתו, אחראיים להפסקות חשמל (ת"א (שלום ירושלים) 9017/06 מנחם אוחנה נ' דוד אסוס, יו"ר הרשות לשירותים צבוריים – חשמל (25.11.2008), כבוד השופטת שירלי רנר); דברים שאמרו ראשי מחלקה בערייה במסגרת דיון בועדת מכרזים שדנה בהצעות התובעת (יוער, כי הדיון בהסרת החסינות התייתר, אך נקבע כי אילו לא התייתר, הייתה מוכרת חסינות) (ת"א (שלו אשדוד) 49456-08-10 רונן טבקול נ' ארקדי ברובר (22.4.2012), כבוד השופטת סבין כהן); מכתב ששלח יו"ר ארגון הדיג החופי בישראל בתפוצה רחבה ומוען אל כל עובדי אגף הדיג וחקלאות המים במשרד החקלאות, אל היועץ המשפטי ואל הקב"ט הארצי (ת"א (שלום קריות) 31608-05-11 פואד נסאר נ' יוסף ישי (3.7.2013), כבוד השופטת פנינה לוקיץ'); הודעת דוא"ל שנשלחה מדובר הערייה בעיניין טענה שלפיה הערייה לכאורה מיתעלמת מעבירות בניה שנעברות במוסדות של ש"ס ושל מפעלים של בעלי הון.

יוער, כי באותו מקרה טען התובע כי שמו שורבב בכך שצוין במקום שמו של אחר (ת"א (שלום עכו) 38158-06-11 פדידה נ' ישי שרון דהאן (7.8.2013) כבוד השופט ג'מיל נאסר); פירסום בעיתון מקומי על תלונה שהגישה יועצת משפטית של ערייה בשם ערייה נגד קבלן שעבד עם הערייה (ת"א (שלום עכו) 24606-07-13 כינרת הדר נ' ישראל בן-עזרא (27.1.2014), כבוד השופט איבראהים בולוס); דברים שאמר מנהל מחלקת שיפור פני העיר על התובע בפני אחרים במהלך פגישה בעיניין איסוף אשפה ופינויה (ת"א (שלום פתח-תקווה) 3894-04-11 רמי ארזי נ' דורון נחום (30.10.2012) כבוד השופט נחום שטרנליכט).

לעומת זאת, ראוי להעיר, כי דברים שאמר מנהל רשות התעופה האזרחית במהלך הרצאה שהרצה בפני טייסים ועובדי טיס בכנס תעופה שנתי בעיניין פעולות של חוקר תאונות אוויריות, לא הוכר כדבר הקשור בפעילותו השלטונית של מנהל רשות התעופה.

הגם שבאותו עניין הובאו הדברים בהקשר של תעמולת בחירות אסורה, היה בהם כדי להצביע על התפקיד שממלאים אתרי אינטרנט ועל התיקשורת באמצעות "פייסבוק". כך נאמר לעניין זה (בפסקות 19-18): "לגישתי, דף אינטרנט ערוני או דף פייסבוק ערוני הם משאב צבורי אשר במסגרתו אסור לקיים כלל תעמולת בחירות ...

...

לפיכך נטען בבקשה, כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבע ולקבוע כי הנתבע בתביעה יהיה הוועד המקומי.

על יסוד האמור לעיל, המסקנה שאליה הגענו היא כאמור, כי הנתבע זכאי לכך שתוכר חסינותו בהיותו עובד רשות ציבורית.

עם זאת, ראוי להעיר, כי הגענו למסקנה זו חרף העובדה שמכל הטעמים שעליהם עמדנו, הבקשה שהגיש הוועד המקומי לא הוגשה כנדרש.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת.

המערער הנו חוקר פרטי במקצועו והחל מחודש אפריל 1996, שימש כיועץ מיוחד לעינייני אבטחה, ביטחון ומודיעין למפלגת העבודה, שהיתה נתונה בעיצומה של מערכת בחירות.

חזקת הסיבתיות המעוגנת בסעיף 83 לחוק אינה נסתרת, משלא עלה בידי המשיב להוכיח, כי "השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים". זאת ועוד, ממשיך וטוען ב"כ המערער, דברי המערער בתצהירו לא נסתרו ובית הדין קמא שגה במסקנותיו באשר לאישור רו"ח ובאשר להודעת המערער לחוקר המוסד לביטוח לאומי.

...

אשר לדעתנו - דין הערעור להידחות, משלא עלה בידי המערער, שעליו חובת ההוכחה, להוכיח קרות אירוע חריג.

בנסיבות המקרה, לא מצאנו לנכון לחרוג מאותו הכלל.

סוף דבר - לאור האמור, אין מנוס בלתי אם לדחות את הערעור ללא צו להוצאות.

בעת התאונה עבדה התובעת כטכנאית שיניים וכוונתה הייתה להתקדם ולהתפתח בתחום זה. לטענתה, לפגיעה בכתף יש השלכה תפקודית משמעותית, שכן העבודה הצריכה יציקת מודלים וכן עבודה בגבס, דבר שמחייב מוטוריקה עדינה ותנועות חוזרות ונישנות עם היד והכתף.

במסגרת אותה שיחה היתחזה החוקר לעובד של מועדון בשם "תזוזה" שמציע לעובדי מערכת הבריאות הטבות בתחום הספורט.

(1) חוקר פרטי לא יציג את עצמו, בין במלים ובין בהתנהגות, כשוטר, כפקח או כעובד צבורי אחר כמשמעותו בחוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי"ז-1957; (2) חוקר פרטי לא יציג עצמו כבעל מיקצוע הטעון רשיון על פי חוק, אלא אם היה לו אותה שעה רשיון כאמור; (3) חוקר פרטי לא יתחזה כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו.

גם לגבי הטענה של הנתבעת ולפיה לחוקר ציינה כי היא לא מעסיקה עזרה בשכר, השיבה התובעת כי:- "ש. בהחלטה (צ"ל בהקלטה – י.ב.) שלך ששוחחת עם החוקר, גם שאל אותך עם את מעסיקה עזרה בשכר שורות 21-22 לתימלול עמוד 5 וענית לו שאת עושה את עבודות הבית ועוד אמרת האם את נכה?

...

לסיכום, על אף שהחוקר התחזה לאחר, ועל אף שהחוקר שיקר והטעה את התובעת בכוונה, בניסיון למשך אותה בלשון, הוא נמנע מלשאול שאלות ישירות על הכתף, הוא קיבל תשובות סבירות בנסיבות השיחה, והסברי התובעת בחקירה יש בהם כדי להשוות לדברים את ההקשר הנכון, ואין בהם כדי לפגוע בתלונות של התובעת.

הפסדי התובעת מכל האמור לעיל, הנני קובע לתובעת פיצוי כדלקמן:- הפסדי בגין כאב וסבל – בהתאם תקנות 17,000 ₪ (לפי התקנות); הפסדי שכר בעבר – כאמור בעת התאונה היה השכר בדנטו ויה 7,991.5 ₪ ובמטווח העירוני 2,796.5 ₪.

לפיכך הנתבעת תשלם לתובעת סך של 120,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (15.21%, כולל מע"מ) החזר האגרה ששולמה וכן החזר הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ (בנוסף לחיובים קודמים).

להיפך, בתצהיר התשובה של המשיב הוא מתבטא בעיניין זה באופן הבא:   "4. החשש שמא אני אעכב מינויו של מישהו מחוקרי בעבר, או אפגע בקידומו או אתנכל לו, הוא חשש שוא, שהרי כבר הבהרתי בעבר לא אחת לרבות לחוקרי עצמם, כי אין לי כל טענה כלפיהם, וכי אני מכבד את חובתם לחקור עד תום כל תלונה, ודאי לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה את המישטרה לפתוח בחקירה, וכי ניהלו את החקירה נגדי ברגישות ובאופן מכובד.

נביא עתה מיקצת דברים מתוך אותו דו"ח:   מימצאי החקירה:   ח.    במהלך  שנת 1994 שקדו ח"כ הנגבי וח"כ אברהם בורג על הכנת הצעת חוק פרטית - "הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים". מטרתו של החוק המוצע היתה להגביר את הבטיחות בדרכים, בעיקר על דרך של הקמת רשות למאבק לאומי בתאונות הדרכים, שתאגד את כל הרשויות, היחידות והגופים הממלכתיים העוסקים במאבק בתאונות הדרכים.

זאת, לאחר שהגיש הצעת חוק פרטית, וראה - כדבריו בחקירות - חשיבות עצומה בקידומו של החוק, וזאת בשעה שקבל משכורת כח"כ. יחד עם זאת, באשר לצד הנפשי הנוגע ליסודות העבירה, לא היתה זו עמותה יחידה ששמשה ככלי לשכר או לטובות הנאה במערכת הציבורית, ושנית, ח"כ הנגבי דיווח על הכנסותיו מהעמותה ליו"ר הכנסת וליועץ המשפטי של הכנסת, והדבר מעורר קושי בהוכחת היסוד הנפשי הנידרש בהן.

ככלל המפקח הכללי של המישטרה הוא המציע לשר את מועמדיו לכל תפקיד ותפקיד, שכן הוא, כמי שעומד בראש המערכת, נידרש לעבוד עם הקצין שייבחר.

  במארס 2001 עובר להקמת הממשלה (לאחר הבחירות שהתקיימו בחודש פברואר 2001), הביא היועץ המשפטי לממשלה לידיעת ראש הממשלה את השתלשלות העניינים הנוגעת לשר צחי הנגבי בפרשת "דרך צלחה", ויעץ לראש הממשלה - עצה שעיקרה במישור הצבורי - שלא למנותו כשר במשרדים הקשורים במערכת אכיפת החוק, שכן התיק ניסגר עובר למינוי וזמן קצר יחסית לאחר החקירות.

...

        חברתי, השופטת דורית ביניש, מבססת את מסקנתה, כי דין העתירה להתקבל על ניגוד העניינים שיש, לדעתה, בין כהונה בתפקיד השר לבטחון הפנים לבין האינטרס שיש – כך נטען – לשר הנגבי, להיפרע מחוקריו ומן האגף המשטרתי שניהל את חקירתו, על שהמליצו להעמידו לדין.

             אני מצטרפת איפוא, על-יסוד ההערות שלעיל, לדעתם של חבריי, השופט ריבלין והמשנה-לנשיא אור, כי דין העתירה להידחות.

                                                                                               ש ו פ ט ת                הוחלט ברוב דעות של השופטים א' ריבלין, ת' אור, א' מצא, י' טירקל וד' דורנר, כנגד דעתם החולקת של השופטים מ' חשין וד' ביניש, לדחות את העתירה.