תאגידים עיכוב תקף בעסקה בודדת

בעקבות בקשתו של הנאמן לכנוס האספות, הוגשו התנגדויות של מספר נושים, והם עו"ד גיל סמאירה (להלן: "סמאירה") שרכש משרד בודד והודיע בשעתו על ביטול חוזה הרכישה; ה"ה פירר ושובקס, שאינם מציינים כמה משרדים רכשו ומכל מקום חוזה הרכישה שלהם מול החברה בוטל; ה"ה מיכל ואלישע יוסף שרכשו משרד בודד; וה"ה יוסף, בוגנים ויוניוב שרכשו שלושה משרדים.

מנגד, לא נעלמה מעיניי בהקשר זה הוראת ס' 82(5) לחוק, המתייחסת למצב שבו כללה התכנית פטור מאחריות לנושא משרה, בעל ענין בתאגיד או אדם אחר, המונע תביעה נגדם מצד הנושים או התאגיד, שאז נידרש הנאמן לנקוב בערך הכלכלי של הפטור.

בהקשר זה של רוכשים בעלי הערות אזהרה, נזכיר את שנפסק בע"א 3042/19 עו"ד אביחי ורדי, נאמן לנכסי ה יצחק יפה נ' אלימלך רייכמן בפסקות 36- 38 (נבו 29.12.2020)‏‏: "גם כאן איפוא, ממלאת הערת האזהרה, לכל הפחות, תפקיד אחד מבין שני תפקידי העכבון – הפן הבטוחתי המעניק לבעל הזכות כאמור עדיפות על פני נושיו של החייב, במובן זה שבידי בעל הערת האזהרה הכוח לעכב את מכירת המקרקעין עד אשר יסולק החוב כלפיו. או בלשון אחרת, מדובר ב"נורמה מהותית, המשריינת את זכותו של בעל ההערה מפני פגיעה על ידי אחרים, שגם להם זכויות כנגד המוכר-בעל-המקרקעין" .

סיכומם של דברים, הערת האזהרה המתייחסת להתחייבות החייב להמנע מבצוע עסקה במקרקעין, מעניקה למשיב מעמד של נושה מובטח שבכוחו למנוע ביצוע כל עסקה במקרקעין, עד אשר ייפרע חובו של החייב כלפיו.

עוד ראוי להזכיר כי מי שטוען שחלופה אחרת עדיפה על פני זו המוצעת בתכנית, עליו הנטל להוכיח טענתו זו. דברים אלה אמורים באותם מתנגדים שטוענים כי ביטול הסכמי המכר בין החברה לבין בעלי המקרקעין או מכירת הזכויות בפרוייקט במצבו as is, עשויים להשיא ערך רב יותר לנושים מאשר השלמת הפרוייקט, מבלי שיטרחו להציג תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לכך, ותוך שהם מתעלמים מחיובי מס שיעמדו בתוקפם גם במקרה של ביטול או מכירה, וינגסו מכל תקבול שיגיע לקופת הנאמן.

...

לאחר דין ודברים ממושך שניהל הנאמן עם הגורמים המעורבים, הוא הגיע לכלל מסקנה כי הדרך המיטבית שבה יש לנהוג היא השלמת הפרוייקט לטובת רוכשי המשרדים, אלא שדבר זה כרוך בגיוס משאבים כספיים ניכרים שאינם בנמצא.

לענין זה של הפקעת זכויות תביעה אישיות יפים הדברים שנאמרו בפר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, נאמן למחזיקי האג"ח (סדרה א') של אורבנקורפ אינק נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו 25.10.2020):‏‏ "בהקשר זה אציין כי מקובלת עליי עמדתו של הכונס הרשמי, לפיה סעיף המחאת הזכויות בהסדר הנושים נועד ליצור מסגרת קולקטיבית, בה כל מי שתרם את זכויות התביעה שלו, יזכה גם ליהנות באופן קולקטיבי מפירותיהן, ולפיכך אין לאפשר את נישולן של זכויות התביעה ממי שמראש אינם צפויים להשתתף בעוגת החלוקה. הכונס הרשמי מכנה זאת במידה רבה של צדק "גזל זכויות". מכל מקום, גם אם לא מדובר בגזל במובן המקובל של המילה, הרי שלכל הפחות מדובר בנסיון בלתי מוצדק ובלתי הוגן בעליל להפקיע את זכויותיהם של מחזיקי העבר לטובת מחזיקי האג"ח בהווה.

סיכומו של דבר, בכפוף לתיקונים ולהבהרות שיש להכניס בהוראות התכנית ברוח הדברים שנכתבו לעיל, ניתן לנאמן אישור לכנס את האסיפות.

העובדות הרלוואנטיות ביום 1.7.2019 נחתם בין המשיבה וחברת אימפולייט בע"מ (להלן "אימפולייט") לבין המבקשים, יחד עם בנם מר אליעזר אזרפרד (להלן: "הבן") ותאגיד בשליטת הבן, חברת שיראז א. נ. פיתוח ובצוע בנייה בע"מ (להלן: "החברה"), הסכם הלוואה (להלן "ההסכם" או "הסכם ההלוואה").

עוד אציין, להשלמת התמונה, כי תובענה זו הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, ויחד עימה הוגשה בקשה לסעד זמני במסגרתו עתרו המבקשים לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנקטה המשיבה בתיק ההוצאה לפועל למימוש הבטוחה (מספר 512449-04-20).

לפגישה זו התבקשו המבקשים להתלוות לבנם, והפגישה לא ארכה אלא דקות בודדות.

כך, נטען, כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לידון בתוקף המישכון או הקפו.

גב' וייס העידה כי תפקידה אצל המשיבה הוא ניהול חדר העיסקאות, ובכלל זה טפול בהלוואות מגובות נדל"ן. לדבריה, כאשר לקוח מגיע לפגישה הראשונה הוא נפגש עם עו"ד עשור והיא שמסבירה את התהליך, כי מדובר בהלוואה כנגד שיעבוד נכס ומהם המסמכים שיש לחתום עליהם.

...

נוכח המפורט לעיל אני קובעת כי הופרה חובת הגילוי הקבועה בסעיף 3 לחוק אשראי הוגן- גם עותק חוזה ההלוואה על נספחיו לא נמסר למבקשים עובר לכריתתו וגם לא גולו כל הפרטים הנדרשים על פי סעיף קטן (ב) לסעיף 3.

בהתחשב במכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני קובעת כי לא מתקיים יסוד ההטעיה הקבוע בסעיף 15 לחוק החוזים ומכאן שהמבקשים אינם זכאים לבטל את החוזה על יסוד הוראותיו.

סיכום דין התובענה להידחות.

המשיב הנו תאגיד בנקאי המאוגד כדין בישראל (להלן-"המשיב" או "הבנק" או "הסניף"), ואשר בסניף הבנק שלו המזוהה כסניף 118 ניהלה המערערת את חשבונה העיסקי.

בסיכומיה טענה המערערת כי ביום 30.11.20 סורב שיק נוסף, דהיינו, בתוך תקופת עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף, ובהתאם לחוק שיקים ללא כסוי, הוא נכלל במניין השיקים לעניין ההגבלה.

אמנם ישנם מקרים בודדים של מתן מסגרת אשראי באופן חד צדדי על ידי הבנק, דבר המוכיח שהבנק אכן ניסה לסייע בידי המערערת, אך ניסיונות סיוע אלו אינם יוצרים נוהג, והם הגיעו לקיצם עם סרוב השיק הראשון, כאשר ראה הבנק שהשיקים המביאים את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי אינם כבר שיקים בודדים.

...

סבור אני שטענה זו אינה יכולה לסייע למערערת מהסיבות כדלקמן: 1) לא הובא בדל ראיה על תשלום השיקים לאוחזי השיקים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית הערעור.

לאור המצב המיוחד אלו נקלעה המערערת, ובהמשך לאמור בסעיף 25 לפסק הדין, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין לתקופה של 21 יום, על מנת ליתן למערערת את האפשרות לשקול ערעור על פסק הדין.

במסגרת בקשתה של הנתבעת לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות בינלאומית מכוח סעיפים 5 ו-6 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), הנתבעת ביקשה מבית המשפט לאכוף את הוראות אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ.

מכאן מתחזקת השאלה האם ראוי להחיל על ההיתקשרות החוזית שבין הצדדים את תניית הבוררות שמכתיב תאגיד גלובלי על צרכן בודד במסגרת הסכם משתמש, אותו אישר המשתמש, תוך הנחה כי הדין המדינתי שאותו מבקשת הנתבעת להחיל על התובע הנו ראוי בראי הדין הישראלי.

אלא, יש לשקול מספר שיקולים, אשר המרכזיים מביניהם הם אלה: קיומו של יתרון בלתי הוגן בתנאי הנידון, ובכלל זה יכולתו של המתקשר בעיסקה להבין את תנאי העסקה ומערך החובות והזכויות המעוגן בה; מיהות הצדדים ופערי הכוחות ביניהם בשים לב לטיב ההיתקשרות והיקפה; מידת התלות של הלקוח בהתקשרות; חיוניות המוצר או השרות וייחודיותו.

יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט ע' גרוסקופף ברע"א 1901/20 בעיניין טרוים מילר בע"מ : "הכלל האמור יפה גם ביחס לחברות זרות המחליטות לנהל עסקים בישראל. טלו למשל בית אופנה פריזאי המחליט לפתוח חנות בכיכר המדינה, או משרד פירסום ניו יורקי הפותח סניף במגדלי עזריאלי. אכן, בשונה מעסק שכל פעילותו בישראל, לבית האופנה הצרפתי ולמשרד הפירסום הניו יורקי יש אינטרס מסוים ב"האחדת הדין" החל על פעולותיו, וככל שמדובר בחוזים פרטניים, שעל תנאיהם מנוהל משא ומתן מול מתקשר ישראלי, ראוי, ככלל, כי אינטרס זה יכובד, וכי לתניית בררת הדין יינתן תוקף.

...

מטעמים אלה דין הבקשה להידחות.

אין הנדון דומה לראיה, ושעה ששוכנעתי כי במקרה דנן מדובר בהסכם משתמש העונה על הגדרת חוזה אחיד, הרי שפרט מהותי זה משליך, באופן ישיר, על תניית הבוררות שנקבעה בהסכם המשתמש שנכרת בין הצדדים ומכאן מצאתי כי יהיה נכון לבטלה.

על כן, הבקשה נדחית.

הוראות חוק הביוב מצטרפות לסעיף 12(א) בחוק תאגידי מים, הקובע כי "כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשות המקומית או נגדה לפני יום תחילת פעילות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב, לנכסי מערכות המים והביוב או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עיסקאות כאמור בסעיפים 8 עד 11, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה". עילת התביעה בנוגע לקו הביוב המקורי, ככל שקיימת כזו, נוצרה בתקופת פעילות הרשות ועקב פעילותה ולכן, היא ממשיכה לעמוד בתוקפה נגד הרשות בלבד, כאילו לא נעשתה העברה לתאגיד כלל.

הנתבע הדגיש, כי העתקת הקו מחוץ לקו הבנין אפשרה לתובעים ניצול מאקסימאלי של זכויות הבניה במקרקעין וכי מאחר ומדובר בקוו ביוב פעיל הנתבע לא יכול היה לבטלו, ולו ליום בודד, והאפשרויות העומדות לרשותו בהעתקה מוגבלות עקב תואי הקרקע הקיים.

העד הדגיש, כי העיכוב נבע מהתנהלות התובע בלבד וכי לאחר שנתן הסכמתו לפתרון המוצע וחתם על האישור ביום 2.7.2020 הקו הוסט בתוך מספר ימים (עמ' 35, שורות 26 - 27 לפרוטוקול ונספח 4 לכתב התביעה) התובע אישר בעדותו, כי הפיתרון המוצע לא היתקבל על דעתו וכי פנה למנכ"ל התאגיד, למהנדס טארק חאג' ולאחרים בבקשה לפיתרון אחר (ראה עמ' 3, שורות 33 - 37, עמ' 4, שורות 14 - 19 ושורות 22 - 24 לפרוטוקול).

...

סיכומו של דבר, אין בידי התובע מס' 1 עילת תביעה נגד התאגיד בהתייחס לקו הביוב הישן.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.