שעות נוספות גלובליות לעובדי בנק ישראל

אם כך, כיצד ניתן – בפסיקותיהם של בתי הדין לעבודה – תוקף להסדר התמורה הכוללת? הדרך למתן תוקף להסדר התמורה הכוללת הנה להתייחס אליו כמעין הסדר מוסכם של תשלום "שעות נוספות גלובליות" (דב"ע מד/3-34 דוד אלון – בנק ישראל, פד"ע טז 76 (1984)), מתוך הנחה כי בממוצע, וכמכלול – מקבל העובד לכל הפחות תמורה שוות ערך לזו המגיעה לו מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה (כן ראו את סעיף 10.2 להסכם הקבוצי החדש בענף השמירה, מיום 2.11.08).

...

בקביעות עובדתיות מסוג זה ערכאת הערעור לא תתערב, ולא מצאנו כי המקרה שלפנינו הוא מן המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור (ראו ע"ע (ארצי) 299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ (25.12.05), בפסקה 4ח' וההפניות שם; ע"ע (ארצי) 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי (2.8.07) בפסקה 4 וההפניות שם).

משכך, דין טענותיו של המערער בהקשר זה להידחות.

לאור כל האמור החלטתנו לדחות את הערעור.

המחלוקות להלן המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך: האם שולם לתובע גמול עבודה בשעות נוספות? לעניין זה הצדדים חלוקים בשאלה מהי מהות תוספת השכר בסך 1,500 ₪ שהתובע קיבל ב-12/10: האם כטענת התובע מדובר בהעלאת שכר שכונתה באופן מסולף בתלושי השכר תוספת שעות נוספות גלובאליות, או שמא אכן מדובר בתוספת שעות נוספות גלובאליות, כטענת הנתבעת? מחלוקת זו קשורה למחלוקת בדבר מהות התפקידים שהתובע מילא החל ממועד חתימת ההסכם השני בחודש 6/10.

הסדר מסוג זה איננו בגדר פיקציה ככל שהעובד אכן מועסק בשעות נוספות, ואין מדובר בהסדר פסול (דב"ע מד/3-34 אלון נ. בנק ישראל, פד"ע טז 76).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית כמפורט להלן.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית – 31,163 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.11 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

תשלום גלובאלי חוסך לצדדים את הצורך בדווח פרטני ובהתחשבנות מדי חודש בחודשו, כך שהעובד זכאי לתשלום המוסכם בין אם ביצע באותו חודש פחות מהשעות הנוספות לפיהן חושב התשלום הגלובאלי ובין אם ביצע מעבר להן, כל עוד לאורך זמן משקף התשלום הגלובאלי בממוצע ובקירוב את גמול השעות הנוספות שאמור היה העובד לקבל לפי חוק (דב"ע (ארצי) מד/3-34 דוד אלון - בנק ישראל, פד"ע טז 76 (1984); להרחבה בעיניין התנאים הנדרשים למתן תוקף להסדר גלובאלי מסוג זה ראו את פסק דינה של השופטת חני אופק גנדלר בע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (28.2.17)).

...

מששוכנענו כי בנסיבות העניין רכיב "שעות נוספות גלובליות" כונה כך באופן פיקטיבי ולא שולם כנגד ביצוע שעות נוספות בפועל, משמעות הדברים היא כי הרכיב היווה למעשה חלק בלתי נפרד משכרו הרגיל של המערער.

נוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי המערער עמד בנטל להוכיח, כי בנסיבותיו החריגות של המקרה הנדון, הרכיב שכונה "שעות נוספות גלובליות" (בשיעור 60 שעות), כפי ששולם בשכרו טרם פרישתו, הוא חלק משכרו הקובע לפנסיה.

סוף דבר - הערעור מתקבל, כמפורט בסעיף 32 לעיל.

] [12: דב"ע (ארצי) מד/3-34 דוד אלון - בנק ישראל, פד"ע טז (1) 76 (1984)] בע"ע (ארצי) 23402-09-15 ברד - קנסטו בע"מ (28.02.17) (להלן" "פרשת ברד – קנסטו"), פורטו חמשת התנאים לבחינת תוספת שעות נוספות גלובלית – הראשון –צורת תשלום זו ובפרט ההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות אשר התוספת משתלמת בגינן, מעוגנים כדבעי בהסכמת העובד.

...

[21: ראה תגובת התובע מיום 21.9.18] אשר על כן, אני דוחה את טענת התובע כי הנתבעת לא קיימה את חובת ההשתדלות.

] התרשמתי כי הנתבעת פעלה כדין ואף אם לא היה בידה להציג הסכם העסקה שנחתם מול התובע, עדיה היו אמינים לעניין הליך הריענון של החברה, ואני סבורה כי גם אם בקליטת התובע לעבודה לא קיבל הודעה על תנאי עבודה, סביר כי בהליך הריענון נכרת הסכם העסקה גם עם התובע כיתר העובדים או לכל הפחות, הוצג לתובע[footnoteRef:23].

סוף דבר נוכח תוצאת ההליך, גובה סכום התביעה המקורי והעובדה כי נדחו מלוא רכיבי התביעה, הריני פוסקת לזכות הנתבעת הוצאות בסך 8,000 ₪.

בהודעה בדבר תנאי העבודה נושאת תאריך 3.2.13 (נספח ט' לתצהיר המעסיקה) צוין (סע' 5) צוין כי "הבסיס לפיו משולם השכר: משכורת חודשית", ובסעיף 7 להודעה פורטו כלל התשלומים וביניהם "שעות נוספות גלובאליות בסך 3,300 ₪". העובד אינו חתום על ההודעה.

הלכה היא כי מותר למעסיק לשלם מראש או להתחייב מראש לשלם גמול שעות נוספות בעד מספר שעות נקוב, אם המוסכם לא יכלול גמול בעד שעות עבודה מעבר למותר לפי החוק, וזאת אף אם ידוע ומוסכם שלא תמיד ולא בכל חודש יעבוד העובד את מלוא מיכסת השעות הנוספות שבעדן שולם (דב"ע (ארצי) מד/34-3 דוד אלון – בנק ישראל פד"ע טז 76 (1984)).

...

בהתאמה, נדחית טענת הקיזוז של הנתבעת בגין תשלום ביתר בגין חופשה שנתית.

בהתחשב בנתון זה הרי שהסכומים ששולמו לידי התובע כהחזר הוצאות נסיעה עולים על זכאותו בהתאם לצו ההרחבה, ודין התביעה ברכיב זה – להידחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: א. בגין השלמת פיצויי פיטורים סך 44,571 ₪; ב. כפיצוי בגין הפקדות המעסיק לקופת ביטוח סך 17,378.55 ₪; ג. בגין פדיון חופשה שנתית סך 1,413.55 ₪.