הואיל והמבקשת עבדה בחברה המשיבה שעות מועטות בשבוע, כעבודה צדדית, בנוסף לתפקידה כמורה במשרד החינוך, במשרה מלאה, ובשים לב ליחסים העכורים של המבקשת עם יתר האחים, לרבות עם האח המנהל, שאין דיבור ביניהם - גם מאזן הנוחות תומך במסקנה, שאין מקום להורות על השבת המבקשת לתפקיד במשיבה.
...
למבקשת טענות רבות כנגד כל האחים שלה, אך, לא מצאנו לנכון להיכנס אליהן כעת, כאשר לא כל יריעת המחלוקת בנדון נפרשה לפנינו, וטוב שכך, שהרי - לא אנו הערכאה להכריע בטרוניות בקשר לחלוקת חברות משפחתיות ונכסים של העיזבון, ולא לנו לקבוע - אף לא לכאורה - האם המשיבה עמדה במטלות שהוטלו עליה, בהחלטות משפטיות שניתנו במסגרת ההליכים שם, אם לאו.
הבקשה לסעד זמני הוגשה ביום 15.10.17; ותביעה עיקרית הוגשה ביום 22.10.17, בסך 252,804 ₪, ובה עתרו לקבל: "צו עשה קבוע, פיצויים על פיטורים בחוסר תום לב, הלנת שכר, דמי הבראה, נסיעות, מתנות לחג, פרמיות, נייד."
דיון והכרעה
לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות המבקשת, מצד אחד, ולטענות המשיבה, מצד שני, אנו סבורים, שאין בנסיבות מקרה זה הצדקה לחריגה מהדרך המקובלת, כפי שהותוותה בפסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, ולפיה - גם אם פיטורים היו שלא כדין - ואיננו קובעים כעת שכך היה במקרה זה - "דרך המלך" להתמודד עם כך היא דרך הפיצוי הכספי ולא דרך אכיפת יחסי עבודה, בכלל, ובחברה משפחתית קטנה, בה המבקשת נמצאת בסכסוך מתמיד עם יתר אחיה, בפרט.
סיכום
לאור כל האמור, במצטבר, דעתנו היא, כי - לכאורה - לא נפל בהחלטת הפיטורים פגם המצדיק התערבות, בה על-ידי מתן "צו עשה" זמני.
הואיל והמבקשת עבדה בחברה המשיבה שעות מועטות בשבוע, כעבודה צדדית, בנוסף לתפקידה כמורה במשרד החינוך, במשרה מלאה, ובשים לב ליחסים העכורים של המבקשת עם יתר האחים, לרבות עם האח המנהל, שאין דיבור ביניהם - גם מאזן הנוחות תומך במסקנה, שאין מקום להורות על השבת המבקשת לתפקיד במשיבה.
הבקשה לסעד ביניים - נדחית, אפוא; בהתחשב ביחסים המשפחתיים - הוצאותיה יובאו בחשבון עם מתן פסק-דין סופי.