שעות נוספות ללא אישור המעסיק מראש

ביום 1.1.17 נתתם בין הצדדים חוזה עבודה אישי בו התחייב התובע: "לא להעמיד עצמו בכל דרך שהיא במצב של ניגוד עניינים עם המעביד, ובכל מקרה בו ייקלע למצב כזה או יעלה חשש סביר כי מצב כזה עלול לקרות – לדיווח על כך באופן מידי לממונים עליו". וכן – "העובד מתחייב כי הן במהלך תקופת עבודתו על פי חוזה זה והן במהלך תקופה של 6 חודשים לאחר מכן, שתחילתה במועד סיום יחסי עבודתו מכל סיבה שהיא, לא יעסוק, בכל עסק (בין אם במסגרת תאגיד אחר ובין אם לאו) המתחרה במעביד, ובפעילותו, ללא אישור מראש ע"י המעביד". ביום 28.6.18 זומן התובע לשימוע בהישתתפות טייטלבאום, דובי מייזל ומר זוהר אלי.

התביעה לגמול עבודה בשעות נוספות התובע הגיש תביעה להפרשי שעות נוספות שהנה מפורטת ומכומתת, אשר מבוססת על נתוני תלושי השכר של התובע, על קיומן של שעות שהתובע הועסק בהן בחודשים שפורטו על ידו, מעבר ל-186 שעות, בגינן שולם לו שכר רגיל.

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בשל פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע הפרשי שכר בסך 7,933 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.8.20 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 8,000 ₪.

זאת ועוד, בתכתובת מיום 2.12.18, עולה כי נאמר לתובע מפורשות "לא ניתן לדיווח מעל 10% שעות נוספות מעל תקן שעות העבודה של החודש ללא אישור מוקדם מראש. התקן בדצמבר 194 שעות נא עידכן את הדוח שלך בהתאם" התובע השיב : "הי אלו השעות בפועל שאני משקיע, גם לאחר קיזוזי שעות של שישי שבת.. למה יש גבלה ל- 10%?" ומר נועם לזר כתב בתגובה: "על פי חוזה העסקה. נושא החברה מגדיר שלא ניתן לבצע ולדווח מעל ללא אישור מוקדם של המנהל הישיר." (נספח 23 לתצהיר התובע).

בהעדר אישור של המעסיק לעבודה בשעות נוספות, לא קמה זכאות לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, אף אם העובד עבד בפועל.

...

לאחר שקילת הטענות והראיות, לא מצאנו כי יש בהן כדי לזכות את התובע בפיצוי.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 ₪; פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד; ופיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 10,000 ₪.

כן ישלם התובע (הנתבעת שכנגד) לנתבעת תוך 30 יום פיצוי בהתאם לחוק עוולות מסחריות בסך 10,000 ₪.

על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות, עליו לקבל אישור מהגורם המוסמך לכך אצל מעסיקו לבצען [ע"ע (ארצי) 508/08 מדינת ישראל- הנהלת בתי המשפט נ' ארפי ו-14 אח' (30.6.10) (להלן – עניין ארפי)].

אנו קובעים, איפוא, כי בהתאם להסכמות החוזיות הברורות והמפורשות בין הצדדים, התובעת לא הייתה רשאית לעבוד בשעות נוספות, משלא נתקבלה החלטה מתאימה על העסקתה בשעות נוספות ומשלא ניתן לה אישור מראש ובכתב לשם כך. האם התובעת "נדרשה" לעבוד בשעות נוספות על-ידי מי מהממונים עליה? טענת התובעת לפיה נדרשה על-ידי "הממונים" לעבוד בשעות נוספות, לא רק שאינה נתמכת בראיות אלא שהיא נסתרת מתוכן ועל כן, מצאנו לדחותה.

...

אנו דוחים, אפוא, את התביעה בגין פיצויי פיטורים שלא כדין.

בשולי הדברים ולמען לא תצא פסיקתנו חסרה נציין כי בשל המסקנה אליה הגענו אין כל צורך להידרש לטענות שהעלו הצדדים בקשר עם הליך נפרד אותו מנהלת התובעת כנגד המרכז הרפואי וולפסון במסגרת סע"ש 5437-10-22.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית במלואה.

לטענת המועצה, במועד קליטתו של התובע לעבודה הובהר לו מהן שעות העבודה הנדרשות ממנו - 42.5 שעות שבועיות וכן הובהר לו כי חל איסור לעבוד בשעות נוספות ללא קבלת אישור מראש ובכתב של ראש המועצה.

עולה מן האמור, כי שאלת הזכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות אינה מותנית רק בבצוע שעות נוספות בפועל אלא נידרש כי אלו יבוצעו תוך הסכמה ודרישה מצד המעסיק לביצוען.

...

כפועל יוצא, דין התביעה בגין הרכיבים הנותרים, הנובעים מרכיב השעות הנוספות, להידחות אף היא.

תביעת התובע לפיצויים כללים ופיצויים לדוגמא על סך 75,000 ₪, נדחית אף היא, שכן לא מצאנו כי התובע הוכיח טענותיו ביחס ל'התנהלות חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת' של המועצה, בשים לב לכך שלא שוכנענו כי התובע זכאי לתשלום כלשהו עבור עבודה בשעות נוספות ולכך כי כאמור, מעולם לא העלה את נושא אי התשלום בפני איש מגורמיה עד להגשת התביעה דנן.

סוף דבר התביעה נדחית, כאמור לעיל.

אם ניתן לקבוע פוזיטיבית כי בוצעה עבודה בשעות נוספות, אולם לא ניתן להוכיח את הקף העבודה הנוספת, או כאשר בתום ההליך השפוטי נותרו כפות המאזניים מעוינות בשאלת קיומה של עבודה בשעות נוספות, תחול החזקה הקבועה בסעיף 26ב, ועל המעסיק תוטל חבות בעד לא יותר מ-15 שעות נוספות שבועיות או 60 שעות נוספות חודשיות.

בשולי הדברים נציין, כי הצדדים האריכו בסיכומיהם בשאלה האם התובע נידרש להחתים שעון נוכחות אם לאו, והאם הוא הפר את הוראות הסכם העבודה בדבר איסור על עבודה בשעות נוספות ללא אישור מראש ובכתב, ובהשלכותיה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: גמול שעות נוספות בסך 718 ₪; השלמת פיצויי פיטורים בסך 2,263 ₪; השלמת תמורת הודעה מוקדמת בסך 228 ₪.

בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולפער בין סכום התביעה (123,843 ₪) לבין הסכום שנפסק, אנו סבורים כי אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות לטובת התובע, ומן הראוי שכל צד יישא בהוצאותיו.