לעדותו, התאונה אירעה לו בעת שנהג על אופנוע בבעלות הצד השלישי, שהצד השלישי הציע לו לרכוש, כאמור, בנסיעת מבחן לבדיקת כדאיות הרכישה (לפי מספר הרשוי שבתצהירו – מדובר באופנוע אחר מהאופנוע שבעניינינו).
...
בנסיבות אלה, לאחר שנכשל נסיוני לשכנע את הצדדים לתחום את גבולות הנזק והפיצוי – תחילה, החלטתי לפצל את הדיון בתיק זה. הוריתי כי תחילה יתקיים בנדון דיון בשאלת נסיבות התאונה והחבות בגינה או האחריות של מי מהצדדים להתרחשותה או אי-מניעתה - הוא הדיון שקדם למתן פסק דין חלקי זה. עוד הובהר, כי ככל שיקבע שהתאונה היא "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפלת"ד, יעסוק חלק זה של הדיון, גם בטענות קרנית כלפי הצד השלישי בכל הקשור לזכות קרנית הנטענת לחזור אליו בתביעת חזרה מכוח הוראות החוק.
לעניין חזקת הרשות וחזקת הרשות הראשונית, הרחיב כב' השופט עמית בענין רע"א 8744/08 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' דוד ויצמן (פורסם; 21.11.2010), בקובעו שמדובר בחזקות שבעובדה שמקורן בניסיון החיים ובשכל הישר, והפנה בהקשר זה לדברי כב' השופט זילברג בעניין קלקשטיין, כלשונם: "יסוד החזקה הנ"ל הוא, כי בנוהג שבעולם אדם נוסע או ברכבו הוא או ברכבו של מישהו אחר שהירשה אותו לכך. אם טענתו של הנתבע היא, כי הנהג השתמש בכלי רכב שלא ברשות בעליו, הרי הוא טוען למשהו בלתי רגיל, יוצא מן הכלל, ועליו להוכיח את הדבר. חזקה זו היא, מבחינה מסוימת, צורה אחרת של הכלל 'כל דפריש – מרובא פריש'".
דיון והכרעה
ממכלול הראיות והעדויות לפניי, אני מוצא כי התובע עבר תאונת דרכים בסמוך לאחר חצות של מוצאי שבת.
מעיון בהליכים הרבים והארוכים בתיק זה, אף אני סבור כי מדובר בתיק שבו ההכנה מטעם הצד השלישי "חייבה", כלשון התקנות, "עבודה מרובה במיוחד, והטיפול בו היה קשה במיוחד". בהתאם אורה על מתן שכר טרחה שמגיע על פי תקנות הסיוע המשפטי לבאת-כוח הצד השלישי, עו"ד אורטל יונה, כשהוא מוגדל בשיעור 100%.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי:
התביעה נגד הנתבעת 1 – נדחית בזאת.
ההודעה לצד השלישי – נדחית בזאת.
