תאגידים ביטוח מעילות בבנק

התנאים הנדרשים לאישור הבקשה סיכום הדברים עד כה, המבקשת הוכיחה קיומה של קבוצה שהיא משתייכת אליה, וקיימת אפשרות סבירה ששתיים מעילות התביעה, בעיניין פדיון חופשה ושכר עבודה לחודשים יולי ואוקטובר, יוכרעו לטובתה.

לאור ההלכה הפסוקה, לפיה העידר פנייה טרם הגשת תובענה ייצוגית כשלעצמו אינו מצדיק דחיית הבקשה, נדחית טענות המשיבה בהקשר זה. האם המשיבה מספקת שירותים חיוניים בהתאם לסעיף 8 (ב) (2) לחוק תובענות ייצוגיות? סעיף 8 (ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי: "הוגשה בקשה לאישור נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מיסלקה או מבטח, ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים כאמור בסעיף 13, רשאי בית המשפט להיתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית". המשיבה מבקשת להכיר בה כגוף המספק שירות חיוני לציבור כקבוע בסעיף 8 (ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לטענת המשיבה, מצבה הכלכלי אינו בטוב והיא נימצאת בהליכי הבראה, בייחוד בשל מגיפת הקורונה.

...

לאור ההלכה הפסוקה, לפיה העדר פנייה טרם הגשת תובענה ייצוגית כשלעצמו אינו מצדיק דחיית הבקשה, נדחית טענות המשיבה בהקשר זה. האם המשיבה מספקת שירותים חיוניים בהתאם לסעיף 8 (ב) (2) לחוק תובענות ייצוגיות? סעיף 8 (ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי: "הוגשה בקשה לאישור נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים כאמור בסעיף 13, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית". המשיבה מבקשת להכיר בה כגוף המספק שירות חיוני לציבור כקבוע בסעיף 8 (ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לטענת המשיבה, מצבה הכלכלי אינו בטוב והיא נמצאת בהליכי הבראה, בייחוד בשל מגפת הקורונה.

הטענות בהקשר זה נדחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל מאושר ניהול התובענה כייצוגית, באופן חלקי, בהתאם למפורט להלן: עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: פדיון חופשה; תשלום שכר עבודה לחודשים יולי ואוקטובר.

קביעה זו התבססה על פרשנות חוזה הביטוח, ובעיקר על התנאי המורה כי הנזק המבוטח הוא: “such direct financial loss… discovered by the Assured during the period of the policy” (ההדגשה הוספה; ראו פס' 22 לפסק-הדין) מעבר לצורך, קבע בית המשפט העליון כי ממילא בנק ישראל לא "גילה" את המעילה בתוך תקופת הביטוח, ולכל היותר התעוררו בו חשדות.

בנוסף, מקום בו מועלים הדירקטורים בבנק, כך נקבע, אין רואים בהם אורגאנים של הבנק לעניין עריכת חוזה הביטוח, וזאת לפי ההלכה שלפיה במקרים בהם כוונו פעולותיו של האורגן נגד התאגיד, לא תחול תורת האורגנים.

...

בפסק-הדין נדחה ערעורו של מפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (להלן – המפרק ו-הבנק) על דחיית תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח מהמשיבות.

משלא הוכח כי גורם אחר בתוך הבנק גילה את המעילות בתוך תקופת הביטוח, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנזק אינו מבוטח.

דין העתירה להידחות.

מכאן שהעתירה נדחית.

יחד עם זאת, בתחום ניירות הערך באים לידי ביטוי גם חסרונותיו המרכזיים של מכשיר התובענה הייצוגית, וביניהם, החשש מיצירת מעשה בית-דין כלפי בעלי ניירות ערך המיוצגים בקבוצה שלא מדעתם; חשש מריבוי תביעות שלא היו מוגשות באופן אינדיבידואלי אשר עלול להוביל לבזבוז משאבים של כלל הגורמים במשק ולעליה בפרמיית הביטוח של תאגידים ונושאי משרה בהם; כן מתעורר החשש מפני שימוש לרעה בתביעה הייצוגית כאמצעי סחיטה כלפי נתבעים שיעדיפו להתפשר מול התובע הייצוגי על מנת לחסוך את עלויות ניהול ההליך (ראו: צפורה כהן "תובענות ייצוגיות על פי חוק החברות" שערי משפט ד(1) 61, 70-67 (התשס"ה) (להלן: צפורה כהן)).

מעבר לכך אוסיף את אלה: ראשית, יש לזכור כי הבנק (באמצעות מפרקו) תבע את המשיב בעצמו, ולמעשה אין בפנינו טענה מנומקת לנזק (במובחן מעילת תביעה) השונה מזה שכבר נתבע על ידי הבנק (ראו פסקה 16 לחוות דעתה של הנשיאה), ופשיטא שאין להלום פיצוי כפול; שנית, ומעבר לצורך כאמור, סבורני כי גם היתנהלות המערער אינה תומכת באישור התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית (השוו סעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006).

...

בית המשפט קיבל את טענת המשיב לפיה הקביעות שנפלו במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל כנגד אתי אלון ובני משפחתה, אינן קבילות לשמש כראיה כנגד המשיב במסגרת ההליך הנוכחי מכיוון שלא מתקיימת זיקה מהזיקות שבסעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 בין המשיב לבין המורשעים בהליכים הפליליים.

מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם הפסיקה שעסקה באחריות רואה החשבון לנזקי בעלי המניות קודם לחקיקת חוק החברות.

השאלה באילו נסיבות קיומו של מצג מטעה בחוות דעתו של רואה החשבון המבקר יוביל למסקנה כי האחרון נהג ברשלנות שיש בה כדי להקים אחריות כלפי בעלי המניות, איננה מתעוררות בנסיבות המקרה שלפנינו וממילא אין צורך לקבוע בה מסמרות.

מעבר לכך אוסיף את אלה: ראשית, יש לזכור כי הבנק (באמצעות מפרקו) תבע את המשיב בעצמו, ולמעשה אין בפנינו טענה מנומקת לנזק (במובחן מעילת תביעה) השונה מזה שכבר נתבע על ידי הבנק (ראו פסקה 16 לחוות דעתה של הנשיאה), ופשיטא שאין להלום פיצוי כפול; שנית, ומעבר לצורך כאמור, סבורני כי גם התנהלות המערער אינה תומכת באישור התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית (השוו סעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006).

אם התשובה לשאלה זו היא כי הגילוי הרלבנטי הוא של המבוטח בלבד, יש לבחון שאלה שנייה: המבוטח בענייננו הוא תאגיד הנעדר חושים המאפשרים לו "לגלות" נזק, ועל כן יש לקבוע אילו "יישויות טבעיות" שפעלו בתאגיד – ידיעתן ניתנת לייחוס לבנק כדי קביעה כי במידה שהן גילו את הנזק, ניתן לומר כי הבנק הוא זה שגילה את הנזק.

העולה מן המקובץ מלמד כי דרישת הפוליסה שהנזק יתגלה בתוך תקופת הביטוח, מתייחסת לגילוי של הבנק ומקרה בו הנזק מתגלה על ידי צד ג', איננו ממלא דרישה זו. למעלה מן הנידרש יש להוסיף פה עוד שלושה טעמים השוללים את אחריות המבטח במקרה שלפנינו: (א) בנק ישראל לא גילה את דבר המעילות עובר לתום תקופת הפוליסה (7.8.1985) ואף בהודעת הבנק לא נאמר שארוע גילוי אי-הסדרים שהצביע על אפשרות למעילה קרה לפני ה-7.8.1985.

...

סיכום משמצאתי כי פוליסת הביטוח לא הוארכה, וכי הנזקים לא התגלו בתוך תקופת הפוליסה, כפי שנדרש לפי חוזה הביטוח, וכי מקרה הביטוח הנטען נעוץ בדירקטורים מועלים – נזק שהוחרג מהפוליסה – מסקנתי היא כי אין לבנק זכות לקבלת תגמולי ביטוח עבור נזקיו.

דין השגת המשיבות בערעורן-שכנגד להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור ואת הערעור-שכנגד.

אשר לבקשה להמצאת התחייבות עצמית נטען כי זו שמורה רק לתאגיד בנקאי או לחברת ביטוח וממילא אין מקום להעתר לבקשה, נוכח טענות המבקש כי אין באפשרותו לגייס את סכום הערבון.

אשר לסכויי ההליך- כפי שציינתי בהרחבה בהחלטה בעיניין האגרה, תביעתו של המבקש שהוגשה בין היתר מכח חוק איסור הפליה נדחתה, מאחר שבימ"ש קמא מצא כי טענות המבקש בדבר הפלייתו מקבלת שירותים- קבלת פנקס שיקים אינן חלק מעילות ההפליה הקובעות בחוק.

...

אשר לבקשה להמצאת התחייבות עצמית נטען כי זו שמורה רק לתאגיד בנקאי או לחברת ביטוח וממילא אין מקום להיעתר לבקשה, נוכח טענות המבקש כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון.

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות על צרופותיהן, מצאתי להיעתר לה באופן חלקי ולהורות על הפחתת סכום העירבון.

בכל מקרה, נוכח הטענות בדבר מצבו הכלכלי ומאחר שנטען כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה.

גם הבקשה לשעבוד קרן ההשתלמות דינה להידחות.