שפיכת בטון בעת נסיעת מערבל בטון

בשונה מעניין רימנר הנ"ל, בעניינינו לא הוכח כי שטיפת המשאבה הנה פעולה חיונית לצורך תחילת הנסיעה של המשאית והמעביד העיד כי ניתן לבצע את השטיפה במקום צדדי כאשר הסיכון של שפיכת הבטון אגב הנסיעה אינו קיים.

מבחינה תעבורתית לא הייתה כל מניעה להפסיק את פעולת הערבול בעת ביצוע הנסיעה האמורה, במיוחד כאשר לא היה כל בטון בתוך המערבל.

...

לסיכום לא הוכח בפניי כי התאונה מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק.

התוצאה: אני דוחה את התביעה נגד שתי הנתבעות.

התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך כולל של 3,500 ₪.

לחילופין, החבות מוטלת על הנתבעות בחלקים שוים- הובלת הבטון באמצעות הנגרר מהוה פעולה תחבורתית שלא ניתן להגשימה ללא שימוש במשאית שהמנוע שלו הוא המניע את המשאית ואת המערבל ממקום למקום; למיקסר אין כושר תעבורתי עצמאי; גם פעולת שטיפת השוקת של המערבל בתום פריקת הבטון נועדה למנוע סיכון תחבורתי בזמן נסיעה; נפילת התובע ארעה בין היתר בשל הוויברציות של מנוע המשאית שפעל; אין לקבל את טענת נתבעת 1 כי רק אם היה מדובר בתאונת דרכים תוך כדי נסיעה היה מקום להטיל את החבות של שתי המבטחות בחלקים שוים.

ג. סיימתי שפיכת הבטון באתר.

...

בנסיבות העניין ולצורך הכרעה בשאלת החלוקה בין הנתבעות - אני מקבלת את גרסת התובע לאופן קרות התאונה.

שוכנעתי איפוא , כי בנסיבות ענייננו - יש לראות את התובע, ברגע התאונה, כ"משתמש" בשני כלי הרכב.

סוף דבר מכל האמור, שוכנעתי שבנסיבות העניין יש לחלק את החבות בין הנתבעות לבין עצמן בחלקים שווים.

בהנתן מכלול האמור, אני קובעת כי התאונה אירעה עת רכב הנתבעת נסע בנתיבו כדין כאשר מערבל הבטון, שנסע מאחוריו, פגע בו מאחור וכתוצאה מכך, נהדף רכב הנתבעת לעבר רכב התובע ופגע בו. למען הסדר הטוב, אבהיר כי לא נעלמה מעיני עדות נהגת רכב התובע, אלא שלא מצאתי שיש בה כדי לשפוך אור על נסיבות היתרחשות התאונה, שעה שהאחרונה העידה כי לא ראתה את רגע היתרחשות התאונה בין מערבל הבטון לרכב הנתבעת.

...

בהינתן מכלול האמור, אני קובעת כי התאונה ארעה עת רכב הנתבעת נסע בנתיבו כדין כאשר מערבל הבטון, שנסע מאחוריו, פגע בו מאחור וכתוצאה מכך, נהדף רכב הנתבעת לעבר רכב התובע ופגע בו. למען הסדר הטוב, אבהיר כי לא נעלמה מעיני עדות נהגת רכב התובע, אלא שלא מצאתי שיש בה כדי לשפוך אור על נסיבות התרחשות התאונה, שעה שהאחרונה העידה כי לא ראתה את רגע התרחשות התאונה בין מערבל הבטון לרכב הנתבעת.

משקבעתי כאמור, אני דוחה את תביעת התובע נגד נתבעות 1 ו-2 ומקבלת התביעה נגד נתבעים 3 ו-4.

כמו כן, אני מקבלת את התביעה שכנגד.

החבות - התאונה הראשונה התאונה הראשונה ארעה, לפי התובע, עת נהג ברכבו (מערבל בטון) מהמפעל בירכא והגיע לאתר עבודה בצומת אחיהוד על מנת לשפוך שם בטון.

לדידי, שלושת התנאים הנ"ל מתקיימים בעניינינו; הארוע הנטען היתרחש במהלך הנסיעה, שכן התובע אמור היה מלכתחילה לשוב למפעל ועצירתו באתר לצורך שפיכת בטון לא הוותה את השלב הסופי של נסיעתו.

...

לעומת זאת, בכל הנוגע לתאונה הראשונה, חלוקים הצדדים בשאלה המשפטית אם האירוע מהווה תאונת דרכים כמשמעותו של מונח זה בפלת"ד. לאחר ששמעתי את התובע, התרשמתי מהופעתו בפניי ושקלתי את דבריו ולאחר שעיינתי בראיות שהוגשו ונתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים, מצאתי לקבוע את הממצאים שלהלן ולהעריך את נזקיו של התובע בהתאם.

בניגוד לאמור בתצהירו של התובע, לא שוכנעתי כי נזקק לעזרה צמודה יותר של בני משפחתו מעבר לתקופה הראשונה בה שהה באי כושר.

התאונה השנייה בכל הנוגע לתאונה השנייה, אין טענה לנכות, לא הוכחו בפניי הפסדי שכר (אמנם צורף אישור מחלה מיום 3/5/11 עד 14/5/11 אך לא שוכנעתי שקשור לתאונה) ואף התובע עצמו הגדיר אותה כתאונה קלה בגינה אף לא פנה למל"ל. בגין תאונה זו מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל ולהעמידו על סך 6,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 46,352 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13%+מע"מ, אגרת משפט משוערכת ויתרת האגרה שחלה.

בפסק הדין בענין רע"א 8061/96 עוזר נ' אררט חברה לביטוח, פ"ד נ (3) 532 (להלן: "פרשת עוזר"), נפסק מפי כב' הנשיא ברק כי החזקה החלוטה בעיניין "ניצול הכוח המכני של הרכב", מכוונת לכל אותם מקרים בהם הרכב הוא "רב תכליתי". דהיינו, רכב אשר על פי יעודו המקורי, מיועד לא רק לנסיעה אלא גם לפעולות נוספות המנצלות את כוחו המכני ובילבד שאותה עת "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי" בע"א 6000/93 עיזבון המנוח פואז קואסמה ואח' נ' רג'בי פ"ד נ (3) 661 (להלן:"פרשת קואסמה"), נקבע כי על פי הגדרת החזקה המרבה, בדבר ניצול הכח המכני, נדרשים חמישה תנאים (1) "מאורע"; (2) שניגרם "עקב"; (3) "ניצול הכוח המכני"; (4) של "הרכב"; (5) בעת הניצול "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". בעניינינו, מדובר במשאית עליה מורכב, דרך קבע, מערבל בטון, כפי שאישר הנהג בעדותו: "המערבל מותקן דרך קבע על המשאית. זו משאית שמיועדת שיתקינו עליה מערבל בטון" (עמ' 15 פרוטוקול, כן ראה הגדרת הרכב, ברשיון הרכב, נספח ב' לנ/2, "משא מערבל בטון").

בהקשר זה, אין בידי לקבל טענת הנתבעות 4 ו-5, כי התובע נפגע בעת ששפך חומר למערבל וכי מדובר ב"טעינה ידנית" הנכנסת לגדר החזקה הממעטת של טעינה ופריקה ואינה בגדר טעינה "מכנית". אמנם התובע לא עשה שימוש בכח המכני של המשאית, לצורך שפיכת החומר למערבל אך פגיעתו אירעה כתוצאה מתנועת המערבל, על כן יש לראותו כמי שניפגע מפעולה המצויה במיתחם הסיכון שניצול הכח המכני של מערבל הבטון יצר, כפי שנפסק בענין זה ב"פרשת קואסמה".

...

משכך הם פני הדברים ונוכח קביעה זו, מתבקשת המסקנה כי אין מניעה להחיל החזקה החלוטה בעניין ניצול הכח המכני, ככל שהדבר אמור בעובדה כי לרכב היו שני מנועים נפרדים".

בהקשר זה, אין בידי לקבל טענת הנתבעות 4 ו-5, כי התובע נפגע בעת ששפך חומר למערבל וכי מדובר ב"טעינה ידנית" הנכנסת לגדר החזקה הממעטת של טעינה ופריקה ואינה בגדר טעינה "מכאנית". אמנם התובע לא עשה שימוש בכח המכאני של המשאית, לצורך שפיכת החומר למערבל אך פגיעתו ארעה כתוצאה מתנועת המערבל, על כן יש לראותו כמי שנפגע מפעולה המצויה במתחם הסיכון שניצול הכח המכאני של מערבל הבטון יצר, כפי שנפסק בענין זה ב"פרשת קואסמה".

בהקשר זה, אין בידי לקבל הטענה כי המערבל בוטח, בביטוח חובה נפרד, על ידי אריה חברה לביטוח בע"מ, שכן לא זו בלבד שלא הוכח קיומו של ביטוח נפרד למערבל אלא שהמבטחת הנטענת אף לא צורפה כצד להליכים בתביעה זו. מכח עקרון ייחוד העילה, דין התביעה החלופית, על פי פקודת הנזיקין - להדחות.

אשר על כן, התביעה נגד הנתבעים 1 ו-3 , בעילה הנזיקית, וכנגד הנתבעות 6 ו-7, נדחית.