שעות נוספות ללא הוכחות ועדות בלתי מהימנה

ראשית, גרסת התובע כי קיבל 35 ש"ח לשעה אינה מהימנה בעינינו; והתרשמנו כי ממילא התובע חתם על תצהירו מבלי שהבין את תוכנו בנקודה זו (ע' 8 ש' 12-17).

(1) אכן, התובע קיבל מידי חודש תלושי שכר (ע' 8 ש' 18-21); וכידוע, תלוש השכר, מהוה דרך כלל ראיה לאמתות תוכנו, למעט אם הוכח בראיות מהימנות אחרת, כאשר נטל הראייה מוטל על המבקש לסתור את תוכנו (דב"ע מח/3-146 יוסף חוג'ירת –שלום גל ואח', פד"ע כ' 19; ע"ע (ארצי) 43908-09-13 מוהנא מסארווה – סמאח שתיה (מיום 12.4.2016), סע' 25-26 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) אילן איטח).

שכן לטענת סגן בכיר לחשבת הכללית, הוראה 7.12.9 לתכ"ם ("עדוד העסקת עובדים ישראלים במסגרת התקשרויות הממשלה") קובעת איסור בדבר התקשרותם של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות עם חברות קבלן המעסיקות עובדים זרים, והדבר מהווה תנאי סף לעצם ההתמודדות במכרזים כגון דא. שם נקבע על ידי כב' המשנה לנשיאה רובינשטיין כי "...אם אכן נערכות התקשרויות בנגוד להוראות התכ"ם כטענת המערערת, דומה כי יש בדבר כדי להקים ספקות באשר לעמדתן של המשיבות כנגד הכללתו של ההיטל בטבלה. הוה אומר, אם אין ועדות המכרזים הרלבנטיות מקפידות על הדרישה כי חברות הניקיון לא יעסיקו עובדים זרים הלכה למעשה, מדוע אפוא לא יתחשבו בעלויות ההיטל הנילוות לכך; וזאת, אך לצורך הערכה מדויקת יותר של הצעות אשר לפי טענת המערערת, אינן בהכרח נדחות על הסף כנדרש...ספק אם היתעלמות ממרכיב ההיטל אכן תשרת את התכלית האמורה, נוכח הדגש אשר מושם בהוראות התכ"ם על חובת המתמודדים לשקף את מלוא העלויות הכרוכות בהעסקת עובדיהם...אדרבה, חוששני כי זכייתה במיכרז של מתמודדת אשר צפויה לשאת בתשלום ההיטל, מבלי שעלויותיו תומחרו מבעוד מועד, עלולה לפתוח פתח לפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של עובדיה". כב' השופט שוהם העיר כי "אין לשלול את הגישה, לפיה מן הראוי לכלול את ההיטל, הרובץ על שכמו של המעסיק, בשיעור של 20% מהכנסתו של העובד הזר, בטבלת מחיר המינימום לעובדים, במסגרת המכרזים המדוברים, כחלק מעלות העסקת העובד הזר." כב' השופט מלצר (כתוארו אז) ציין כי "אולם בשים לב לכך שטענה זו הושמעה במקרה שלפנינו בלא תימוכין ממשיים בראיות, ולנוכח קביעתו של חברי, המשנה לנשיאה (בדימ'), השופט א' רובינשטיין, המתבקשת בנסיבות, לפיה ייערך "בדק בית" בקרב רשויות המינהל העורכות מכרזים למתן שירותי ניקיון בהתאם להוראה 7.11.3 לתכ"ם, במטרה לעמוד, בין היתר, על טיבה של התופעה הנטענת, הרי לאחר שהפכתי בדברים, אני מצטרף, בנסיבות שבכאן, לעמדתו של חברי, המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין, וכן להערותיו של חברי השופט א' שהם".

(3) בהתאם לסעיף 9 לצוו ההרחבה בענף הניקיון משנת 2014, בעד תקופת העבודה מיום כניסתו לתוקף של הצוו (1.3.2014)ועד ליום 1.6.2015 יהא זכאי העובד להפקדות המעסיק לתגמולים בשיעור 7% מרכיבים אלה: שכר יסוד, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית, תוספת ותק, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי חגים, ודמי הבראה (להלן-הרכיבים); והחל מיום 1.7.2015 בשיעור של 7.5% מהרכיבים.

עם זאת, במסגרת סע' 41 ו-42 לסיכומי הקבלן, נטען על ידו, כי לכל היותר זכאי התובע לחישוב עפ"י שכר של 30 ₪ בהפחתת הודעה מוקדמת שכן לא הוכיח כלל שפוטר, כי התביעה בעיניין ימי החופשה מתיישנת לאחר 3 שנים וכי לא הופחתו תשלומי דמי ההבראה שקבל בתלושי השכר.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל בעיקרו.

לפיכך, התובע זכאי מהקבלן לפיצוי בסך של 7,500 ₪ בעד תלושי שכר שאינם תקינים, כאשר קלינור תשא עמו ביחד ולחוד, בסך 3,500 ₪ מתוך סכום זה. התביעה כנגד העיריה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

עוד נטען כי בית הדין נימנע מלקבוע מימצאי מהימנות ומשקלם, למרות שהוצגו ראיות על דיווחי נוכחות כוזבים של המשיב המעידים על חוסר תום ליבו.

כמו כן נטען בין היתר כי המבקש לא נידרש לעבוד שעות נוספות ולא הוכיח את עבודת השעות הנוספות.

נטל השיכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקשת, אשר עליה להראות כי סכויי העירעור להיתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, במובן זה שהנזק היחסי שייגרם לה מאי הענות לבקשה גדול מהנזק הצפוי לצד שכנגד אם יעוכב הבצוע (ע"ע (ארצי) 44633-10-12 סביניך - צוות 3 בע"מ 8.4.2013); עע"מ 2152/13 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה קרית טבעון נ' ועדת ערר מחוזית חיפה (23.4.2013)).

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה וכלל חומר התיק, החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשת המבקשת ולעכב חלק מפסק הדין בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין.

יישום – בשקלול שבין סיכוי הערעור המתמקד בטענות משפטיות הראויות לעיון, אם כי איני קובע מסמרות באשר לסיכויי קבלתן, לבין מאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיב, ועל מנת להבטיח כי אם יידחה הערעור לא יידרשו מאמצי גביה, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בגין מחצית מהסכומים שנפסקו עבור גמול שעות נוספות וכן מחצית מהכספים שנפסקו עבור שכר טרחה והוצאות משפט (להלן – הסכומים המעוכבים), בכפוף להפקדת הסכומים המעוכבים במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת בית הדין עד לא יאוחר מיום 2.2.2022 (להלן – המועד הקובע).

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 10 לעיל.

נטען שבהתאם לסעיף 2.12 לנוהל ולתיקון הנוהל מיום 30.4.20, מוגדר מיצוי כושר ההישתכרות לצורך קבלת דירה בשיכון הצבורי ביחס להורה עצמאי ל-3 ילדים, כך שפונה חייב לעמוד במבחן ההכנסה של המוסד לביטוח לאומי כפי שבא לידי ביטוי בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, וכי מעבר ממסלול דמי מזונות של הביטוח הלאומי לגימלת הבטחת הכנסה יפגע בה. נטען שלאחרונה הוארכה הוראת השעה בשנה נוספת.

נטען שטענת העותרת ש"פיילוט" משמע תכנית ניסיונית שיעילותה לא הוכחה עדיין אינה נכונה וכי מדובר בתיקון זמני לנוהל הקצאת דיור בשיכון צבורי שמוסיף אמצעי למיצוי כושר הישתכרות עבור נשים שמקבלות דמי מזונות מהמל"ל וזאת בנוסף לדרכים שכבר היו קיימות, כולל ועדת החריגים.

נטען שהעותרת לא רק לא סיפקה סיבה מוצדקת כלכלית לאי מעבר בין הקיצבאות ולפיכך אינה יכולה להישתתף ב"פיילוט" אלא גם לא הוכיחה בשום ראיה פוזיטיבית מהימנה שהיא ממצה את כושר הישתכרותה וטענותיה מעידות שהיא אינה מעוניינת במיצוי זה. נטען שבכל מקרה אין כל הכרח להישתתף ב"פיילוט".

הועדה לא ראתה לנכון להחריגה.

...

צויין בפרט ביצוע מבחן ההכנסה שבוצע והמסקנה שהעותרת לא תפגע כלכלית ממעבר מדמי מזונות מהביטוח הלאומי לגמלת הבטחת הכנסה.

בנסיבות העניין הנני קובע כי העותרת לא הרימה את הנטל הדרוש כדי לבסס את הטענה.

מכל האמור, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.

הועדה לא ייחסה משקל מספיק לעובדות ולנתונים שהוכחו בפניה.

הועדה טעתה בחישוב הפיצויים על בסיס שכר הכולל גמול שעות נוספות גלובאליות.

הועדה מוסיפה ומצביעה על העדר נימוקים מיוחדים לפיטורים בתקופה המוגנת דוקא ועל הליך הפיטורים המקוצר, ללא נימוק של ממש, כך: "על כן, לעמדתי, הוכח לא רק שהתובע פוטר בתקופה האסורה, אלא גם כי היה קשר בין הפיטורים לבין שירות המילואים, לכל הפחות כעילה נוספת ל"אי עמידה ביעדים" בגינה הוא פוטר לטענת הנתבעת.

הועדה התייחסה בהחלטתה לשיחת הטלפון שנוהלה עם התובע בתקופת המילואים, כך: "התובע היה מהימן עליי שעה שהוא העיד, כי שיחת הטלפון בינו לבין מר קוסקס, במהלך המילואים, עסקה בין היתר בנושא המילואים- וכאמור הנתבעת לא פעלה להזים גרסה זו. לעמדתי אכן היתקיימה שיחה בין התובע למר קוסקס, בה מר קוסקס שאל את התובע הכיצד הרשה לעצמו לצאת לשירות מילואים שבוע לפני עליית הפרויקט לאויר והוסיף "אתה בכוח רוצה שיפטרו אותך" (ס' 25 לתצהיר התובע)- או דברים ברוח זו. ודוק מר קוסקס לא היה מוסמך לומר דברים אלא כנציג הנתבעת או בשמה, ואין לייחס לדבריו משקל ככאלה; עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות, כי מר קוסקס העביר, לכל הפחות, את מה שלהוויותיו היתה עמדת הנתבעת או תחושתה ביחס ליציאתו של התובע לשירות מילואים, שבסמוך מאוד לסיומו אכן החלה הנתבעת בהליך הפיטורין" (סעיפים 70- 71 להחלטת הועדה).

...

לטענת המשיב יש לדחות את הערעור ולהעלות את סכום הפיצוי, מהנימוקים הבאים: קודם לערעור זה המערערת לא העלתה טענות בדבר חישוב שכרו הקובע של התובע, שחושב לפי בסיס שכר בסך 13,500 ₪.

משכך, שוכנעתי כי אין להידרש להן, כדי להימנע מעיוות דין.

אשר על כן מתקבל הערעור שכנגד, ועל המערערת לשלם למשיב פיצוי בשיעור חמש משכורות, תחת הפיצוי שנקבע.

סוף דבר הערעור על החלטת ועדת התעסוקה נדחה.

הנתבעת לא טענה וממילא לא הוכיחה שהייתה הסכמה ברורה ומדעת של התובע לתשלום גמול שעות נוספות באופן גלובאלי.

לאור האמור לעיל, התובע זכאי לסך 3,780 ₪ עבור רכיב זה. דמי חופשה התובע טוען כי לא קיבל תשלום בגין ימי חופשה לאורך כל תקופת העסקתו, וכי צבירת ימי החופשה בתלושי השכר אינה מהימנה.

(א1) (1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל; (2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפיסקה (1) באמצעים מכאניים, דיגיטאליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך, אלא אם כן קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר היתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם אירגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאשור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דרך אחרת לבצוע הרישום.

...

לאור האמור לעיל, יש לראות בנתבעת כי שוויתרה על זכות הקיזוז של ההודעה מוקדמת, ולכן גם מן הטעם הזה, אני דוחה את דרישת הקיזוז.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – 5,000 ₪.

בנוסף על הסכומים דלעיל, הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.