חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונה בין משאית למחפרון על כביש 22

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מיקום המחפרון בעת התאונה והמקום בו התרחשה ההיתנגשות בין הרכבים נהג המחפרון מר סאלח עמרייה הגיש תצהיר עדות ראשית בו נרשם, כי בעת שנסע על המחפרון בשוליים של כביש 22, התחיל מנוע המחפרון "לגמגם" ולכן נעצר בשוליים, בצמוד למעקה הבטיחות.
בנסיבות, כאשר המחפרון עמד על חלק מנתיב נסיעה באופן שיצר מיכשול לתנועה על כביש מהיר, ונהג המשאית לא נהג בהתאם לתנאי הדרך, בזהירות ובתשומת לב שיתכן והיה בהן כדי למנוע את התאונה או להפחית את נזקיה, אני מחלק את האחריות לתאונה - 40% על נהג המחפרון ו 60% על נהג המשאית.
...
העובדה שניתן באופן עקרוני להשכיר מחפרון בעלות מסוימת לא מובילה בהכרח למסקנה שאכן קבלו הזמנות לבצע עבודות שלא בוצעו בגלל היעדר המחפרון.
אשר על כן אני קובע שהתובעים לא הוכיחו כי נגרם להם נזק מסוים כלשהו בראש נזק זה. לסיכום אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים 60% מהנזקים שהוכחו כאמור, בסכום כולל של 129,780₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התאונה (8/4/2012) ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

בעיניין פטאפטה נפסק כי השמוש במחפרון לא נעשה למטרת תחבורה; ואולם במקרה דנן, כך נפסק, מדובר "בהעברה של המעקה מנקודה אחת על הכביש, לנקודה אחרת, פעולה שאילו צלחה היתה כורכת נסיעה של המחפרון מן הנקודה האחת לשניה, כשהוא גורר את המעקה באמצעות הכף". לאור האמור נקבע כי התובע נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים.
בליל הארוע, כך נטען, המשאית עם המנוף לא הגיעה לאתר הסלילה, ולפיכך הוחלט על השמוש במחפרון.
...
לעניין זה נסמכת המבקשת על חוות דעת מהנדס שהוגשה מטעמה לבית המשפט המחוזי, ממנה עולה כי "שימוש במחפרון אופני ככלי גרירה למשא החורג מנפח ומידות המחפרון אינו בטיחותי ואינו מותר... לפיכך, מחפרון אופני אינו מיועד לעבודות מן הסוג שבוצע באירוע נשוא התביעה". המבקשת טוענת כי בדומה לפרשת פטאפטה, נעשה במחפרון שימוש בניגוד ליעודו המקורי של הרכב תוך פעולת אלתור מסוכנת, שהיא שגרמה בסופו של דבר לתאונה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
אשר על כן הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בהמשך לשאלת בית המשפט, פרט התובע את הנסיבות והבהיר כי לאחר שדומם את מנוע הטרקטור, סגר את הטרקטור ופתח עם ידו הימנית את הדלת על מנת לצאת ממנו והחל לרדת כשפניו החוצה, בזמן שרגלו האחת היתה על המשאית והשנייה על הכביש וידיו על מדרגות הטרקטור, הוא החליק, משמן שהיה שם, עם הרגל שהיתה על המשאית, בעוד הרגל השנייה באויר ואז נפגע בידו.
"החלקתי בזמן הירידה כאשר רציתי לרדת מהמשאית לכביש. אפשר לראות בתמונות שאין הרבה מרחק בין המשאית לטרקטור. אני לא מסתובב אני עם הגב לכביש, התכוונתי לרדת בקפיצה אחרי שאני מחזיק את הטרקטור והחלקתי לפני שקפצתי." (עמ' 13 ש' 4) למעשה, כפי טענת הנתבעות, התובע מתקשה לדייק לעניין קפיצה או החלקה מהמשאית בזמן פגיעתו ואולם אין ספק באשר לעצם קרות הארוע, חרף אי דיוקים בעדותו.
(ראה רע"א 9136/17 ‏ פלוני נ' פלוני - "אומנם ירידה מן הרכב אינה מסתיימת בהכרח עם נתוק המגע הפיזי שבין היורד לבין הרכב, ועשויה היא להימשך עד אשר היורד עומד יציב מחוץ לרכב (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 180 (מהדורה רביעית, 2012))" פגיעת התובע ארעה בשלב בו סיים את פעולת העמסת המחפרון, פעולה שהיא למטרות תחבורה, שהיא הובלת המחפרון באמצעות המשאית.
ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"ב, 22 מאי 2022, בהיעדר הצדדים.
...
סוף דבר אשר על כן הנתבעות 1 ו-3 יפצו את התובע בסכומים הבאים: כאב וסבל 25,626 ₪ הפסדי שכר לעבר 38,845 ₪ הפסדי שכר לעתיד 140,831 ₪ הפסדי פנסיה 17,604 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד 4,000 ₪ עזרה לזולת לעבר ולעתיד 7,500 ₪.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34% .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 1960, נפגע בראשו ביום 25.10.07 מפין מתכת שחיבר בין זרוע מנוף המותקן במשאית ובין יצול של סל שהיה מחובר לזרוע זו. לטענת התובע (ולמצער-בגירסאותיו המוקדמות) נשמט הפין ממקומו ופגע בו. לשיטתו מהווה פגיעה זו "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק).
העד אלגרבלי הבהיר בחקירתו הראשית שבסיום העבודה באתר, בתום יום העבודה, הוא הוריד את המנוף באמצעות השלט עד לכביש, כשהוא עצמו עומד על הכביש (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 15-20).
מכאן שיש לראות באירוע גם כפועל יוצא של "ניצול הכח המכני של הרכב", ויש לראות את האירוע כתאונת דרכים לנוכח התקיימותה של החזקה המרבה הנ"ל. יובהר כי שתי הנחותיו העובדתיות של התובע בסיכומים, הן זו לפיה לא ניתן היה להמשיך בנסיעה ללא פירוק הסל, והן זו לפיה פעל מנוע הרכב ללא הפסקה לאחר הורדת הסל לכביש והחזיק את הסל במקומו, לא הוכחו כלל.
עצם העובדה שהזרוע הובאה למקום למטרה מסויימת אין בה כדי להביא למסקנה כי כל פעולה שתבוצע לאחר מכן בנוגע לאותה הזרוע תהווה תוצאה של "ניצול הכח המכני של הרכב" (ראו, לעניין עמידת אדם על כף מחפרון, בע"א 2606/97 איילון נ' קצרה, פ"ד נד(1) 297 (2000); ולעניין עמידה על מלגזה שהניפה אדם לגובה-ע"א 2616/00 אליהו נ' לחמי, מיום 27.3.01).
...
לפיכך הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא ניתן לראות בארוע נשוא התביעה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק.
משכך הם פני הדברים דין התביעה להדחות, ואין כלל צורך להדרש לסוגיית הנזק.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 1960, נפגע בראשו ביום 25.10.07 מפין מתכת שחיבר בין זרוע מנוף המותקן במשאית ובין יצול של סל שהיה מחובר לזרוע זו. לטענת התובע (ולמצער-בגירסאותיו המוקדמות) נשמט הפין ממקומו ופגע בו. לשיטתו מהווה פגיעה זו "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק).
העד אלגרבלי הבהיר בחקירתו הראשית שבסיום העבודה באתר, בתום יום העבודה, הוא הוריד את המנוף באמצעות השלט עד לכביש, כשהוא עצמו עומד על הכביש (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 15-20).
מכאן שיש לראות באירוע גם כפועל יוצא של "ניצול הכח המכני של הרכב", ויש לראות את האירוע כתאונת דרכים לנוכח התקיימותה של החזקה המרבה הנ"ל. יובהר כי שתי הנחותיו העובדתיות של התובע בסיכומים, הן זו לפיה לא ניתן היה להמשיך בנסיעה ללא פירוק הסל, והן זו לפיה פעל מנוע הרכב ללא הפסקה לאחר הורדת הסל לכביש והחזיק את הסל במקומו, לא הוכחו כלל.
עצם העובדה שהזרוע הובאה למקום למטרה מסויימת אין בה כדי להביא למסקנה כי כל פעולה שתבוצע לאחר מכן בנוגע לאותה הזרוע תהווה תוצאה של "ניצול הכח המכני של הרכב" (ראו, לעניין עמידת אדם על כף מחפרון, בע"א 2606/97 איילון נ' קצרה, פ"ד נד(1) 297 (2000); ולעניין עמידה על מלגזה שהניפה אדם לגובה – ע"א 2616/00 אליהו נ' לחמי, מיום 27.3.01).
...
לפיכך הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא ניתן לראות בארוע נשוא התביעה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק.
משכך הם פני הדברים דין התביעה להדחות, ואין כלל צורך להדרש לסוגיית הנזק.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו