מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תאגיד מציע רכש עצמי מלא

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נשוא הבקשה היא הצעת רכש מלאה מיום 26.1.2009, בה הציעה המשיבה לכל בעלי המניות לפי סעיף 336 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") (הצעת רכש עצמית) לרכישת כל המניות הרגילות א' בנות 1.00 ₪ ערך נקוב של החברה, במחיר של 36 ₪ למניה.
טוען ב"כ המבקשים (סעיפים 110-104 לסיכומים) כי נפלו פגמים בהצעת הרכש והם: ניגוד עניינים בין המתחייב מתפקיד הדירקטורים ב-אי.די.בי. פיתוח לבין חובותיהם כנושאי משרה בתאגידים אחרים בקבוצת אי.די.בי (סעיף 108).
...
משהגעתי למסקנות לעיל, נראה שאין מקום לבחון את שאר התנאים לאישור בקשה לתובענה ייצוגית, ואני קובעת שהבקשה נדחית בהעדר עילת תביעה.
פ ס ק - ד י ן משדחיתי את הבקשה, אזי גם התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעת ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 ₪, וכן את הוצאותיהם, אותן ישום הרשם.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברמת המיקרו, בכל חברה, לעיסקת ה-LBO עשויות להיות השלכות משמעותיות על כל אחת מכמה קבוצות של שחקנים רלבאנטיים: החברה עצמה, נושיה, עובדיה, בעל השליטה החדש בה, הגורם המממן את העסקה, ויתר בעלי המניות (היכן שבעסקת ה-LBO מניות החברה אינן נרכשות במלואן).
על פי תכנית ה- Recapitalization, הוחלט על ביצוע הצעת רכש עצמית ל-51% ממניות החברה במחיר של 40 דולר למניה (פרמיה של כ-33% מעל מחיר השוק של המניה באותה עת); ההצעה הופנתה לכלל בעלי המניות של החברה באופן שוויוני (פרו-רטה); וכמו כן נקבע שלצורך ביצוע התשלום לבעלי המניות אשר יענו להצעת הרכש העצמית, החברה תגייס חוב.
לאחרונה, בת"צ (מחוזי ת"א) 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת ואח' נגד כהן ואח' (22.4.2014) התייחסתי לנקודה זו כדלקמן: "מטבעה, השליטה בתאגיד מעניק למחזיק בה זכויות וכוח השפעה 'עודפים' על אלה של יתר בעלי המניות ועל כן, להיווצרותה של שליטה בחברה קיים ערך כלכלי ממשי. בהתאם, על דרך הכלל לרכישת 'מניות שליטה' בחברה נילווה תשלום נוסף על 'מחיר השוק' של המניות המכונה 'פרמיית שליטה'...
...
לאחר שבחנתי היטב את מכלול העדויות והראיות שהובאו בפני בית המשפט החלטתי לדחות את שתי בקשות האישור.
בתנ"ג (מחוזי ת"א) 48081-11-11 רוזנפלד נ' בן דב (17.3.2013) התייחסתי ארוכות למעמדה של הלכת ארביב לאחר חקיקת חוק החברות, אולם גם עיון בהחלטה בעניין לביב, המייחסת משמעות רבה למועד רכישת המניות, מגלה כי היא אינה סוגרת את הדלת באופן מוחלט בפני מי שרכשו את מניותיהם לאחר קרות האירוע נשוא התובענה: "ודאי הוא, שאם יש לחברה עילה לתביעה נגד פלוני, ביצועה של אותה עילה דבר אין לו עם השאלה, אם החזיק בעל מניות מסוים מניות בחברה כאשר [נ]ולדה העילה הלזו אם לאו. במה דברים אמורים: ובתביעת החברה. אבל כאשר בא בעל המניות והוא מבקש לתבוע במקום החברה דבר המגיע לחברה, מתעוררת שאלה אחרת, והיא: האם מן הצדק להתיר לתובע להביא דברו של אחר, של החברה לפני בית-המשפט? לכאורה, סבור אני, כי מי שרוכש מניות בחברה, בידיעה שבעבר נעשה מעשה שהזיק לנכסי החברה, חייב לבית-המשפט הסבר מדוע הוא לא משך ידו מן העניין.
אין בכך כשלעצמו כדי להוות חוסר תום לב. היטיב לנסח את הדברים כב' ס' הנשיא ג' גינת בת"א (מחוזי חיפה) 474/04 ירדן נ' ליפשיץ בפסקה 92 (20.8.2007): "בבוא בית המשפט להחליט, אם לאשר בקשה לתביעה נגזרת, עליו לאזן בין הרצון להגן על החברה מפני אורגניה ובעלי השליטה בה, לבין החשש כי אינטרסים אישיים, שאין להם ולא כלום עם טובת החברה, הם המניעים את התובעים להשתמש בהליך התביעה הנגזרת. סביר להניח, ולו מפאת הטבע האנושי, כי התובע תביעה נגזרת מצפה להרוויח גם באופן אישי באם יזכה בתביעה, וציפייה זו מהווה אחד המניעים להגשת התביעה מלכתחילה. אין בכך כל פסול. ברור כי במקרה ובו התביעה הנגזרת מתקבלת, הסעדים הניתנים לחברה ייטיבו, לרוב, גם עם בעלי מניותיה שהגישו את התביעה. אין לקרוא לציפייה להשגת רווח אישי כאמור, המהווה תוצאה נלווית של זכייה בתביעה הנגזרת, כציפייה העולה כדי חוסר תום לב, במצב בו התביעה מוגשת לטובת החברה." לסיכום עניין טענות הסף אחזור על האמור בראשית פרק זה. טענות הסף עוסקות, רובן ככולן, בתום ליבם של המבקשים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את שתי בקשות האישור להגשת תביעה נגזרת בשמה של בזק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

ככלל, רכישה כפויה של מניות מיעוט בידי בעל שליטה בחברה ציבורית, הן במישרין והן באמצעות החברה שבשליטתו, קרי, בדרך של הצעת רכש מלאה עצמית "מעוררות חשש מובנה לניגוד עניינים ולניצול כוחו של בעל השליטה על מנת להתעשר על חשבון בעלי מניות המיעוט" (עניין קיטאל, פסקה 54 לפסק דינו של השופט דנציגר).
בנגוד לעילות אחרות שהמחוקק מעמיד לרשות הצד הנפגע, כמו קפוח המיעוט והפרת חובת אמונים או זהירות, הרי שסעד ההערכה אינו מותנה בקיומו של פגם בהתנהלות בעל השליטה או החברה (הדס אהרוני-ברק ואסף חמדני, "בעקבות פסק דין קיטאל: נטל ההוכחה בהצעת רכש מלאה" תאגידים ט/4 1, 13 (2012) (להלן: אהרוני-ברק וחמדני).
...
השופט צ' זילברטל: אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי השופט י' עמית, לפיה דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות.
התוצאה האמורה מתחייבת מהקביעה לפיה עלה בידי המשיבה להוכיח כי המחיר שהוצע משקף שווי הוגן של מניותיה, ולמסקנה זו ניתן להגיע מבלי שיידרש להביע דעה לגבי סוגיות שונות, ובכללן החלת הוראת סעיף 275 לחוק החברות במקרה של הצעת רכש עצמית מלאה.
ניתן להשאיר, אפוא, בצריך עיון סוגיה זו (ואחרות שההכרעה בהן אינה דרושה לצורך המסקנה האופרטיבית של דחיית הערעור).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין שאר טענותיה של המבקשת בתשובתה לתשובת המשיבה נאמר שלא הוצע לה לרכוש ביטוחים נוספים ושהנוהל – שעליו הסתמכה המשיבה בהסכם השכירות, אליבא דמבקשת – כלל את המע"מ בדמי ההישתתפות העצמית המקסימאליים, שהם סכום מוחלט.
ב) לקוחות פרטיים ששכרו רכב מיום 28.01.06 ועד ליום שבו יהפוך פסק-דין זה חלוט (להלן: המועד הקובע), ששלמו למשיבה את דמי ההישתתפות העצמית במלואם ושבהסכם ההשכרה עימם הוצגו דמי ההישתתפות כסכום כולל, אך עליו היה להוסיף מע"מ. ג) כל אדם או תאגיד אשר היתקשר בחוזה השכרה עם המשיבה מיום 06.05.09 ועד למועד הקובע, ואשר הרכב ששכר היה מעורב בתאונה ונגבה ממנו סכום הישתתפות עצמית הגבוה מהסכום המירבי שניקב בנוהל.
...
מדובר בהליך מורכב וממושך הגוזל משאבים, על הסיכונים והסיכויים שבניהולו עמדתי לעיל, ואני סבורה כי כל רכיב בפשרה משקף באופן מדוד, מאוזן וראוי את הסיכוי, את הסיכון ואת המחיר שבניהול ההליך עד תומו.
היקפו של התיק, הטרחה שטרחה הפרקליטה המייצגת, העבודה המקיפה והיסודית שבאה לידי ביטוי בכתבי הטענות, בחוות הדעת, בבדיקה ובניהול המשא-ומתן עד להגעה להסדר הפשרה מול הנהלת הכספים של המשיבה ובאי-כוחה, וכן הסיכון שקיבלה המבקשת על עצמה – כל אלה הביאו אותי למסקנה שהסכמת הצדדים על סכומי הגמול ושכר הטרחה שהמליצו לפסוק מידתית והוגנת.
הצדדים לא ציינו בהסכם הפשרה שהסכומים אשר יושבו יוצמדו למדד המחירים לצרכן, ואולם בחלוף הזמן נראה לי כי יהיה נכון להצמיד כל סכום ממועד החיוב ועד למועד התשלום בפועל או עד למועד החישוב לגבי מי שזכאים לסכום נמוך משבעים ש"ח – וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טיוטת התקנות נועדה בהתאם לאמור בה, לחול "בהצעת רכש מלאה, עצמית או על-ידי בעל-השליטה, וכן במיזוג ובהליך לפי ס' 350 לחוק החברות שתוצאתם הפיכתה של חברה לפרטית...". הגם שהטיוטה לא התקבלה, ניתן לראות ממנה כי גם הרשות הניחה שכאשר נעשה שימוש באחת הפרוצדורות שלעיל "שתוצאתם הפיכתה של חברה לפרטית", נדרשים מספר תנאים ובכלל זה: "מוצע לקבוע כי כאשר מתבצעת הצעת רכש מלאה על-ידי החברה (עצמית) או על-ידי בעל שליטה בה (או תאגידים בשליטתו), המציע יצהיר, במסגרת מיפרט הצעת הרכש, האם המחיר המוצע בהצעת הרכש הנו הוגן וסביר אם לאו...
...
אינני סבורה כי ניתן לקבל את הטענה, ודאי לא לאור המידע המועט שקיים בפני בית-המשפט בשלב זה. החברה לא הוכיחה כי היא מצויה בפועל במצב של חדלות-פירעון ולא הבהירה את הבסיס הנטען למסקנה זו. הבקשה אף לא הוגשה במסגרת הליכי חדלות-פירעון.
משכך, לא ניתן לקבל גם את המסקנה לפיה המחיר שהוצע – שלא הובהר איך הוא נבחר – הוא מחיר הוגן.
סוף דבר – אני סבורה כי בשלב זה אין לקבל את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו